הפסיכולוגיה של החגים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הפסיכולוגיה של החגים 

מאת    [ 02/10/2014 ]
מילים במאמר: 866   [ נצפה 2103 פעמים ]

 
 

הפסיכולוגיה של החגים:

 תקופת החגים, במיוחד חגי תשרי ופסח, הנה תקופה לחוצה המעוררת בנו רגשות מעורבים. מחד, קיימת תחושה של "חגיגיות", התחלה חדשה, משפחתיות ו..חופש. מאידך התקופה הזאת יכולה לשאת בחובה, נטל נפשי ו"סטרס" מורכב ועוצמתי. מדוע בעצם?

א. המפגש המשפחתי האינטנסיבי עלול לגעת במוקדי קונפליקט בלתי פתורים. סכסוכים ישנים ובלתי פתורים עלולים לצוץ, כעסים ישנים, שבד"כ לא נוגעים בהם, עלולים לעלות סביב שולחן האוכל. הרווקים והרווקות עלולים להתקל בשאלות מביכות בסגנון "חנוך לוין" ("נו, מה יהיה?, מתי כבר תסתדרו בחיים"?) הגרושים והגרושות והאלמנים והאלמנות עלולים לחוות את כאב האובדן ואת צער הבדידות ביתר שאת, בקונטרסט ל"משפחתיות" המופגנת מול העיניים.

אני זוכר את החג הראשון שביליתי ללא ילדי מייד עם גרושי, לפני כעשר שנים. הכאב היה קשה מנשוא. הנה, אני ישוב סביב השולחן עם בני משפחתי הקרובים וילדי, עמם הייתי רגיל לחגוג בכול חג, אינם לצידי. התחושה הייתה כאילו גדעו ממני איבר גוף. כאב, עצבות ודכדוך עמוק. בני משפחתי שלא עברו תהליך של גרושים היו עסוקים בענייניהם ושמחו את שמחת החג, מה שהעצים עבורי את תחושת הכאב והבדידות. הבודדים שבינינו שעסוקים במשך ימי החו"ל בעבודה, בספורט בקשר עם חברים, עלולים למצוא את עצמם דווקא בימי החג, בשיא "הביחד" עבור האחרים, דווקא בשיאה של חווית בדידות מאוד לא נעימה. חופש מעבודה, משגרה, מחברים שעסוקים בענייניהם, מעצימים את חווית "הלבד" ומעמתים אותנו עם חרדות ופחדים בלתי צפויים  ( "כולם חוגגים, אני בודד". "עד מתי אהיה לבד"? "מה אהיה כשאהיה זקןנה, מי ידאג לי?") שאלות שבד"כ אנו מצליחים להדחיק ושצפות פחות בשגרת, העיסוקים, צפות ומעוררות חרדה ודכדוך עמוק.

אז מה עושים? ל"עניינים הלא פתורים" יש 2 אסטרטגיות התמודדות אפשריות. הראשונה, דווקא לראות בחג הזדמנות "לסגור קצוות" לדבר על התחושות, לשתף בכאב ובאכזבה ולנסות ליישר את ההדורים , באם ניתן. לראות במפגש דווקא "הזדמנות" ולא "איום". להגיע למפגש ממקום "מקרב" ולא ממקום "מרחיק".  אסטרטגיה שניה היא אסטרטגיה של הימנעות, כלומר, להגיע לזמן קצר, לשוחח על "צד ג'" (פוליטיקה, המצב במדינה, ספורט, ילדים, משק המים...) רק לא "עלינו". לקצר במפגש ו"לשרוד איכשהו".  האסטרטגיה הזאת כמובן טובה נקודתית, אך אינה מתמודדת עם הבעיות לטווח ארוך.

"פנויים ופנויות" דווקא יכולים לראות בחג הזדמנות להכרויות. זיכרו, אתם לא לבד!, אתרי ההכרויות באינטרנט, רוחשים חיים ערים בתקופת החגים. נראה שהבעיה היא משותפת וכאן, צרת רבים, עשויה להיות נחמה גדולה. בנוסף, קיימות התארגנויות וקבוצות לא מחייבות של פנויים ופנויות המהוות גם קבוצהשל "תמיכה קהילתית" עבור המצטרפים. המפגש הוא על בסיס סטטוס דומה, אבל הסטטוס שהיווה בתחילה נקודת מפגש יחידה, יוצר פעמים רבות קשרים חדשים ומעגלי תמיכה חדשים שמסייעים רבות לעבור את תקופת החגים.

ב. חוויית הזוגיות בחגים: החגים מהווים לא פעם מבחן אמיתי לחוזק ולבריאות הזוגיות בין בני הזוג. מדוע?


    • "ניהול חשבונות" – אל מי הולכים יותר בחג? אל ההורים של הבעל או אל ההורים של האשה? את מי מזמינים אלינו? את משפחתו של הבעל או את משפחת האשה?. איך זה יהיה להושיב את הורי, יחד עם הורייך? ובכלל, מדוע אמא שלך, עושה תמיד "פרצופים" לאמא שלי? הרבה סוגיות שבד"כ לא נוגעים בהם ביום יום, צפות שוב במהלך החגים. סוגיות שעוסקות  בשאלת "המקום" שכול אחד מבני הזוג מקבל בתוך הזוגיות. כשבני הזוג מארחים אצלהם את כול המשפחה, "ההתחשבנות" אף מתעצמת סביב סוגיית חלוקת הנטל. מי עובד יותר? מי משקיע יותר ומי משקיע פחות? האם יש שיתוף פעולה בזוגיות או, שאחד מבני הזוג חווה עצמו כ"בעל האחריות" בעוד האחר "עוזר לו" או, בלתי מורגש בעליל?

 

אז מה עושים? מומלץ "לשים דברים על השולחן" עדיף לדבר על התחושות מאשר להביא אותם לידי ביטוי דרך עשייה לא פרודוקטיבית ("אקטינג אאוט") הווה אומר, "ברוגזים" הסתגרות,"שתיקות אין סופיות" והתפרצויות זעם. רצוי, במקום לבקר את האחר דווקא לנקוט ב"תקשורת חיובית (שכתבתי אודותיה בעבר) "הייתי רוצה שתהיה לצידי" "הייתי רוצה שנשתף פעולה בהכנות" , "בואי נראה מה כול אחד מאיתנו יכול לעשות לטובת הצלחת הארוע". יתרונה של תקשורת כזראת הוא בכך שהיא מעודדת שיתוף פעולה ואינה "חוסמת" ומרחיקה.


    • איך מעבירים את הזמן?- חופשות ארוכות, מעוררות שאלות  סביב אינטימיות מחד וריחוק מאידך, עצמאות מול תלות. עד כמה שני בני הזוג מעוניינים בזמן לעצמם? עד כמה הם מעוניינים ב"ביחד"? כמה זמן מבלים עם הילדים?, כמה עצמאות ניתן לילדים. ב תאוריות פסיכולוגיות העוסקות במשפחה, נהוג לדבר על "מערכת ההורים", "מערכת הילדים" ומערכת המשפחה". במשפחה מתפקדת, לכול מערכת בתוך המערכת המשפחתית, תפקוד אופטימלי משלה והתקשורת בין תתי המערכות יעילה ומתאימה. ולכן, כדאי לתכנן את הדברים מראש, לתת את הדעת על הסוגיות הללו , לא לטאטא אותם "מתחת לשטיח" כי הם ישובו ויצוצו. מצד שני, חלוקת זמן נכונה שבה כול אחד עונה על צרכיו, תביא לחוויה טובה ומספקת בחגים.

 ג. חווית "הבחינה"

אנשים המארחים בחגים קרובי משפחה, חווים עצמם לא פעם כאילו הם ב"בחינה" (הבית נקי ומסודר?, יאהבו את האוכל שלי?, יראו שהשמנתי?, כלי האוכל מתאימים לצבע המפה?) חווית הבחינה, מביאה לכך שבמקום ש"נזרום" ונהנה בארוע, נחוש לחץ ומתח והוא ייתפס כחוויה שסופרים את הדקות עד לסיומה.

אז מה עושים? ראשית, אנחנו לא בבחינה, להיפך, צברנו "נקודות קרדיט" בקרב האחרים, שכן, נטלנו את המעמסה על כתפינו. שנית. מדוע עלינו לטול את כול המעמסה? הפתרון ההגיוני הוא "שותפות משפחתית" בצורה כזאת, כולם שותפים. כול אחד מבני המשפחה המורחבת, לוקח על עצמו חלק מהמנות. העומס מתחלק וכולם מרוויחים שלל סגנונות, טעמים שונים והטרוגניות מגוונת וצבעונית במקום הומוגניות. מותר , רצוי וניתן ליזום חלוקת מעמסה בקרב בני המשפחה.

אז שיהיה לכולם חג שמח וטעים, הרבה הנאה , פיוס , שקט ומנוחת גוף ונפש..

 

            

 

אסף גזית, פסיכולוג ויועץ,  מעצב ומלווה תהליכי שינוי,  יועץ , מאמן ומדריך למנהלים, צוותים ועובדים. מנכ"ל ויועץ ארגוני יישומים ואנשים yva@yva.co.il www.yva.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב