מחקרים מוכיחים, שנה אחר שנה, כי לנשים אין פחות כשרונות או נטייה קטנה יותר לקבל החלטות משמעותיות ולהתעסק בכסף – ההפך הוא הנכון. אז למה חברות הנדל"ן הגדולות בישראל נשלטות על ידי גברים?
המונח "תקרת הזכוכית" מתאר תקרה בלתי נראית העומדת בדרכן של נשים בעולם העסקים, תקרה בלתי-נראית וקשה מאוד לשבירה, המסבירה מדוע אין יותר נשים המשמשות כמנכ"ליות או בכירות בחברות הגדולות במשק ובכלל. מעטות הנשים שהצליחו לשבור את התקרה הזו, כמו ענבל אור בתחום הנדל"ן, פנינה רוזנבלום בתחום הקוסמטיקה, יעל אנדורן במשרד האוצר, ועוד.
אז אם נשים מצליחות יותר בתחום הנדל"ן , משמשות אפילו כסוכנות נדל"ן טובות יותר, ובאופן כללי פחות אימפולסיביות ונוטות לחשוב לטווח הרחוק יותר, למה הן לא שולטות בענף הנדל"ן?
לכך יש כמה הסברים אפשריים. אחד, ענף הנדל"ן נשלט על ידי קבוצות משפחתיות ותיקות, כאשר לרוב הגברים במשפחה מוכוונים לעסוק בכסף ולהצטרף לעסק המשפחתי. מקרה יוצא דופן הוא בתו של דוד עזריאלי שנפטר לאחרונה והוריש את עסקיו לבתו שממשיכה לנהל אותם. הסבר נוסף הוא שלנשים שמגיעות ללא רקע בתחום, קשה לעיתים עוד יותר להיכנס לתוכו – במיוחד לאור הסטטיסטיקה המצביעה על כך שהן לא זוכות ללמוד על התחום הפיננסי בבית. ההסבר האחרון מציע שלנשים אין את הקשרים הנחוצים לשם הטבעת חותם על עולם העסקים, הקשרים המאפשרים את הקפיצה מעסק קטן או ביתי לעסק גדול ומוכר – אך יש כיום כמה יוזמות שנועדו לסייע לנשים ליצור קשרים כאלו ולהיעזר בחברות גדולות.
לאור כל העובדות הללו, ניתן לדעתי להניח שבתוך מספר שנים נראה הרבה יותר נשים בצמרת העסקים בארץ בכלל, והנדל"ן בפרט. בועת הנדל"ן הקיימת כיום מקשה על היזמים הקטנים ועל כניסה של יזמים חדשים, אך בין הפתרונות שמשרד האוצר מנסה למצוא לבעיה ניתן גם לקוות לפתרון שיאפשר ליזמות חדשות להיכנס לתחום. אני מקווה לפתרונות שלא רק יסייעו לנשים להשתלב בתחום, אלא גם ששוק הנדל"ן כולו ירוויח מכך.
דניאל אזוגי, מתמחה בהבראת עסקים וארגונים בארץ ובחו"ל. אזוגי מביא אתו ניסיון עשיר כעורך דין בתחום המשפט האזרחי, הסדרי נושים ושיקום חברות.
