חג פורים הוא עת לשמוח, לצחוק ולחרוג ממסגרות מקובלות. פורים מזמין אותנו "לצאת מעצמנו" להעיז, להשתטות, להתפרק - דברים שבימים כתיקונם לא ממש מקובלים. בפורים אנו מתחפשים, חובשים מסכות ועוטים ארשת אחרת, חדשה. אולם, יש כאלה העוטים מסכות ולא רק בפורים. הללו מעבירים את כל חייהם בנשף מסכות אחד גדול.
אין ספק שכל בני האדם שואפים להיות שלמים עם עצמם ועם חייהם. אולם יש כאלה "שעושים כאילו". אלו שלא ממש שלמים עם עצמם ועם חייהם, אך כלפי חוץ מפגינים פאסון ו"עסקים כרגיל" - הכל דבש. כשיש פער בין מה שאדם חש בפנים לבין מה שהוא מקרין החוצה אני מכנה "נשף מסכות". אין כחג פורים לדון במסכה הזו.
אדם העוטה מסכה לא יודע מי הוא באמת וכתוצאה חי בתחפושת. זהו אדם שפוחד לברר מה הם צרכיו האמיתיים ומסתפק בקיום הישרדותי יום יומי. אדם שחיו נשלטים ע"י פחדיו. אין הדבר אומר שהוא לא מצליח בחייו. אבל נשאלת השאלה האם ההצלחה (-בכסף, מעמד, התקדמות מקצועית וכו') היא המטרה הנעלה או שמא קיים משהו אחר גדול יותר - חזון וייעוד בחיים? רצונות אמיתיים ולא רק צרכים וחובות? שהרי ברור שאנשים מוכשרים יצליחו במגוון של תחומים, אז מדוע שלא לבחור את אותו התחום המשלב גם הצלחה וגם מימוש עצמי. שמשלב חיים ולא רק הישרדות בטווח הזמן שיש לנו על הכדור?!
ברוח החג, הנכם מוזמנים להעיז ולחרוג מהמסגרת הרגילה שלכם - דפוסי חשיבה והתנהגות - אותם נהוג לכנות "האני" ולעטות לבוש אמיתי ואותנטי, לעמוד מול המראה ולברר האם הנכם עוטים מסכה? האם חייכם הינם נשף מסכות אחד גדול?!
להלן תרגיל לבחינת המסכה: עמוד מול מראה למס' רגעים. נסה לברר מה אתה מרגיש? האם נוח לך או מביך ולא נעים. האם אתה נהנה לבחון את הבבואה שלך או חש כ"מציצן". האם תוכל לעמוד כך משך זמן ארוך בנינוחות והנאה? בשלב השני, כתוב מה אתה רואה? מי הוא האיש העומד מולך ומביט אלייך? תאר אותו במילים העולות בראשך ללא איפוק וסינון.
במידה ותחושותייך נעימות ותיאור הדמות שמולך מציאותית ומלאה בהערכה וקבלה עצמית, סביר להניח שאין אתה עוטה מסכה. בתוך שכך ברור שתוכל להראות לאחרים את שכתבת מבלי לחוש מבוכה ואי-נוחות. אתה יודע מי אתה ואינך מנהל את חייך כנשף מסכות. אולם, באם תחושותייך אינן נעימות ותיאורך העצמי רווי בביקורת עצמית ודחייה. סביר שהנך עוטה מסכה ואינך מקבל את עצמך. קרוב לוודאי, שהשיחה הפנימית שלך מקטינה, ביקורתית ומכה. אך, כאמור, ייתכן מאוד שכלפי חוץ איש אינו מודע למתרחש בתוכך.
כעת, תאר לעצמך שמישהו אחר, מכר, בן זוג או בן משפחה, יתאר אותך באותן המילים. האם יהיה זה מקובל עלייך? האם תרשה למישהו אחר לכנות אותך בתיאורים ביקורתיים ולא מחמיאים? במידה ותשובתך היא "ממש לא", מדוע אם-כן, לך מותר? מדוע אתה עצמך מתנהג אל עצמך בדרך שאינה מקובלת עלייך? לשמחתך, במידה ותחפוץ בכך, ניתן להשתחרר מהמסכה ולהפסיק לחיות "בתחפושת". הבעיה היא שלפעמים ההזדהות עם המסכה היא כה גדולה, שקשה מאוד לראות אותה בכלל ולהרגיש בה. הצורך להפגין שליטה, שאני מצליח ומתקדם, ובלבד שלא אגע במה שבאמת כואב ועוצר אותי מלפרוץ לי דרך, שולט בעניינים.
אולם, הדרך להסרת המסכה ויציאה מהתחפושת עוברת דרך קבלה עצמית. אם תקבל את עצמך על כל גוונך, לא יהיה לך כל צורך במסכה. תוכל לחיות בגאווה ללא פער בין מה שאתה חש בפנים לבין מה שאתה מקרין החוצה.
פורים שמח,
אסנת ברושי-חן, מאמנת להישגים 050-7806354
אסנת ברושי-חן (M.A) מאמנת להישגים. מנחת סדנאות, הרצאות ומפגשים אישיים בתחום האימון האישי והעסקי. בעלת טור אישי בנושאי אימון. מתמחה באימון למנהיגות, העצמה, פיתוח מיומנויות בינאישיות ופריצת גבולות אישיים. "שמעתי-שכחתי, ראיתי- שכחתי, עשיתי- ידעתי". 050-7806354
