עשרות שנים של אירועי לחימה, קרבות, מבצעים ומלחמות חשפו עשרות אלפים מחיילי הצבא למראות קשים של פציעה, הרג, אובדן וטראומה. גם אם בשנים האחרונות אפשר לראות בשינוי קל בשיעורי הפניה העצמית לקבלת עזרה נפשית, עדיין עשרות אלפי בוגרי השרות הצבאי כובשים בליבם את מצוקתם ומראות הזועה אליהם נחשפו.
האופי המאצואיסטי של הגבר הישראלי, בשרות הצבאי של שנות השישים, שבעים ועד ימינו, יצר התנהגות המשדרת כלפי חוץ קשיחות, התגברות, מחוספסות והמשך ניהול החיים שבשיגרה.
לעיתים רבות החיספוס הגברי המזוהה כל כך עם החייל הצברי הישראלי, מנע מהחייל מלשתף בחוויותיו ובחולשותיו גם את הקרובים לו ביותר במשפחתו ובחבריו.
אירועי דחק, הנגרמים בשל אירועי טראומה, באים לידי ביטוי דומה כתוצאה למצבי קיצון אליהם נחשף האדם. אירוע זה יכול להיות בעקבות פציעתו של האדם, חשיפתו הקשה לפגיעה באחר, תחושה של איום קיצוני על חיו ואו על שלמותו הפיזית וגם אם היה עד לפגיעה זו באחר. פוסט טראומה יהיה מצב בו הסימפטומים לאירועים אלו נמשך ברציפות מעל לשלושים ימים, ומלווה באשכול תגובות מוכר לאנשי המקצועות בטיפולי הנפש. חשוב שאקדים ואומר, באירועי דחק ובתגובות להם, אין הבדל מהותי אם האירוע היה אירוע מלחמתי, תאונת דרכים, פגיעה התעללותית פיזית או מינית ואירועים דחק רבים ואחרים. בכל מצבי הקיצון הללו יכולים להיווצר משקעי נפש ומצוקות הגורמים לתגובות פוסט טראומטיות. כתבתי על כך ארוכות בספרי "טראומה התמכרות וטראומה" (2010).
הפגיעה הנפשית בעקבות אירועי לחימה אלו, יצרה פעמים רבות אפקטים פוסט טראומטים המתבטאים בקשיי שינה, אטימות רגשית, בושה, תחושות אשם, חרדות מוסוות, תחושות דיכאון וחרדה.
הנפש של אותם חיילים נפגעי אירועי טראומה, ידעה לשרוד כל עוד מצבו של החייל איפשר זאת, אולם בהמשך חיו, הובילה נפשו המיוסרת של החייל המשוחרר, למציאת "עזרה עצמית" Self Maddication" על ידי שתית אלכוהול מוגזמת, פניה לשימוש בסמים, ופניה לריגושים המושגים על ידי הימורים.
אנשים רבים מקרב בוגרי השרות בצבא המגיעים אלי לקליניקה, לא מכירים את הקשר הסיבתי הקושר את אירועי הראומה אליהם נחשפו בצבא, לפניתם לשימוש בסמים או בהימורים בהמשך חייהם. רבים שכאלו אני מכיר ממפגשים עם אנשים בשנות החמישים והשישים לחייהם, המגיעים בפניה לקבלת עזרה בבעיות שונות של התמכרות שפיתחו עם השנים.
לחיילים המשוחררים, לבני המשפחות העדים לקשיי השינה, להתקפי הזעם, לפניה להימורים ולשימוש בסמים, אמליץ. גשו לקבל סיוע נפשי מקצועי. ההימורים והשימוש בסמים הינתוצאה לסבל נפשי מוסתר, מודחק וממושך. יש מזור, גשו לקבל עזרה.
20 שנים עבדתי כעובד ציבור באחת מרשויות הרווחה בארץ, בטיפול ושיקום של נפגעי התמכרויות. לאורכן של אותן 20 שנים שאלתי את עצמי לא אחת מדוע איני נפגש במרחב גדול יותר של אנשים מאוכלוסיית המדינה?
כל אלו סותרים את המידע הידוע ממחקרים רבים המניח שבעיות של התמכרות לסמים ולאלכוהול, להימורים למין ולמשחקי מחשב, אינם מאפיני אוכלוסיות רווחה דווקא.
ואכן בשנה האחרונה, כעובד במרכז טיפולי פרטי, נפגשתי בעשרות פניות של מגזרי אוכלוסיה שונים. מגזרים רחבים יותר מאוכלוסיית המדינה, הסובלים גם הם מבעיות של התמכרות. באנשי ההתישבות העובדת, במגזר הדתי הרחב, באנשי עסקים מוכשרים ביותר, מלח המנוע הכלכלי של הארץ.
בשנה האחרונה התבררו לי כמה עובדות חשובות היכולות לאפיין את גורמי המוטיבציה לטיפול איכותי בבעיות של התמכרות לסמים, לאלכוהול ולהימורים:
1. לדיסקרטיות ולאנונימיות של הפונה בפני המערכת הטיפולית, ישנו משקל רב ערך, מכול הערכה כמותית שהכרתי קודם לכן בשרות הציבורי.
2. לטיפול מקצועי טוב, ליחס פרטני אמפטי, לסבלנות ותשומת הלב, הניתנת לכל פונה ופונה, אין תחליף.
3. מגזרים שלמים שלא היו פונים למסגרות ציבוריות. הן בשל החשש מדליפת שמם למערכות ציבוריות אחרות, הן בחשיפתם בפני קהל לקוחות רחב, מעיזים לפנות לשרות דיסקרטי ואנונימי שיציע להם את הטיפול המקצועי הטוב ביותר.
4. אוכלוסיות החיות במרחבים קהילתיים קרובים, כאוכלוסיות ההתישבות הדתית, ההתישבות העובדת, אנשי עסקים ותקשורת המוכרים לאלפי בני אדם, כולם לא יעזו לפנות לשרות הציבורי המחייב אותם להרשם במערכות המידע והמחשוב הציבוריים.
5. עומס העבודה בשרות הציבורי, אינו מאפשר את היחס האישי, המושקע, הזמין, האמפטי, שיכול להציע השרות הפרטי.
6. ומעל הכול, הצלחת תהליך ההתערבות ב בט 365, הטיפול והשיקום גבוהה עשרות מונים כשהשרות ניתן על ידי צוות מומחים מקצועי, יעיל, מגוון העובד בשיתוף גבוהה של מענה מקצועי.
בעיית ההתמכרות להימורים הולכת וגדלה בארץ. מעשרות מיקרים שהיו צוכרים בעבר, אנחנו עדים היום לאלפי אנשים המהמרים על סכומי עתק, על רכושם ועל מקור פרנסתם. סיבותיה של תופעת ההתמכרות הינן רבות, תרבות השפע, מצב רגשי, תחושות של בדידות, דכאון ושעמום. רק בחודש האחרון התחלתי טיפול ב-4 מהמרים שהחוב הממוצע של כל אחד מהם כמיליון ש"ח. כן 1.000.000 ש"ח!!!
בתחילת התהליך ההימור מהווה ריגוש למהמר המתחיל, ההימור ממלא חלל בתחושות רגשיות של רייקנות, שפע וחוסר משמעות, עצב ובדידות. בשלב מתקדם יותר של מעגל החיים הסובב את ההימור, המהמר מעונין להמר "רק עוד פעם אחת" בכדי להחזיר את חובותיו. ופעמים רבות השלב הבא בתהליך ההימור הינו שלב בו המהמר מתחיל למכור את נכסיו, חסכונותיו ואף את דירתו. כן את הדירה של משפחתו וילדיו. הליך כזה של הימור בקטנה במאות שקלים ועד איבוד נכסים גדולים יכול להיות מוצא אל הפועל בחודשים קצרים. ואז כשאין מה להביא כנדוניה לחובות ההימור וכשכבר אין מהיכן להביא כספים נכנסים לתמונה אנשי גביה. ואנשי הגביה באים להביא את החוב האבוד, הם לא בוחלים באלימות פיזית בביתו של המהמר, לנגד עיני ילדיו ואשתו, לפגיעה פיזית בהוריו או רכושו. האלימות הפיזית ומעורבות בהלוואות בשוק השחור אינה עוצרת את המכור שלעיתים נמצא בסחרור נורא של חיו ושל שיקול דעתו, הוא מפוחד מאויים, רדוף ומפוחד. ברגעים אלו קשה לומר משהוא למהמר הנמצא בתהליך זה, הוא הולך ומתנהג כסומא ועיוור, הוא נואש ומבוהל, הוא מנתק את עצמו מתחושותיו ומהוויתו. להבדיל למשפחתו שפעמים רבות מודעת לתהליך ההתדרדרות של בן משפחתם למעגל ההימורים, אומר, הזדרזו לקבל ייעוץ והדרכה ב bet365, כך תמנעו סיבוכים חמורים הרבה יותר.
עמיר פירני MSW הינו מומחה בעל 22 שנות ניסיון בעבודה בהתמכרויות להימורים, סמים ואלכוהול, מחבר הספרים "טראומה התמכרות וטראומה" (2010) ו"להסיט את הווילון" (2013). פל' 0544946034
