שמונה חוקים להפיכתו של המוח מדיקטטור לחבר טלפוני
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

שמונה חוקים להפיכתו של המוח מדיקטטור לחבר טלפוני 

מאת    [ 17/08/2014 ]
מילים במאמר: 787   [ נצפה 2256 פעמים ]

 
 


אויש הדיקטטור הגדול: המוח שלנו. מי היה מאמין שהוא הבוס הגדול שמנהל אותנו, למרות שאין לו שום מושג איך לעשות את זה. מי מאיתנו מבין שהוא והמחשבות שהוא מייצר הם תולדה של תכנות אישי וסביבתי, של זיכרונות טובים ורעים שאוחסנו כמברירת מחדל הישרדותית. כמה באמת מבינים שהמחשבות שלנו הם לא יותר מתוכנה שהוטמעה היטב ונשמרה בדיסקטים, ושכן יש לנו שליטה עליהן ולא להפך, די בדומה לשליטה שיש לנו על הקבצים שאנחנו שומרים בלפ טופ האישי.

סיפור קטן: אני מסיימת פגישה ממש טובה עם פונה (לא אוהבת את המילה מטופל). בפגישה אני מצליחה להאיר לו פנסים בעיניים, הוא יוצא מהפגישה קליל ושמח, מרגיש שקיבל כלי משמעותי, מבין שיש לו כוח והוא יכול לאפשר לכוח שלו לשלוט במחשבות.

אני ממשיכה ליומי שמחה ומרוצה, ואז מגיע סמס: "אני ככה ככה המחשבות משגעות אותי" אני עונה לו: "לא נכון, זה אתה שמשתעבד למחשבות ולא עושה מה שסיכמנו. כדי להצליח אתה חייב להרפות" הוא עונה לי: "אני לא יודע איך לשלוט בהן כמו שדיברנו…מרגיש שהן משתלטות עלי". "לא" אני עונה, "זה אתה שמאפשר להן , המחשבות אינן ישות חיצונית". עונה לי : "אוהב אותך. תעזרי לי לעזור לעצמי ואתן לך את כל כולי. רק שאראה פתאום עתיד, טוב, בטוח"…. (כן מדובר באדם מיוחד וכשהוא עונה לי "אוהב אותך תעזרי לי", אני מבינה שיש לי כאן עסק עם אדם שיודע להגיד למה הוא זקוק, והוא זקוק לתמיכה בלתי מותנית שלי בו, והוא גם יקבל אותה בגדול)

עניתי לו: "אתה מתנה את ההשתדלות שלך בתוצאה וזה לשחק עם היקום במשחק מחבואים. קודם אתה תוכיח עצמך אחכ כל השאר…ובטח שאני כאן, אני כאן לתת לך בראש באהבה".

מה ממחישה השיחה הזו? שקשה באימונים אבל אולי יהיה קל יותר בקרב. שלא פשוט להנחות מישהו להרפות מהמחשבות שלו ככה , מהיום למחר. אני לא יכולה לגרום לאף אדם להפסיק הרגל שמבחינתו "מציל אותו" מכישלון בטוח. למרות, שההפך הוא הנכון. מה עוד? אני לומדת שכדי שמי שפונה אלי יצליח, אני חייבת להיות אסרטיבית ולדרוש ממנו לעשות בדיוק את מה שקשה לו, לדרוש באהבה, אבל בו זמנית להיות זמינה עבורו באופן מסור, באמונת אין קץ, שיצליח, ושאני אדאג בינתיים לעודד עוד ועוד ועוד, עד שהאמונה שלי תתחיל לחלחל אליו.

לא פשוט משום שתכנתו אותנו להאמין רק למחשבה ולמציאות חיצונית ולא לרגשות ואינטואיצה, למדו אותנו מיום שנולדנו שהשכל מוביל, השכל יודע, שכל מה שאיננו מגיע ממחשבה אינו ראוי, ולא משנה כמה ניפול בתוך המלכודת של מחשבות הסרק שלנו, שהן תולדה של הקלדה חסרת הבחנה אל מאגרי הקליטה והשמירה במוח, לא תשנה את הדפוס. מה עוד למדנו? שהשכל לא באמת מועיל ברגעים של משבר זהות וייעוד.

מכירים את התסכול הזה שכשאתם מבקשים תשובה לשאלה ואין כזו, אתם נופלים למעגל חשיבה נעול שכל כולו כך: "אנינורא מבוהל, אני לא יודע מה לעשות? אני חייבת זוגיות , אני חייב למצוא עבודה, אני חייב להבין מה הכיוון שלי? מה לעשות? אני חייב רעיון…ואז מתחיל לבעבע, תוך כדי חפירות, תסכול, פחד, תחושת חוסר ערך, כי אם אני באמת שווה, איך זה יכול להיות שאני לא יודע. אנשים מוצלחים לא מתלבטים, אנשים מוצלחים תמיד יודעים. הימים עוברים בחשיבה בלתי פוסקת, שאיננה מניבה שום תוצאה. היא בעצם כן מניבה משהו: החרפת התסכול, תחושת חוסר האונים, מעלה את החרדה, משתקת, מכסרמת עוד ועוד בתחושת היכולת האישית. כן כן, אי הידיעה לא מקבלת בתרבות שלנו מקום של כבוד. אי הידיעה עוד טרם הובנה כתנאי הכרחי לידיעה. מבולבלים? חבל.

תגידו, בכנות אבל, מישהו מכם הצליח מעולם לקבל תשובה אמתית, מדויקת, מתוך מאבק עם עצמכם? מתוך התעקשות של ראש בקיר כדי להוציא תשובה שתקדם אתכם? ואם כן הצליח לכם לחלץ מתוך החפירות תשובה, האם היא שרדה לאורך זמן, או שתוך פרק זמן קצר שוב החזירה אתכם למערבולת הידועה?

אז מה כן? איך ניתן לקבל תשובות אמתיות ונכונות לי?

א. להסכים לכך שאני כרגע לא יודע. לקבל את זה בשימחה.

ב. להסכים לא להילחם באי ידיעה ולראות בה הזדמנות למשהו חדש.

ג. להסכים לפנות זמן ללא התניות שבו "האי ידיעה" תהייה בת לוויה שלכם.

ד. ללמוד להיות חבר של "אי הידיעה". נורא קל להיות חברים של וודאות נכון? אז נראה אתכם חברים של אחותה שלא יודעת.

ה. ללמוד לפתח קברניט פנימי שלומד הקשבה רחבת היקף שכוללת לא רק מוח, אלא גף תחושות גוף, רגשות וכן גם אינטואיציה.

ו. ללמוד את הסיפור הכולל שלנו שמכיל תחושות לצד מחשבות, ובו בזמן לדעת שהקברניט הפנימי הוא לא הם, אלא חלק בתוככם שמנצח על המקהלה הפנימית.

ז. להישאר רפוי אך לא אדיש , קשוב וערני אך לא אובססיבי, כדי לתת לתשובות לנבוע מתוך הניהול הפנימי הרגוע ולא מתוך העמדת תנאים ודיקטטורה פנימית. לא ניתן לשקר את הכוליות שלנו, רק את המוח.

ח. להחליט מתי שווה לכם לגייס את המוח לצורך קבלת החלטה, בדיוק כמו חבר טלפוני, להקשיב למה שהוא אומר אבל להבין שאתם מחליטים אם כן או לא.

התוצאה תגיע ובגדול: התשובות יתחילו לעלות בדרך מעודנת אל התודעה המורחבת שתיצרו. צרופי מקרים וסנכרון יהיו מנת חלקכם, בהירות תתאפשר מתוך השקט הזה, מתוך המרחב שהסכמתם לפנות לנביעה הפנימית, במקום לחפירה קדחתנית.

ישראלה שיר, M.A פסיכודרמטיסטית, תרפיסטית , מנחת קבוצות בארגונים ומרצה 


מפתחת גישת "הניהול העצמי" www.israelashir.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב