רפואת טרום מיון נחוצה והכרחית בישראל
מאת: ד"ר מיכאל אוורבוך
שירותי הרפואה בישראל הם מהמתקדמים בעולם - רופאים מומחים במגוון תחומים, סל בריאות מורחב באופן יחסי וסבסוד של המדינה את שירותי הרפואה ובדיקות מיוחדות. כל אחד מאתנו חבר באחת מקופות החולים ומקבל שירות רפואי ברמה גבוהה.
במפת הרפואה הישראלית אנו מוצאים מספר שחקנים - קופות החולים השונות (כללית, מאוחדת, מכבי ולאומית), מוקדים רפואיים הפעילים בשעות הערב והלילה - בין אם מדובר במוקדים של קופות החולים (מר"מים) ובין אם במוקדים פרטיים, מרפאות טרום מיון וחותמים את הרשימה בתי חולים ממשלתיים, בתי חולים בבעלות הקופה ובתי חולים פרטיים.
בשגרה, כאשר אנו חשים ברע אנו פונים לרופא המשפחה שלנו אשר מכיר את ההיסטוריה הרפואית שלנו ולכן יודע להתאים לנו טיפול רפואי נכון בהתאם לאבחנה הקלינית. במקרה הצורך יפנה אותנו הרופא להמשך מעקב אצל רופא מומחה.
רפואת המשפחה היא ענף אחד מענפי הרפואה הראשונית בקהילה, ולה מתווספים רפואת ילדים, רפואה כללית, רפואה פנימית ודיסציפלינות נוספות כגון רפואת נשים ואורתופדיה. הרפואה הראשונית מוגדרת כמגע הרפואי הראשון בין המטופל לרופא בתחומים אלו, ואותו רופא ממלא שני תפקידים: האחד - ניהול המקרה (case manager) - הרופא מכיר את המטופל ואת ההיסטוריה הרפואית שלו ולכן יודע לנהל את המקרה הרפואי שלפניו בצורה הטובה ביותר, התפקיד השני שממלא הרופא הראשוני הוא תפקיד "שוער" (gate keeper) - מטרתו למנוע מהמטופל לצרוך שירותים רבים ויקרים מדי עבור הקופה. ברוב המכריע של המקרים הציבור חולה במחלות פשוטות יחסית מבחינה רפואית אשר ניתנות לאבחון ולטיפול מתאים במסגרת הרפואה הראשונית בקהילה.
אך מה קורה באותם מצבים בהם רופא המשפחה אינו זמין לטפל בנו? או לחילופין במקרה בו המטופל מופנה להמשך מעקב אצל רופא מומחה אך עליו לחכות למעלה מחודש עד לבדיקה? מבחינת המטופל המקרה הפרטי שלו משתייך לקטגוריה הרפואית של "רפואה דחופה" לכל דבר, גם אם ההגדרה הקלינית של המקרה אינה כזו. הפנייה להמשך מעקב או הרגשה נוראית באמצע הלילה מעוררת חששות וטורדת את מנוחתו של המטופל. רצונו להיבדק כבר ועכשיו על ידי רופא מומחה מובנת לגמרי אולם הרפואה הראשונית במסגרת הקהילה אינה ערוכה לתת מענה למצב כזה - קופות החולים סוגרות את שעריהן בשעות הערב המוקדמות ולא בכל מרפאה מצוי ציוד רפואי לביצוע בדיקות ואבחונים מיידים.
רבים מאותם אלו החשים כי בעייתם דחופה ואינה ניתנת לדיחוי עד הבוקר או עד לבדיקת הרופא המומחה בעוד כחודש, מגיעים לחדר המיון בידיעה כי בבית החולים רופאים מומחים וציוד עזר רפואי מתקדם שיאפשר אבחון מהיר ומדויק של המצב הרפואי והמלצה על טיפול מתאים.
זהו אינו הפתרון האידיאלי - לא בעבור המטופל אשר במקרים רבים ייבדק לא על ידי הרופא הבכיר במשמרת, ייאלץ להמתין שעות ארוכות בתור לצד חולים אחרים ולשלם אגרת מיון גבוהה כיוון שהגיע ללא הפנייה מרופא. זה גם אינו הפתרון הנכון עבור המערכת ומשאביה שמתבזבזים בשל פניות לא מוצדקות ולעיתים מיותרות של חלקים רבים באוכלוסייה.
רפואת חדרי המיון היא רפואת חירום (emergency medicine) אשר נועדה לטפל במקרים דחופים בלבד, בהם נדרשת התערבות רפואית מיידית, כאשר נשקפת סכנה אמיתית לבריאותו של המטופל. ככזו, היא עושה שימוש בעזרים רפואיים ומשאבי אבחון מדויקים אשר עלותם גבוהה.
עם זאת, מן הנתונים עולה כי למעלה מ- 70% מהפונים לחדרי המיון אינם מאושפזים להמשך מעקב וטיפול מיידי אלא משוחררים לבתיהם להמשך טיפול רפואי במסגרת רפואת הקהילה. למעשה, מרביתם בזבזו את זמנם ואת זמנו היקר של הצוות המיומן למקרי חירום, חיכו שעות לאבחון לצד חולים נוספים ושילמו אגרת מיון יקרה שלא לצורך היות ובעייתם ניתנת לפתרון מחוץ לכותלי בית החולים.
הפער בין רצונו של המטופל להיבדק מיידית ובזבוז המשאבים של רפואת המיון ניתן לגישור ולפתרון באמצעות רפואת טרום מיון. חינוך מחדש של הציבור והטמעת המושג של רפואת טרום מיון, חשיבותה ונחיצותה הם שיסייעו להצעיד את שירותי הרפואה בישראל קדימה.
רפואת טרום מיון מספקת מענה רפואי מיידי עבור מי שזקוקים לבדיקה ולאבחון רפואי מוקדם ככל האפשר, אינם מוצאים מענה מספק במסגרת הרפואה הקהילתית הראשונית ולא מעוניינים לבקר בחדר המיון.
הציבור בישראל עדיין אינו מודע ליכולותיה של רפואת טרום המיון - מסקר שערך מכון "שילוב" עבור חברת "ביקורופא" בפברואר האחרון עולה כי פחות ממחצית מהנשאלים מודעים לשירות הרפואי הניתן על ידי מרפאות טרום המיון בקרבת הבית 24 שעות ביממה, ורק כשליש מהנשאלים ביקרו במהלך השנה האחרונה במרפאות אלו.
בארה"ב, למשל, המודל של מרפאות טרום מיון עובד היטב- הציבור השכיל להבין כי עבור שירותים רפואיים שאינם דורשים אשפוז בבית החולים, אין צורך להגיע לחדר המיון, כמעט כל מה שצריכים רוב המטופלים (אק"ג, בדיקות דם פשוטות, בדיקות שתן ודומיהן) מצוי במרפאות הטרום מיון בקרבת מקום המגורים. במידת הצורך מופנה המטופל להמשך מעקב רפואי בחדר המיון, במקרה כזה ההגעה אינה כרוכה בתשלום אגרה שכן היא נעשית בהמלצת רופא ובהפנייתו.
רפואת טרום המיון בישראל מתקיימת לצד רפואת המיון (רפואת החירום) למעלה מ- 10 שנים ושיעור המבקרים במרפאות אלו גדל בהדרגה. אין זה אומר שתפקידו של חדר המיון בטל, אלא שברוב המקרים כדאי להקדיש עוד דקת מחשבה ולבחון אם יש סיבה אמיתית להמתין שעות ארוכות לצד חולים אחרים.
* הכותב הוא סמנכ"ל ומנהל רפואי בחברת "ביקורופא"
מאת: ד"ר מיכאל אוורבוך
שירותי הרפואה בישראל הם מהמתקדמים בעולם - רופאים מומחים במגוון תחומים, סל בריאות מורחב באופן יחסי וסבסוד של המדינה את שירותי הרפואה ובדיקות מיוחדות. כל אחד מאתנו חבר באחת מקופות החולים ומקבל שירות רפואי ברמה גבוהה.
במפת הרפואה הישראלית אנו מוצאים מספר שחקנים - קופות החולים השונות (כללית, מאוחדת, מכבי ולאומית), מוקדים רפואיים הפעילים בשעות הערב והלילה - בין אם מדובר במוקדים של קופות החולים (מר"מים) ובין אם במוקדים פרטיים, מרפאות טרום מיון וחותמים את הרשימה בתי חולים ממשלתיים, בתי חולים בבעלות הקופה ובתי חולים פרטיים.
בשגרה, כאשר אנו חשים ברע אנו פונים לרופא המשפחה שלנו אשר מכיר את ההיסטוריה הרפואית שלנו ולכן יודע להתאים לנו טיפול רפואי נכון בהתאם לאבחנה הקלינית. במקרה הצורך יפנה אותנו הרופא להמשך מעקב אצל רופא מומחה.
רפואת המשפחה היא ענף אחד מענפי הרפואה הראשונית בקהילה, ולה מתווספים רפואת ילדים, רפואה כללית, רפואה פנימית ודיסציפלינות נוספות כגון רפואת נשים ואורתופדיה. הרפואה הראשונית מוגדרת כמגע הרפואי הראשון בין המטופל לרופא בתחומים אלו, ואותו רופא ממלא שני תפקידים: האחד - ניהול המקרה (case manager) - הרופא מכיר את המטופל ואת ההיסטוריה הרפואית שלו ולכן יודע לנהל את המקרה הרפואי שלפניו בצורה הטובה ביותר, התפקיד השני שממלא הרופא הראשוני הוא תפקיד "שוער" (gate keeper) - מטרתו למנוע מהמטופל לצרוך שירותים רבים ויקרים מדי עבור הקופה. ברוב המכריע של המקרים הציבור חולה במחלות פשוטות יחסית מבחינה רפואית אשר ניתנות לאבחון ולטיפול מתאים במסגרת הרפואה הראשונית בקהילה.
אך מה קורה באותם מצבים בהם רופא המשפחה אינו זמין לטפל בנו? או לחילופין במקרה בו המטופל מופנה להמשך מעקב אצל רופא מומחה אך עליו לחכות למעלה מחודש עד לבדיקה? מבחינת המטופל המקרה הפרטי שלו משתייך לקטגוריה הרפואית של "רפואה דחופה" לכל דבר, גם אם ההגדרה הקלינית של המקרה אינה כזו. הפנייה להמשך מעקב או הרגשה נוראית באמצע הלילה מעוררת חששות וטורדת את מנוחתו של המטופל. רצונו להיבדק כבר ועכשיו על ידי רופא מומחה מובנת לגמרי אולם הרפואה הראשונית במסגרת הקהילה אינה ערוכה לתת מענה למצב כזה - קופות החולים סוגרות את שעריהן בשעות הערב המוקדמות ולא בכל מרפאה מצוי ציוד רפואי לביצוע בדיקות ואבחונים מיידים.
רבים מאותם אלו החשים כי בעייתם דחופה ואינה ניתנת לדיחוי עד הבוקר או עד לבדיקת הרופא המומחה בעוד כחודש, מגיעים לחדר המיון בידיעה כי בבית החולים רופאים מומחים וציוד עזר רפואי מתקדם שיאפשר אבחון מהיר ומדויק של המצב הרפואי והמלצה על טיפול מתאים.
זהו אינו הפתרון האידיאלי - לא בעבור המטופל אשר במקרים רבים ייבדק לא על ידי הרופא הבכיר במשמרת, ייאלץ להמתין שעות ארוכות בתור לצד חולים אחרים ולשלם אגרת מיון גבוהה כיוון שהגיע ללא הפנייה מרופא. זה גם אינו הפתרון הנכון עבור המערכת ומשאביה שמתבזבזים בשל פניות לא מוצדקות ולעיתים מיותרות של חלקים רבים באוכלוסייה.
רפואת חדרי המיון היא רפואת חירום (emergency medicine) אשר נועדה לטפל במקרים דחופים בלבד, בהם נדרשת התערבות רפואית מיידית, כאשר נשקפת סכנה אמיתית לבריאותו של המטופל. ככזו, היא עושה שימוש בעזרים רפואיים ומשאבי אבחון מדויקים אשר עלותם גבוהה.
עם זאת, מן הנתונים עולה כי למעלה מ- 70% מהפונים לחדרי המיון אינם מאושפזים להמשך מעקב וטיפול מיידי אלא משוחררים לבתיהם להמשך טיפול רפואי במסגרת רפואת הקהילה. למעשה, מרביתם בזבזו את זמנם ואת זמנו היקר של הצוות המיומן למקרי חירום, חיכו שעות לאבחון לצד חולים נוספים ושילמו אגרת מיון יקרה שלא לצורך היות ובעייתם ניתנת לפתרון מחוץ לכותלי בית החולים.
הפער בין רצונו של המטופל להיבדק מיידית ובזבוז המשאבים של רפואת המיון ניתן לגישור ולפתרון באמצעות רפואת טרום מיון. חינוך מחדש של הציבור והטמעת המושג של רפואת טרום מיון, חשיבותה ונחיצותה הם שיסייעו להצעיד את שירותי הרפואה בישראל קדימה.
רפואת טרום מיון מספקת מענה רפואי מיידי עבור מי שזקוקים לבדיקה ולאבחון רפואי מוקדם ככל האפשר, אינם מוצאים מענה מספק במסגרת הרפואה הקהילתית הראשונית ולא מעוניינים לבקר בחדר המיון.
הציבור בישראל עדיין אינו מודע ליכולותיה של רפואת טרום המיון - מסקר שערך מכון "שילוב" עבור חברת "ביקורופא" בפברואר האחרון עולה כי פחות ממחצית מהנשאלים מודעים לשירות הרפואי הניתן על ידי מרפאות טרום המיון בקרבת הבית 24 שעות ביממה, ורק כשליש מהנשאלים ביקרו במהלך השנה האחרונה במרפאות אלו.
בארה"ב, למשל, המודל של מרפאות טרום מיון עובד היטב- הציבור השכיל להבין כי עבור שירותים רפואיים שאינם דורשים אשפוז בבית החולים, אין צורך להגיע לחדר המיון, כמעט כל מה שצריכים רוב המטופלים (אק"ג, בדיקות דם פשוטות, בדיקות שתן ודומיהן) מצוי במרפאות הטרום מיון בקרבת מקום המגורים. במידת הצורך מופנה המטופל להמשך מעקב רפואי בחדר המיון, במקרה כזה ההגעה אינה כרוכה בתשלום אגרה שכן היא נעשית בהמלצת רופא ובהפנייתו.
רפואת טרום המיון בישראל מתקיימת לצד רפואת המיון (רפואת החירום) למעלה מ- 10 שנים ושיעור המבקרים במרפאות אלו גדל בהדרגה. אין זה אומר שתפקידו של חדר המיון בטל, אלא שברוב המקרים כדאי להקדיש עוד דקת מחשבה ולבחון אם יש סיבה אמיתית להמתין שעות ארוכות לצד חולים אחרים.
* הכותב הוא סמנכ"ל ומנהל רפואי בחברת "ביקורופא"
ד"ר מיכאל אוורבוך הוא סמנכ"ל ומנהל רפואי בחברת ביקורופא, החברה הפרטית המובילה בישראל בשירותי רפואה ראשונית ודחופה. מפעילה 32 מרפאות ברחבי הארץ לציבור הרחב ו- 9 מרפאות ייעודיות לחיילי צה"ל
