,רפואה משלימה - מגמות והתפתחות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

,רפואה משלימה - מגמות והתפתחות 

מאת    [ 07/08/2014 ]
מילים במאמר: 933   [ נצפה 2650 פעמים ]

 
 

רפואה אלטרנטיבית, הידועה גם כרפואה משלימה (Complementary and Alternative Medicine), כוללת טיפולים שונים ומגוונים, כגון: אוסטיאופתיה, איורוודה, שיטת אלכסנדר, אקופונקטורה, ארומתרפיה, ביופידבק, דמיון מודרך, הומיאופתיה, הילינג, יוגה, נטורופתיה, עיסוי, שיטת פאולה, שיטת פלדנקרייז, רייקי, רפואה סינית, רפלקסולוגיה ושיאצו. חלק משיטות אלה נעוצות בתקופות קדומות בתרבויות המזרח הרחוק וחלק אחר פותח מאוחר יותר באירופה וחלקן אפילו במדינת ישראל (קשת, 2010). רפואה זו רואה את האדם בשונה מהתפיסה המדעית ולפיה, האדם נתפס כשלם, כחלק מהיקום וכמכלול נפשי, רוחני, מיסטי ואנרגטי (קשת, 2010) ובהתאם לכך, הטיפול הוא לא פולשני והוליסטי (Shmueli & Shuval, 2006).

קיימים שני היבטים עיקריים בטיפול ברפואה המשלימה. הראשון מתייחס לאבחנה- המטפל מחפש את התסמינים הייחודיים לחולה ולא מתמקד בתסמינים המייחדים את המחלה והוא נוטה להיעזר בביטויים הסובייקטיביים של תסמינים וסימנים ופחות בבדיקות מעבדה. השני מתייחס לטיפול עצמו- המטפל מתמקד בטיפול בחולה ופחות במחלה, מכאן נגזר דגש רב יותר על הקשר מטפל-מטופל ועל העוצמה של החולה ושיתופו בתהליך ההחלמה. בחלק מן השיטות מתקיימת קרבה גופנית או תקשורתית רבה יותר מהמקובל ברפואה הקונבנציונלית. דוגמאות לכך הן שימוש בעיסוי או בדיקור, בדמיון מודרך או במתן תכשיר הומיאופתי (בן-אריה ופרנקל, 2001).

אפיוני האוכלוסייה הפונה לרפואה זו הינם מגוונים : נשים וגברים מכל קבוצות הגיל, מרמות השכלה שונות, משכבות חברתיות וכלכליות שונות וממוצא עדתי שונה, דתיים וחילוניים, נשואים ובודדים. אין קבוצה אתנית מסוימת, אנשים בגיל מסוים או בעלי מורשת תרבותית מסוימת. ישנם גורמים נוספים אשר ידרבנו אדם לפנות לרפואה משלימה והם גורמים הקשורים בחולה עצמו, כמו אפיונים חברתיים דמוגרפיים ותפיסות קוגניטיביות שלו, גורמים הקשורים במחלה עצמה, כמו סיכויי החלמה וגורמים הקשורים במערכת הבריאותית, כמו ביורוקרטיה ופעילות הגומלין בין הרופא לחולה (רונן, 1991).

בשנים האחרונות מסתמנת מגמת עלייה בקרב החברות המערביות בשימוש ברפואה משלימה  (Shmueli & Shuval, 2006). בן-אריה ופרנקל (2001) מציינים שבשנות ה-70 עלתה ופרחה במערב, בעיקר בארה"ב ובגרמניה, דרישה לרפואה "טבעית", "אקולוגית" ו"הוליסטית", המדגישה את התקשורת האישית בין מטפל ומטופל ומעצימה את החולה והאוטונומיה שלו. עדות לכך ניתן לראות בפנייה הנרחבת לסוגי הטיפול השונים והמגוונים שהרפואה המשלימה מציעה. על פי סקר שנערך בארצות הברית על ידי אייזנברג וחב', מראה מגמה משמעותית של עלייה במידת השימוש ברפואה משלימה: עלייה מ-34% מהאוכלוסייה בשנת 1990 ל- 42% ממנה בשנת 1997 (קשת, 2010). חיזוק לכך ניתן למצוא במאמרם של Shmueli, Igudin & Shuval (2011), המראים במחקרם שמשנת 1993 ועד 2007, ישנה מגמת עלייה בפונים לשימוש בטיפולי הרפואה המשלימה. המגמה מראה שבשנת 1993 פנו 3% מהנחקרים, ב-2000 פנו 14% מהנחקרים וב-2007 פנו 37% מהנחקרים.

כיום, אנו נכנסים לעידן של מהפכה ברפואה המשלימה, כאשר ישנם גורמים רבים ושונים המעורבים בשגשוג הרפואה המשלימה: (1) לרפואה משלימה יש כוח משיכה פילוסופי (2) כישלון מערכת הבריאות הממסדית בטיפול במחלות כרוניות (3) בקרב הציבור קיימת רתיעה מתרופות (קשת, 2010). המהפכה באה לידי ביטוי בכמה אופנים. ראשית, הרפואה המשלימה הפכה מלא מרכזית, לחלק מהזרם המרכזי של הטיפולים הבריאותיים (Shmueli, Igudin & Shuval, 2011). שנית, ישנה צמיחה ניכרת בעלייה במספר המטפלים, בתי הספר והמרפאות לרפואה משלימה, הן פרטיות והן אלו שנפתחו במרבית בתי החולים ובכל קופות החולים בארץ. שלישית, הרפואה המשלימה הפכה לנושא הנוכח במדיה. ספרים מודפסים, תכניות טלוויזיה מוקדשות לתחום, עיתונים מופצים ואתרי אינטרנט מוקמים ופועלים. לפיכך, נוכחותה של הרפואה המשלימה במדיה מחזקת בציבור את תחושת הלגיטימציה הניתנת לטיפולים אלו. רביעית, הרפואה המשלימה קיבלה גושפנקא פוליטית, כלומר הוקם מרכז לרפואה משלימה ואלטרנטיבית (NCCAM) והוא הוכר כחלק מארגון הבריאות הלאומי של ארה"ב (קשת, 2010). לבסוף, חלה עלייה משמעותית במגוון מוצרי הצריכה הקשורים ברפואה משלימה ואלה גודשים את מדפי הרפואה הטבעית בבתי המרקחת. היתרון הוא שמוצרים אלו ניתנים לרכישה ללא מרשם ואינם מחייבים ביקור אצל מטפלים או רופאים (סחר וסלון, 2001). ניתן לומר שאכן המהפכה צוברת תאוצה, כלומר אט אט ישנה הטמעה של הרפואה המשלימה בתוך החברה וסוגי טיפוליה נכנסים בהדרגתיות למיינסטרים.

מטרת המהפכה הייתה ליצור שינוי בחברה, שינוי שאומר שיש מענה אחר ושונה לבעיות הגופניות והנפשיות של האדם. לפי הנתונים בשטח, המהפכה יצרה צורך לשלב בין הרפואה הקונבנציונאלית לרפואה המשלימה. השילוב חולש על תחומים רבים, ביניהם שילוב של דרכי טיפול של שתי הרפואות, לדוגמה אנשים מתייעצים עם רופא קונבנציונאלי וגם עם מרפא משלים על אותה הבעיה (Shmueli & Shuval, 2006). בנוסף, יותר ויותר רופאים קונבנציונאליים רואים בשיטות של הרפואה המשלימה כיעילות ומפנים מטופלים אליה (Shmueli, Igudin & Shuval, 2011) וכן, ישנה מגמה של שילוב תכנים של רפואה משלימה בפקולטות לרפואה ובתוכניות הלימודים של סטודנטים לרפואה, לאור דרישת הסטודנטים לכך והתעניינותם הגוברת ברזי הרפואה המשלימה (סחר וסלון, 2001). הפרטים בחברה כן מתעניינים ברפואה המשלימה, כן רואים בה כעזר לבעיותיהם ולכן השילוב בין הרפואות הינו הכרח, על מנת לתת לאנשים מענה הוליסטי.

לצד יתרונותיה הרבים של הרפואה המשלימה, קשה להתעלם מכמה נקודות מרכזיות. קודם כל, קיימת שכיחות גבוהה של מטפלים ללא תואר ברפואה, כפי שמראה המחקר שלShmueli & Shuval  (2006), שלפני שנת 2000, 63% מהמטפלים היו עם תואר דוקטור ואחרי שנת 2000, הייתה ירידה ל-57%. כלומר, יש מגמת ירידה של המטפלים הלומדים תואר אקדמאי מוכר, דבר הפותח פתח לשרלטנות ואפשרות לגרימת נזק למטופלים. נוסף לכך, קשת (2010) מוסיפה שלמרות שגשוג הרפואה הזו בארץ, המדינה אינה מפקחת על ההכשרה של המטפלים ועל טיפוליהם ואף אינה מסדירה אותם, מה שעלול לגרום להכשרת אנשים לא מתאימים לטיפול ולא אמינים והדבר עלול לפגוע בתדמיתה החיובית של הרפואה המשלימה.

בהיבט השיווקי, למרות התפתחות הענף כאמור, הקמת קליניקה לרפואה משלימה, לא בהכרח יניב רווחים. קופות החולים למיניהם ובעיקר הכללית פתחו קליניקות מסוג זה עם יכולת שיווק ויכולות הוזלה גבוהות יותר. עם זאת, השרות הינו מוגבל בזמן, פחות יעיל ופחות אישי. הטיפול שמעניק אותו מטפל בקליניקה פרטית או בכללית שונה תכלית השינוי וההבדלים במחירים לא גבוה במיוחד. בנוסף, נטייתם של המטפלים ברפואה המשלימה לעבוד בבית מפחיתה בהיצע המטפלים. אולם הקושי הגדול הוא ברצון המטפלים לשווק עצמם ובידע שלהם בשיווק. כך יוצא שמטפלים שמסיימים את לימודיהם - לא עושים דבר עם לימודיהם. לכל היותר, עובדים בבתי טבע – כולל רשתות כמוכרנים, ברפואה משלימה של כללית מושלם בתנאים גרועים הן כספית והן פיסיים.

בוגר בית הספר הריאלי העברי חיפה במגמה מזרחנית.
 
בוגר העתודה האקדמאית – בוגר אוניברסיטת חיפה בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
 
בצה"ל – קצין חינוך במרכז דלק ומפקד בי"ס להשכלה בג'וליס לחיילים טעוני טיפוח ונגדים חסרי השכלת יסוד.
 
עשרים ושבע שנה בתפקיד ס/מנהל תחום בכיר גביה וביטוח בסניף ביטוח לאומי עפולה
 
יו"ר ועד עובדים סניף עפולה – שתי קדנציות וחבר מועצת הועדים הארצית.
 
סיימתי בהצלחה בחינות נציבות מס הכנסה ליועץ מס – לא עברתי סטאג'.
 
ב- 1991 הוצאה לאור של ספר "ביטוח לאומי מעסיקים" בהוצאת המכון למיסים ויעוץ כלכלי ביחד עם עו"ד(רו"ח) מנחם כהן. בנוסף, כתיבת מאמרים ושאלות ותשובות בביטאוני מיסים למיניהם שעניינם חוק הביטוח הלאומי.
 
הרצאות בנושא חוק הביטוח הלאומי במכללות למיסים – בית הפקיד(מכללה למנהל) ועוד.
 
חבר דירקטוריון מט"י מנע"ם(נצרת עילית, עפולה, עמק יזרעאל, מגדל העמק).
 
סיימתי לימודי coaching  בטכניון  - קבלתי תעודת מאמן מומחה במסגרת איק"א – האיגוד הישראלי לCOACHING ב- 8/2007.
 
יועץ במט"י .
 
פרשתי לפנסיה ב- 1/5/2011 וכעת מנהל את בית מרקחת טבע ישי בעפולה שהנני בעליו.
 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב