היה זה עוד יום הפוך. כך זה לעיתים. במיוחד אחרי משחק ספורט שלא הסתיים כפי שהתלמידים רצו... ללמוד? זה ממש לא בראש שלהם. הם עסוקים בהרבה דברים אחרים, במשחק של אתמול, במריבה החדשה על איזה עניין פעוט...
הנה נכנסת המורה להיסטוריה. אפילו הבגרות שבדרך לא ממש הניעה אותם לכיוון למידה. מבחינתם, לא יקרה כלום אם יום אחד "ידלגו" על הלמידה (הם כבר שכחו שגם אתמול גם שלשום הם חשבו כך....)
איך אפשר לצאת מהמצב הזה?
איך אפשר לעודד אותם למידה?
כמה שזה נשמע מוזר, היום דווקא יש יותר ויותר אפשרויות לפתוח את ערוצי הלמידה !
אותה מורה לא התייאשה. פתאום פנתה לבחורים (כיתה י"א, כבר אמרנו?!) והציעה להם לפתוח קבוצת WhatsApp משותפת לכיתה.
"עוד מעט חופשת פסח. אשלח תמונות. נראה מי יצליח לענות על הכי הרבה חידות שאשלח"
זה כבר נשמע מאתגר, מעניין, שונה. התלמידים דווקא הסכימו. אפילו הכניסו לקבוצה שני בחורים שלא הגיעו באותו יום. זה לא מסובך מבחינה טכנולוגית...
והשאלות, החלו לזרום. הכיתה כאילו משוחחת איש איש וענייניו. חלק לומדים עם המורה שיעור חזרה על תחומים מסוימים. חלק משוחחים ביניהם על הא ודא... ובמקביל מועלות שאלות ב WhatsApp ובהתאמה, התשובות מתחילות לזרום.
היא נגשה אלי בסיום השיעור להראות לי את השרשור. "הספקנו לחזור על חומר של כמה שיעורים" היא אמרה בעיניים בורקות. והמדהים, אחד הבחורים שלא הגיע באותו יום לבית-ספר, ענה מצוין. "והוא בוודאי לא העתיק. תראה כמה שגיאות כתיב יש לו...".
מי אמר שאין דרכים יצירתיות להניע תלמידים ללמידה?
אין ספק כי הפדגוגיה בשילוב הטכנולוגיה העדכנית מעצימה את חווית הלמידה ומאפשרת אפילו לבעלי צרכים מיוחדים להניע את עצמם למימוש והגשמת חלום הלמידה בשוויוניות.
האם אתה מכיר דרכים נוספות בהבניית למידה מקדמת ומשמעותית?
אשמח לקבל תגובות
חיים
למעלה משלושים שנה עוסק עם נוער וחינוך. מתעניין בפוטנציאל המדהים של עידן בו המידע נגיש לכל. לקבל פרק בחינם מתוך הספר "לגעת בעתיד" חינוך והוראה בעידן המידע, ולהצטרף לקבוצת המחנכים שעושה שינויי
