ניר של כוכבים ופרחים - אמנון ורנר
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ניר של כוכבים ופרחים - אמנון ורנר 

מאת    [ 16/08/2014 ]
מילים במאמר: 505   [ נצפה 1756 פעמים ]

 
 

מדובר בספור לילדים, גיבורו ניר הוא בנו של הסופר, שנהרג בעת שירותו הצבאי. כפי שתראו בדף האחרון של הספר, מתחת לתמונה. בבחירה לתאר את ניר כילד בן שש, ורנר משתף אותנו בתחושת ההחמצה של הורים שילדם לא זכה להיות גדול...

את הרצון "להיות גדול" – שאינו רצונם של ילדים בלבד, אלא גם רצונם של כל ההורים: לראות את ילדיהם גדלים ומתבגרים הוא מייחס לילד בן ה – 6 ומתאר אותו כמאפיין של ילדים רבים שרואים את עצמם גדולים, הוא מעביר את כאבו של האב אל משאת נפשו של הילד. 

מעניין לבחון ספר שמוקדש לבן שנפל אך מביא אותו אל הקורא הצעיר כפי שהוא היה כילד. וזה המכנה המשותף לכל החיילים שנפלו. כולם היו ילדים. ניר, אינו "גיבור חיל", הוא ילד שרוצה "להיות גדול" ומאמין שהוא כבר גדול, הוא עולה לכיתה א'! ובבקשה - שלא יקראו לי "קטנצ'יק".

הילד מאופיין בלשונו ובהתנהגותו. בלשונו? המספר הוא הילד והוא מדבר בגוף ראשון יחיד, שמעניק לו אותנטיות ומאפשר שפה של ילדים ועם זאת שפה נקייה ואמינה. והתנהגותו? הוא ילד סקרן ו"חתרן". הוא עובר ביודעין על הכללים, לא מתוך התגרות או מרדנות אלא כדי להוכיח לעצמו ולאחרים שהוא "גדול". זה אינו מעשה קונדס. הילד נסחף לעשות משהו שמותר "רק לגדולים". הוא יוצא לטייל מחוץ לגבולות הקיבוץ שנמצא בנגב, בו הוא חי. מודע לקושי האמתי של המצב, הוא מסמן לעצמו את כיוון ההליכה על מנת שיוכל לחזור. הוא אפילו מודע לצורך לחזור לפני שיחשיך. יחד עם הרצון להוכיח יכולת הוא נהנה מן החוויה עצמה. ילד שאוהב את החול הזך של המדבר ומחפש בו פרחים. ילד שנהנה להתבונן בכוכבים. במין שכרון חושים הוא ממשיך ומתרחק מן הקיבוץ... מטפס על גבעה בעקבות צב... מתעייף, יושב לנוח ו...נרדם. בינתיים יורד הערב וכשהוא מתעורר הוא אינו יודע לאן עליו ללכת. וורנר מאפשר לילד לגלות רגשות של פחד, גם כשהוא מבקש להוכיח כי הוא כבר גדול. שוב חוזר המבחן "אני מפחד" או "אני גדול ואמיץ"?! ואז מגיעים אליו קולות המחפשים אותו... אחיו הגדול שצועק את שמו: "ניר, ניר... ני – יר..." וניר מציין לעצמו בסיפוק שאחיו הגדול בכל זאת אוהב אותו..."הוא בטח דואג לי". ועונה לקריאתו. יש יופי רב בפגישה בין האח הגדול "הכועס" לבין ניר. והנה דווקא עכשיו, יחד עם אחיו הגדול, בדרך חזרה מזדמנת לו לניר הזדמנות פז להוכיח שהוא "לא קטנצ'יק"... ברגע של מבוכה הוא זה שיודע לכוון את ההליכה אל הקבוץ על פי הכוכבים שהוא מכיר. וכך ניצל כבודו.

סיפור ללא הטפת מוסר. את תפקיד המבוגר האחראי וורנר מעביר אל האח הגדול בן ה - 14 ובכך עוקף את הסטריאוטיפ של מבוגרים מול ילדים... ומשאיר את המבוגרים הדואגים ברקע. זוהי הרפתקה שמשקפת את עולמו הפנימי של ניר בן ה – 6. שנותנת לגיטימציה ל"הפרת כללי המשחק" ועם זאת משכנעת בעליל שהעסק לא ממש כדאי. בעולם שוורנר בורא לניר, אפשר לספוג את הסקרנות ואת הצורך של ניר "לטייל "מחוץ לגדר הקיבוץ. הוא אפילו מדגיש את השער האדום והיפה. וככה זה עם שער הוא מאפשר סגירה ופתיחה. וזה נושא חינוכי ערכי שיכולים ההורים או המורים והגננות לפתח בעקבות קריאת הסיפור.

וחובה נעימה לציין את איוריו של יעקב גוטרמן שמלווים את הסיפור ומשלימים אותו בקו ובצבע.

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב