"ילדים, זה שמחה", שרו לנו בדרמטיות שלמה בר ו"הברירה הטיבעית". למרות המסר האינטואיטיבי שאנו נוטים להבין מן השורה הזו, האמת היא הפוכה: במקור השיר הזה מבטא סרקזם. הוא שיר מחאה נגד מוסדות המדינה שהטיפו להגברת הילודה בעוד שהנטל נשאר במלואו על ההורים...
אבל ילדים זו אכן שמחה – והתגשמות המאוויים הן הביולוגיים שהטבע השית עלינו והן בגלל שהם מוסיפים כל כך הרבה אור, תוכן ומשמעות לחיינו.
אבל... לא תמיד....
אצל זוגות נשואים (בלי להכנס לפרובלמטיקה של זוגות מסוגים אחרים), לא תמיד ילדים לא מגיעים לעולם אחרי הכנה טובה של ההורים לשינוי הגדול שעומד להתחולל בחייהם. למעשה, במרבית המכרעת של המקרים הם מגיעים לעולם ללא הכנה מוקדמת, מה שאומר שכל שיווי המשקל שהיה בתוך החיים הזוגיים מתערער לחלוטין ונוצרת סיטואציה חדשה, לאו דווקא של זוגיות פלוס אחד, אלא של שלישייה עם מאזן תשומת-לב בלתי שיוויוני בעליל. במילים אחרות, נוצר כאן שינוי עמוק שמפר לחלוטין את כל מה שנבנה בתוך הזוגיות עד אז.
במקום להגרר אל תוך מצב העניינים החדש בחוסר אונים ולתת למצב לנהל אותם ולהקלע למשבר ומריבות, בני הזוג צריכים קודם כל להכיר בשינוי באופן מודע, כלומר לנהל את חייהם מתוך הבנה מלאה שעוצמת השינוי ולהתאים את ההתנהגות וההתנהלות שלהם בהתאם.
הנה מספר כלים שיסייעו לכם לשרוד את השינוי:
ניהול זמן
ראשית לכל חשוב להבין שניהול הזמן והקצאת משאבי הכוחות משתנה מן הקצה אל הקצה. בתוך המסגרת הזוגית לפני הולדת הילד, ניתן היה לנהל את החיים, יחסית באופן חופשי מכל דאגה לאדם נוסף – מאחר שגם אם בני הזוג דואגים ומטפלים בצרכים ההדדיים, מדובר אחרי הכל בשני אנשים בוגרים שכל אחד יכול לדאוג לצרכים הפיזיים שלו. לא כך כאשר מדובר בתינוק חסר ישע התלוי לחלוטין בגורם אחר – במקרה הזה הורים. היכולת הקודמת של לעשות ככל העולה על דעתם, בין אם יקיצה מאוחרת ובין אם עבודה, לימודים, בילויים וכו' - בלי התחייבות כלפי אף אחד, אינה קיימת עוד. ישנה פתאום הכפפה מוחלטת של משאבי הזמן של הורה אחד לפחות בכל רגע נתון של היממה (כמובן במקרה שלא שוכרים מטפלת צמודה לפחות לחלק מן היממה).
לרתום את הזוגיות
שלישית, אכן קשה, אבל הי, יש כאן זוגיות ולא מאבק בין בני הזוג. חשוב לרתום את הזוגיות – את ההבנה , התמיכה הרגשית והאהבה שהביאה אתכם בברית הזוגיות, לטובת הקשר החדש, המשולש, שבו יש גורם חדש – שלא יכול לתת הרבה בשלב הראשון ולעומת זאת זקוק לכם ותלוי בכם לחלוטין.
תקשורת בין בני זוג
התקשורת בין בני הזוג, הוא המפתח שיסייע לבניית חלוקה נכונה של הנטל (מה לעשות, אכן נטל...). חשוב לשים הכל על השולחן, לא ברמה של התחשבנות וכעסים של מי עשה יותר ומי עשה פחות, אלא ברמה של חלוקה נכונה המתחשבת בצרכי כל הגוף הזה שנקרא "משפחה". יש מי שהולך לעבודה וצריך יותר שעות שינה ויש מי שצריך שעות התאוששות אחרי שעות רבות עם התינוק – ומתוך הבנה הדדית וחלוקה שמכירה כל אחד בתרומה של האחר ובמגבלותיו, ניתן לצלוח את המשימות בצורה שלא רק תשמר את הקשר הזוגי אלא אף תייצר רבדים נוספים של הקשר – שחלק מהותי ממנו יהיה התינוק.
השתמשו ב"מיקור חוץ"
כאמור, מדובר בעול לא קטן, הן פיזי והן ריגשי. לא פשוט להתמודד עם עבודות הבית הרבות והמטלות האדירות שמגיעות עם התינוק – שחומס גם את שעות היום. קל להבין שכל מה שרוצים לעשות כשהתינוק נרדם זה להרדם גם כן סופסוף. אבל מנגד, עבודות הבית לא ממתינות לאף אחד וקל להבין באותה מידה שנוצר תיסכול עמוק בין הצורך למנוחה לבין המטלות הביתיות. הפתרון יכול להיות פשוט במידה ובני הזוג יכולים להרשות לעצמם עזרה בתשלום. עוזרת בית יכולה להיות פתרון מצויין, הזמנת אוכל מוכן גם היא יכולה להיות תחליף לבישול ביתי והמכבסה המקומית היא אופציה נפלאה לכביסה וגיהוץ. אלא שלא על כולם שפר הגורל באופן המאפשר שימוש כה נרחב בגורמי חוץ. עם זאת, אם שני בני הזוג עובדים, שימוש מתון יותר בשירותים חיצוניים יכול אף הוא להועיל לא מעט.
עזרה מסבתא וסבא
נכון, לא הוגן, אבל גם זו אפשרות לקבלת עזרה – ועוד בחינם. סבתא וסבא יכולים להשגיח על התינוק ולדאוג לו בזמן שבני הזוג נמצאים בעבודה, או גם אם האם אינה עובדת, לעזור לה בבית, בקניות, בהשגחה על התינוק בזמן שהאם הולכת לנוח וכו'.
אל תוותרו על החיים
כן, קל למצוא את עצמכם במצב שפתאום "אין לכם חיים". אז זהו שכן, כן יש לכם חיים והחיים לא נגמרים עם הרגע הראשון שבו יש תינוק בבית. המשיכו לחיות, לבלות לראות סרטים, להקשיב למוסיקה, לטייל – וכל מה שעשיתם קודם, אבל כמובן תוך התאמת הקצב והתדירות למצב החדש. העזרו בהורים שלכם, או בשמרטפית – אבל המשיכו לחיות ולבלות – זה לטובת התינוק לא פחות מאשר לטובת הבריאות הנפשית והזוגית שלכם.
ולא לשכוח – אתם זוג
זהו אולי המרכיב החשוב ביותר, לא לשכוח למה אתם ביחד ומה נתנה לכם הזוגיות עד לרגע כניסת התוספת החדשה למסגרת הזוגית: המשיכו לטפח את הזוגיות ומיצאו לה זמן. הקדישו לה מחשבה, כי זוגיות שמפסיקים לטפח, או לוקחים אותה כמובן מאליו, היא זוגיות שתתמוסס, תגיע למשבר וחלילה – גם לשבר וגירושין.
אל תמציאו את הגלגל מחדש
מאחר שכמו הרבה דברים בחיים ההורים, כל זוג הורים, "לא המציא את הגלגל" מחדש, כלומר שהורות, על שלל מורכבויותיה, נחוותה לאורך אינספור דורות, מותר ורצוי להיוועץ וללמוד מניסיון של אחרים – כולל סבתא וסבא. בנוסף, חשוב להכיר בכך שכולם, כל הזוגות עד כה וגם אלה שמסביב, עברו את החווייה הזו ונותרו בחיים...
