מחאת קיץ 2011 התפרצה בעטיו של קוטג'. אותה גבינה אהובה שמוכרת כמעט בכל בית ישראלי מזה עשרות שנים, הפכה ללב הקרב על עתידו של יוקר המחיה בישראל. אם מחירו של פריט מזון בסיסי כמו קוטג' משתווה לזה של ליטר דלק, מה נגיד בבואנו לרכוש מוצרי בסיס משמעותיים יותר?
הכול מתחיל ונגמר בחוקים שהמדינה בוחרת להטיל על השוק. אומנם שוק חופשי - בו התערבות המדינה היא המינימלית ביותר - הוא גם הצורה הטובה והיעילה ביותר לקיום מסחר חופשי; אך זה נכון רק כל עוד כל השחקנים בשוק שווים בגודלם, כפי שמסביר אדם סמית' בספרו "עושר העמים".
בישראל המצב רחוק מלהיות שוויוני מבחינת השחקנים בשוק. מרבית השוק ותוצרתו מוחזקים "בני ערובה" על ידי מספר מצומצם של משפחות עשירות, היכולות לקבוע מחירים כאוות נפשן. צורה זו של ריכוזיות נוצרת בהיעדר רגולציה וחוקי הגבלים מסודרים, הקובעים עד כמה יכול גורם אחד לשלוט בנתחים מהשוק.
ואם חשבנו שבטייקונים מתחילה ומסתיימת הבעיה, מסתבר שגם המדינה עצמה היא חזיר שמנמן ולא קטן בכלל. אחת הסיבות לכך שאין תחבורה ציבורית יעילה בישראל, נובעת מהעובדה שמשרד האוצר מרוויח הון תועפות בכל שנה מגביית מסי רכב ודלק (גלובס, 3.9.14). בישראל משלמים פי 12 על תחבורה ציבורית מדי חודש, בהשוואה למתרחש במדינות אירופה, בהן התחבורה הציבורית עולה גרושים.
כ-14% מתקציב משרד האוצר מגיע משוק הרכב – מסי רכב ודלק שערורייתיים, טסטים שנתיים ועוד. אם הממשלה תעודד יצירה של תחבורה ציבורית, היא תאבד הכנסות בגובה מיליארדי שקלים כל שנה בשל הנהירה לתחבורה ציבורית לעומת התחבורה הפרטית. עדיף להמשיך לסחוט את האזרחים מאשר לאבד כסף, כך עולה ממדיניותה של ממשלת ישראל בנוגע לתחבורה הציבורית ולנושאים נוספים רבים.
כאשר מתרחשת ריכוזיות בכל תחום אפשרי בשוק – מאנשים פרטיים המחזיקים בשוק אחיזת-מוות ועד המדינה עצמה, שמתנהלת כדרקון כלכלי – איך ניתן לצפות שיוקר המחיה יגיע אי פעם למצב שפוי? איך ניתן לצפות שיותר ממיליון עניים בישראל יוכלו לכלכל את עצמם, ולאפשר לילדיהם מוצרי מזון בסיסיים כל יום מימות השנה?
כמה מהפתרונות לבעיית יוקר המחיה נמצאים כבר במודעות לעצם קיום הבעיות. חוקי הריכוזיות וההגבלים במדינת ישראל חייבים למנוע את אחיזת המוות של כ-20 משפחות ששולטות בכל דבר אפשרי, מקוטג' ועד סלולר ומחירי הדירות.
אותם חוקים אמורים גם למנוע חזירות של גופים מדיניים כגון ועדי עובדים ממשלתיים שחושבים שמותר להם להתנהל כאוות נפשם על חשבון הציבור (חברת החשמל שמשלמת הון תועפות לאנשיה, עובדי בנקים עם משכורות עתק, עובדי הרכבת ששובתים כל שני וחמישי, עובדי הנמל שמקבלים משכורות שערורייתיות והדוגמאות יכולות להמשיך).
איך מאזנים שוק לא מאוזן? מפרקים מיזוגים (שאושרו על ידי הממשלה עצמה בעבר); מכניסים שחקנים נוספים לתחומים הדורשים איזון; מפקחים על מחירים במשק (לא רק על מחירם של 20 מוצרי מזון בסיסיים, אלא גם של דירות למשל); מורידים את המסים העקיפים שחונקים כל אפשרות לחיזוק כוח הקנייה של הצרכן; חיזוק הרגולציה ושינוי מדיניות ההפרטה.
דניאלה הירש היא יועצת בכירה לכלכלת המשפחה ולהכוונה תעסוקתית, שסייעה למאות ואלפי משפחות לצאת מהמינוס הכרוני.
