בבואי לכתוב את הספר "יום חדש" כלל לא חשבתי על העלילה או על הדמויות המרכזיות. אם אודה באמת הרי שכלל לא חשבתי לכתוב ספר. הוצאה לאור של כתב יד פרי עטי הייתה בגדר חלום רחוק.
היה זה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לאחר טקס שהתקיים בבית עלמין בו טמון דודי שנפל במבצע כראמה. על אף שלא זכיתי להכיר אותו בחייו ידעתי שאהב את משפחתו, את הקיבוץ בו גדל, את אדמתו ומדינתו. בסיפורים וחוברות הזיכרון שנכתבו לאחר מותו הפליגו בשבחו המשפחה והחברים והצטיירה דמותו של בחור אמיץ, ביישן וצנוע.
תחושת העצב והכבדות שעטפה אותי באותו יום הלכה ופגה ככל שהמילים זרמו מתוכי אל המסך החלק במחשב. העמוד שלימים יהפוך ל"יום חדש" ויזכה להכרה וגם להוצאה לאור.
בתחילה היו העמודים הראשונים שכתבתי תיאור אותנטי של אותן שעות בחיי. הכניסה העמוסה של בית העלמין ההולך ומתמלא, המשפחות השכולות העומדות לצד קברי יקיריהם מידי שנה, מהלך הטקס והנוכחים בו. כתיבת הספר ותהליך ההוצאה לאור של "יום חדש" היה בחיתוליו ועמודים אלה נותרו במשך ימים ארוכים כפי שהם עד שחשתי צורך והתפניתי לשוב ולכתוב.
ככל שהמשכתי בכתיבה התיאורים השתנו, דמויות נוספו והגיבורה הראשית שהייתה קודם לכן אני עצמי הלכה והתחלפה במישהי אחרת, שונה. בשלב זה החל להתגבש במוחי הרעיון שיעמוד במרכזה של העלילה והתרקמה המחשבה לכתוב משהו שהוא מעבר לסיפור קצר. כבר בשלב זה ידעתי שלפחות אחד הנושאים שהסיפור יציף יהיה השכול איתו יתמודדו גיבוריו. רציתי לתאר בספר, שקיוויתי בכל ליבי שיזכה להגיע להוצאה לאור, את המציאות הישראלית, את תהליך התבגרותם של נערים ונערות ישראליים המתגייסים לצבא ואת החוויות שהם צוברים בתרמילם. במציאות זו שולבו חוויות מתוך חיי וצמתים מרכזיים שעיצבו את דמותי על אף שעל הנייר התרחשו באופן אחר בחייהן של דמויות שונות שלאו דווקא ביצעו את אותן בחירות שעשיתי אני בחיי.
היותי בת למשפחה מרובת ילדים, תקופת שירותי הצבאי בגרעין הנח"ל, פיקוד על טירונים בצבא וחוויית הלידות של ילדיי מצאו כולם בדרך זו או אחרת את דרכם לתוך הספר "יום חדש" וקיבלו חיים משל עצמם. כך למעשה הרעיון לכתיבה של "יום חדש" נולד תוך כדי תנועה, במהלך הכתיבה.
אולם בנקודה בה אני נמצאת כיום החשיבה על כתיבת ספר נוסף ובחירת נושא או רעיון מרכזי לעלילה הינו תהליך שונה. הדרך להשגת המטרה, שאינה רק הוצאה לאור של ספר נוסף אלא שאיפה להצליח ולהגיע לכמה שיותר קוראים שיאהבו ויתרגשו מהסיפור ומהדמויות, ברורה יותר. למרות חוסר הוודאות לגבי הצלחתו של הספר "יום חדש" והשאלה האם יצליח לכבוש את לב הקוראים יש לי חשק עז לכתוב שוב, לכתוב טוב יותר, מרתק יותר, סוחף יותר.
תהליך זה מלווה בהתלבטויות לא מעטות. מחד, בוער בי הרצון לכתוב ספר המשך ל"יום חדש", ספר שילווה את הדמויות שיצמחו ויתפתחו והרעיון המרכזי יהיה חיי זוגיות, אהבה, בגידה, ילדים ומה שביניהם אולם יש גם כיוונים אחרים ותשוקה ליצור דמויות חדשות.
ואולי ניתן לשלב בין השניים.
כאמא לילדה בת תשע, המתעניינת בספרי הקריאה של בני גילה ובנושאים המעניינים אותם, מהדהד בראשי כבר זמן רב רעיון לספר קריאה לנוער.
אומנם הנושא לכתיבה יתגבש בראשי לפני כתיבת הספר אולם הוא נרקם וקורם גידים ולובש צורה של דמויות וסיטואציות רק כאשר היד כותבת, העין בוחנת את המילה הכתובה ובראש עולה התמונה.
