כשהמוח הגברי מגיע לגריינדר
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

כשהמוח הגברי מגיע לגריינדר 

מאת    [ 26/08/2014 ]
מילים במאמר: 482   [ נצפה 1286 פעמים ]

 
 

כבר לפני מספר שנים, ד"ר לואן בריזנדין (Louann Brizendine) הציגה בספרה המוח הגברי את הקווים המנחים את התנהלותם של גברים במציאות אותה הם חיים. בספרה, היא מדגישה את היותו של המוח הגברי כנוטה להתנהלות הישגית, דריכות בחתירה למטרה, וניסיון לשרוד במציאות לא מוכרת ודינאמית.

השאלה העולה היא: מהו הדבר הראשון שאנחנו עושים כאשר אנחנו נכנסים לגריינדר? ובכן, אנחנו מפתחים ציפייה בעוד שהגאו-לוקיישן ממקם אותנו ואת המשתמשים האחרים סביבנו ברשימה. המתח המחשבתי והסקרנות גוברים תוך כדי שהתמונות של כל המשתמשים מסביבנו מוצגות, אחת אחרי השנייה, והעיניים שלנו מוצפות לפתע בכמות אדירה של טאמבניילס של בחורים שאנחנו עשויים לפתח איתם תקשורת. האם התחלנו כרגע מסע צייד?

כששיחה מתחילה, המוח שלנו עובר מיד למצב מחשבתי דרוך. "אני רוצה שהשיחה תצליח בכדי להשיג את המטרה שלשמה אני מחובר". קצב פעימות הלב שלנו עולה כשאנחנו מגלים שבחור ששלחנו לו הודעה השיב לנו, או כשבחור פנה אלינו והביע בנו עניין. גם אם זו הפעם הראשונה בה אנחנו משתמשים בגריינדר או שאנחנו כבר משתמשים ותיקים, תחילת שיחה מתניעה באופן אוטומטי את מנגנון הצייד הפרימיטיבי, והמוח הגברי מקדיש את מלוא תשומת הלב לניסיון ליצור עם הבחור תקשורת.

בגלל שהצ'יטוט הוא בזמן אמת, אין יותר מדי מקום או יכולת לחשוב ולחשוב על האופן בו אנחנו רוצים להתנסח בשיחה, מה חשוב לנו להציג ומה חשוב לנו לגלות בבחור הנמצא בצד השני. אנחנו מרגישים שמהרגע בו הודעה נשלחה אלינו אנחנו נמצאים במירוץ לתת את התשובה הנכונה והמתאימה ביותר, בזמן הקצר ביותר. גם כשאנחנו שולחים לבחור הודעה, אנחנו מצפים ממנו לתת לנו את התשובה המדויקת שהיינו מצפים לקבל.

למעשה, בגלל שאנחנו כל כך רוצים שהשיחה תצליח, אנחנו עושים מעבר (shift) מחשבתי מ-being ל-doing. מה הכוונה? במקום להיות מי שאנחנו בשיחה, אנחנו משקיעים מאמץ בכדי לשפר אותה, ועוד מאמץ ועוד אחד. השיח הופך להיות מאולץ, מוגזם, או לחילופין, מנוכר ולא יציב. בכל מקרה, התוצר של שיח כזה יכול להיות רק אחד? מפח נפש.

אנחנו שוכחים את השאלות שחשוב לנו באמת לשאול ואנחנו גולשים לשאלות גנריות שכולם שואלים. בפועל, אנחנו לא מקבלים את התשובות שאנחנו זקוקים להן בכדי להפוך את השיח לבטוח ונינוח בעבורנו. למרות שאנחנו רוצים לקבל את תחושת הביטחון והחיוביות, ואנחנו רוצים גם לתת אותה, בפועל מה שאנחנו עושים הוא ההיפך הגמור. אנחנו מוצאים את עצמנו מחלקים מחמאות בצורה מוגזמת, או לחילופין, אנחנו לא מביעים רגש כלל. אנחנו שוכחים למה בכלל התחלנו את השיחה ואנחנו בטוחים שבעוד רגע הבחור יפסיק לענות לנו.

לעיתים אנחנו מביאים את עצמנו לקצה ומתחילים לתקשר עם בחור תוך כדי שהמנטרה שמהדהדת לנו במחשבה היא: אין סיכוי שיצא מזה משהו? התוצאה של שיח שכזה ברורה כמובן.

מה שאנחנו שוכחים לעשות הוא לשאול את עצמנו הוא: מדוע אני מתנהל כך? האם הדבר נובע מתוך היעדר תחושת ביטחון שלי? האם זוהי פסימיות שהצטברה בי לאורך השימוש שלי בגריינדר? האם אני נמצא בגריינדר בכדי להכיר או מסיבה אחרת? האם אני נינוח אם האופן בו אני מציג את עצמי בפרופיל שלי?

ההימנעות מהתבוננות פנימית היא טבעית ואף לפעמים אוטומטית בעבורנו, אך היא מובילה לכך שהצייד יאלץ להישאר בתום מסע הצייד ללא שלל.

ד"ר גלי ערד ריינבו מרכז מחקר להט"בי

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב