ההבדל בין חולד לחפרפרת 

תחילה נאמר שלמעט העובדה ששניהם חיים במחילות ושניהם כמעט עיוורים לחלוטין ( שניהם מבחינים רק בין אור לחושך) וחיים במחילות, אין כל קשר ביניהם. אלה שני בעליי- חיים שונים זה מזה מה גם שהחפרפרת אינה מצויה בארצנו!

תפוצה:

תפוצת החולד: ישראל, סוריה, ירדן, מצרים, טורקיה ולוב.

בארץ קיימים ארבעה מיניי "חולד ישראלי" שונים גנטית זה מזה והם:

חולד הכרמלי, חולד גולני, חולד גלילי וחולד יהודה.

החולד חופר את מחילותיו בכל אדמה הניתנת לחפירה פרט לחולות נודדים.

המחילה:

מערכת המחילות משתרעת על שטח בן 340 מ"ר וקוטר המחילה בין 5 ל- 10 ס"מ.

את המחילה בונה החולד בעזרת ראשו, שניו התחתונות הארוכות וגופו מחוסה פרווה קצרה וצפופה, כשעיניו ואוזניו שקועים בגולגולת ומכוסים בקרום דק והוא בנויי בצורה מושלמת לצורך זה  וכן בעזרת רגליו הקדמיות והאחוריות.

את העפר התחוח הוא דוחף – לאחר שהוא מסתובב -  בעזרת ראשו ( אלה הן התלוליות שאנו רואים מעל פניי האדמה ).

המחילה בנויה מחדרי- לידה, מחסני מזון, חדריי שירותים וחדר- שינה גדול ומרווח המרופד בקש.

התרבות:

אחרי הגשמים הראשונים בונות הנקבות את תאי- הרביה ( באדמות כבדות בלבד ) ובוחרות את "גבר חייהן". לאחר תקופת היריון שנמשך 4 שבועות ממליטה הנקבה בין שלושה לחמישה גורים קטנים וקירחים שחים על חלב אימם במשך שבועיים שלאחר מכן בגיל שלושה חודשים, הם יוצאים לעצמאות וחופרים לעצמם מחילות.

חיי החולד:

מאחר והחולד כמעט ואינו עולה על פני האדמה, אין הוא זקוק לעיניים ולכן הוא מבחין רק בין אור וצל.

מזיק:

מאחר והחולד צמחוני, הוא מהווה מזיק לחקלאות ולכן החקלאי נוטה להשמידו!

3 דברים שלא ידעתם!

1. החפרפרת לא קיימת בישראל!

2. החפרפרת אוכלת חרקים ושלשולים שהיא מוצאת בדרכה בעזרת חוש הריח החד שלה, בעוד החולד אוכל את שורשי הצמחים והתבואה הנמצאים בדרכו במחילה.

3. גם החולד וגם החפרפרת כמעט ואינם יוצאים מהמחילה ולכן אינם זקוקים לעיניים.