זכויות העובד למרות אי ביצוע הפרשות המעביד לחברת הביטוח או לקופת הפנסיה
מאת עו"ד דוד מימון
במקרים רבים מחמת קשיים כלכליים ו/או עקב מעשי מרמה של המעסיק אין הוא מעביר את הכספים שניכה מהעובד ואת חלקו לחברת הביטוח או לקופת הפנסיה ומתעוררת השאלה מה מעמדו ומה זכויותיו של העובד בנסיבות אלה?
מרבית הציבור, קהל עורכי הדין ואף כמובן חברת הביטוח וקופת הפנסיה, יאמרו לעובד זה כי אין לו כל זכויות ואין מה לעשות ואולי הוא יכול לתבוע את מעבידו, אך אין המדובר בייעוץ נכון שכן מצבו של העובד טוב בהרבה מסברה זו.
על פי סעיף 19 (ד) לחוק הגנת השכר רואים את זכויותיו כלפי קופת הפנסיה או חברת הביטוח כאילו התשלום שולם במועדו ועל כן אם התרחש אירוע מזכה או שהעובד לא קיבל את זכויותיו זכאי הוא לתובעם מקופת הפנסיה או מחברת הביטוח כאילו שולמו לה.
האמור לעיל מוגבל למקרה שתקופת אי התשלום עולה על שנה, שאז יכולה הקופה או חברת הביטוח להשתחרר מחבותה אם כעבור 6 חודשים לאחר אי התשלום עדכנה היא את העובד בעובדה זו ואם לא התרשלה בגביית החוב, או שבית הדין קבע שיש לה הצדק אחר לאי ביצוע הגביה.
כעולה מהמקובץ, גם אם המעביד לא העביר הכספים לחברת הביטוח או לקופת הפנסיה נותר העובד מבוטח לכל דבר ועניין במשך שנה מהפסקת העברת הכספים ואילו לגבי התקופה שלאחר השנה קביעת אחריות חברת הביטוח או קופת הפנסיה מותנית בדרך התנהלותה.
במקרה כאמור יש להגיש תובענה נגד חברת הביטוח או קופת הפנסיה למימוש הזכויות שכן ככלל גופים אלה נוהגים מנהג "בת יענה" אינם נותנים את המשקל הראוי ואינם מכבדים את החבות והאחריות הרבה כלפי המבוטח שהמחוקק, באמצעות סעיף 19 הנ"ל, הטיל עליהם.
מאת עו"ד דוד מימון
במקרים רבים מחמת קשיים כלכליים ו/או עקב מעשי מרמה של המעסיק אין הוא מעביר את הכספים שניכה מהעובד ואת חלקו לחברת הביטוח או לקופת הפנסיה ומתעוררת השאלה מה מעמדו ומה זכויותיו של העובד בנסיבות אלה?
מרבית הציבור, קהל עורכי הדין ואף כמובן חברת הביטוח וקופת הפנסיה, יאמרו לעובד זה כי אין לו כל זכויות ואין מה לעשות ואולי הוא יכול לתבוע את מעבידו, אך אין המדובר בייעוץ נכון שכן מצבו של העובד טוב בהרבה מסברה זו.
על פי סעיף 19 (ד) לחוק הגנת השכר רואים את זכויותיו כלפי קופת הפנסיה או חברת הביטוח כאילו התשלום שולם במועדו ועל כן אם התרחש אירוע מזכה או שהעובד לא קיבל את זכויותיו זכאי הוא לתובעם מקופת הפנסיה או מחברת הביטוח כאילו שולמו לה.
האמור לעיל מוגבל למקרה שתקופת אי התשלום עולה על שנה, שאז יכולה הקופה או חברת הביטוח להשתחרר מחבותה אם כעבור 6 חודשים לאחר אי התשלום עדכנה היא את העובד בעובדה זו ואם לא התרשלה בגביית החוב, או שבית הדין קבע שיש לה הצדק אחר לאי ביצוע הגביה.
כעולה מהמקובץ, גם אם המעביד לא העביר הכספים לחברת הביטוח או לקופת הפנסיה נותר העובד מבוטח לכל דבר ועניין במשך שנה מהפסקת העברת הכספים ואילו לגבי התקופה שלאחר השנה קביעת אחריות חברת הביטוח או קופת הפנסיה מותנית בדרך התנהלותה.
במקרה כאמור יש להגיש תובענה נגד חברת הביטוח או קופת הפנסיה למימוש הזכויות שכן ככלל גופים אלה נוהגים מנהג "בת יענה" אינם נותנים את המשקל הראוי ואינם מכבדים את החבות והאחריות הרבה כלפי המבוטח שהמחוקק, באמצעות סעיף 19 הנ"ל, הטיל עליהם.
עו"ד ונוטריון דוד מימון, לשעבר היועץ המשפטי של ההסתדרות במרחב נתניה.
עורך דין מזה 19 שנים ומתמחה בתחום דיני העבודה.
פרסם את האוגדנים סדר הדין בבית הדין לעבודה ודוגמאות של כתבי בית דין בדיני עבודה וביטוח לאומי, כמו גם הספר היוצא לאור בימים אלה - הסוף לחובות - שם זמני.
מתמחה בייצוג מעבידים ועובדים כאחד, תחום ההוצל"פ, פשיטת רגל, פירוק חברות ועוד.
פרטים נוספים באתר http://www.mimonlaw.com
דואר אלקטורני mimon@012.net.il
09-8629592- פקס-8329166
עורך דין מזה 19 שנים ומתמחה בתחום דיני העבודה.
פרסם את האוגדנים סדר הדין בבית הדין לעבודה ודוגמאות של כתבי בית דין בדיני עבודה וביטוח לאומי, כמו גם הספר היוצא לאור בימים אלה - הסוף לחובות - שם זמני.
מתמחה בייצוג מעבידים ועובדים כאחד, תחום ההוצל"פ, פשיטת רגל, פירוק חברות ועוד.
פרטים נוספים באתר http://www.mimonlaw.com
דואר אלקטורני mimon@012.net.il
09-8629592- פקס-8329166