מה בין משנתו של רמב''ם בין החסידות והקשר לתורת הקוונטים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מה בין משנתו של רמב''ם בין החסידות והקשר לתורת הקוונטים 

מאת    [ 10/04/2014 ]
מילים במאמר: 1205   [ נצפה 2506 פעמים ]

 
 

תפיסת האל הקלאסית מדברת על נבדלותו של האל מן העולם. בלשון הקבלה והחסידות-"מהותו ועצמותו אינו בגדר עלמין כלל". יחד עם זאת האל של התנ"ך הוא אל אישי (אימננטי) שמתגלה בעולם  ומקיים קשר עם בני האדם. המאמר הזה עוסק בגילוים של האל האישי לעולם ולבני האדם, כפי שמופיע בספרי הקבלה והחסידות ובמשנתו של הרמב"ם. נעשה ניסיון לראות את המחנה המשותף בין הגישות ולראות את הקשר של  אחת מהגישות לתאוריה הקוונטית.

עולם קטן (האדם)-והנהגת האלוקים בעולם על פי רמב"ם

בפרק ע"ב חלק א' מו"נ מתואר בפרוטרוט מבנה של היקום לפי השקפת הפילוסופים. באותו הפרק מבדיל רמב"ם ביו שני אופני ההנהגה של אלוקים בעולם: א. אופן הנהגה המובדל מהעולם בלשון הרמב"ם-"האל יתעלה אינו כוח בגוף העולם אלא הוא נבדל מכל חלקי העולם". ב.  השנייה היא באופן ההשגחה וההנהגה האלוקית המחוברת לעולם בלשון של רמב"ם –" כן מוכחת הוכחה מופתית הימצאות רשמי הנהגתו והשגחתו בכל חלק מחלקי העולם".  את אופן  ההנהגה האלוקית בתוך העולם מסיק הרמב"ם מהקבלה בין האדם שאותו מכנה הרמב"ם "עולם קטן"  (מיקרוקוסמוס)  ובין "העולם" (מאקרוקוסמוס).   ודווקא האדם הוא עולם קטן ולא בגלל דימויים של הקבלה בין  תפקידם השונים של האיברים השונים בגוף ובין גרמי השמים (שהם יצוריים "רוחניים יותר אליבא דרמב"ם) שהרי גם לחיות ישנם אותם האיברים. בלשון רמב"ם- "מעולם לא שמענו איש מן הראשונים שאמר שחמור או סוס הם עולם קטן". אלא נאמר על האדם שהוא עולם קטן בגלל הכח המדבר שהוא השכל היולי, ובו נמצאת היכולת  להשכיל (מתוך שמונה פרקים). השכל היולי הוא כח בגוף בלתי נפרד ממנו  ומאפיין את בני האדם. אבל  לא  היכולת, בעזרת השכל היולי, להשכיל, מגדירה את האדם כנברא "בצלם אלוהים", אלא ההשגה השכלית כשלעצמה. לפי הרמב"ם  השכל היולי  הוא "חומר"   והשכל, הנקרה גם  שכל הנקנה או שכל הנאצל הוא "צורה".  השכל היולי שהוא גם הכח המדבר  שהוא בלתי נפרד מגוף, ואילו  שכל הנקנה אינו בגוף והוא נפרד ממנו ושופע עליו (פרק עב חלק א' מו"נ)  (הסבר מעמיק על שכל הנקנה ושכל היולי ניתן לקרוא בפירוש על מורה נבוכים של הרב בלס  בספרו "מנפת צוף"). ממשיך הרמב"ם בהקבלה בין האדם-עולם קטן לבין ההנהגה של אלוקים בעולם. ההנהגה של אלוקים הנבדלת מהעולם  מקבילה לשכל הנקנה (שגם הוא מובדל מן הגוף והוא שופע עליו).  לעומת זאת והנהגת האלוקות   באופן "ההשגחה וחיבור לעולם"  מקבילה לשכל היולי (כוח המדבר) שהוא כוח בגוף ובלתי נפרד ממנו. ניתן להתייחס לשתי הבחינות באלוקות כביטויים לאל האישי, אבל  מהותו ואמיתתו נסתרים מאיתנו,  בלשונו של הרמב"ם  "כוחו של בשר ודם קצר מלהבין זאת".

הקבלה בין עולם האדם-"מבשרי אחזה אלוה" ובין הנהגת האלוקית בעולם לפי חסידות וקבלה.

על גילוי האלוקות בעולם כותב הזוהר  'דאיהו יתברך ממלא כל העלמין וסובב כל העלמין". הכוונה לשני מיני אורות וחיות (או גילויי האלוקות כאשר ברור שלא מדובר במימד של מרחב). ממלא כל העלמין הוא האור וחיות האלוקי המתלבש בנבראים לעומת האור סובב כל העלמין הוא אור וחיות לא נתפס בעולם לנבראים, אלא נשאר מבחינת מקיף וסובב (לא במובן מקום) עליהם מלמעלה ומשפיע בהם חיות וקיום ונשאר מובדל מהנבראים. גם לפי קבלה וחסידות האדם הוא מיקרוקוסמוס שממנו ניתן ללמוד על הנהגה האלוקית בעולם מבחינת "מבשרי אחזה אלוה" . (איוב י"ט ) . בדומה לאור הסובב וממלא כל העלמין באדם קיימת השפעה באופן "מקיף" ובאופן "פנימי".  דוגמא ל"פנימי" היא הנפש הנמצאת בתוך הגוף ומתלבשת בגוף כך שהגוף משתנה לגמרי (בדומה לכח היולי אצל רמב"ם). לעומת זה  "מקיף"  פירושו שקיימת השפעה של האור אבל האור אינו נקלט בשכל וחושיו ונשאר דבר רחוק ממנו (בדומה לשכל הנקנה לפי רמב"ם). בחסידות מובאת דוגמא של רצון בדרך "המקיף". בדומה לשכל הנקנה אצל הרמב"ם. ואולי גם כאן ניתן לחלק כפי שמחולק השכל היולי ושכל הנקנה ולהבדיל בין שני סוגי הרצון.  . "רצון הגדול שכל ההוויה כולה" (הרב קוק באורות הקודש ג') מקביל לשכל הנקנה. הנמצא מחוץ ורצונו של האדם. ורצון של האדם שהוא "ניצוץ אחד משלהבת הגדולה של הרצון הגדול שבהוויה כולה" (הרב קוק) שדומה יותר לשכל היולי. בהיבט של יחס קב"ה-עולם, הרצון הככלי מקביל לאור הסובב כל עלמין לעומת רצון הפרטי (בדומה לכח היולי) מקביל לאור ממלא כל העלמין. במאמר מוסגר אור מקיף נקרה גם אין (א-בפתח)  שממנו נבראו גוף וחומר של הנבראים.

 שזירות קוונטית

  מושג שהתחדש לאחרונה בפיסיקה קוונטית הוא מצב שזירות קוונטית. מצב של שזירות  הוא מצב של קשר מורכב בין החלקים (או תת מערכות) במערכת קוונטית. במצב של שזירות לא ניתן לפרק את המערכת לחלקים נפרדים בלתי תלויים. לכן מצב שזור הוא גם מצב לא פריק (לא ספיראבלי). שזירות קוונטית נוצרת במערכת שבה בין תת המערכות הכלולים בה קיימים יחסי גומלין (אינטראקציה). אותן תת המערכות קשורות ביניהן על ידי קשרים אי לוקאליים (השפעה בו זמנית בין חלקיקים המרוחקים זה מזה). ניתן להתייחס למצב שזירות קוונטית מלאה  כמצב "על טבעי" שבו קיימת אחדות בין כל תת המערכות. זהו מצב של שלמות. מכיוון שלשזירות קוונטית יש  השלכות מעשיות ­(למשל  בבניית המחשב הקוונטי) היה צורך לכמת את מידת השזירות. את מידת השזירות מגדירים בין 0 ל -1 . כאשר מידת ה -1 היא שזירות  שבה כל החלקים או תת מערכות בתוך המערכת נמצאים במצב  אחדותי (אי-לוקאליות מלאה , שלמות אחת) ואין יחסי גומלין עם הסביבה. ומצב 0 הוא מצב של פירוד של כל החלקים או תת- מערכות בתוך המערכת (לוקאליות מרבית).  במערכת הקרובה למצב שזירות 0 יחסי הגומלין (אינטרקציה) בין החלקים הוא מזערי בעקבות השפעת הסביבה הגורמת למצב הלוקאלי של החלקים.  לכאורה,  כאשר מתבוננים על העולם המקרו הסובב אותנו רואים חפצים נפרדים עם לוקאליות מרבית ללא אינטרקציה (או אינטרקציה חלשה בין החלקים) או במילים אחרות עולם עם מידת שזירות של 0. אבל בהתבוננות עמוקה יותר מצב של שזירות -0 אינו קיים. לדוגמא נתייחס  לבני אדם כמערכות פיזיקאלית המופרדות בגופים (מצב שזירות קרוב ל0) אבל קיימת שזירות בין בני האדם במימד המחשבתי והרגשי. (במאמר מוסגר, אולי ניתן להסביר את תופעות "על-טבעיות", אם הן קיימות, כגון תופעת טלפאתיה -מצב של שזירות מרבית השווה ל 1 (מצב אי לוקאלי)). מאידך, המצב שבו שזירות שווה ל-1 הוא מצב של אי-לוקאליות שבו אין שום הפרדה קלאסית בין האובייקטים "הנראים" זהו מצב של אחדות פשוטה וטהורה שאינו יכול להתקיים בעולם שלנו (עולם עשייה) שבו כל תת המערכות  נמצאות ביחסי גומלין עם הסביבה, לעומת המערכת הכוללת את כל תת המערכות (מבט מלמעלה למטה) שם קיימת אחדות טהורה (מצב שזירות קוונטית 1).

 מצב של שזירות קוונטי  קשור תהליך הנקרא  דה- קוהרנטיות שהוא מאין "בריאה" של חומר (מטריליזציה) מן האין (א-בפתח). ניתן לראות דימיון רב בין אור הסובב כל העלמין ובין מצב שיזור קוונטי 1 שבו קיימת אחדות ושלמות ,מצב של אי לוקאליות טהורה, כפי שראינו למעלה, שבו אין שום קיום לפרטים. ובבריאת העולם ניתן מקום לשיזור קוונטי קרוב ל0 שבו נוצרו פרטים לוקאליים ונוצר חומר ונבראים בדומה לאור הסובב שהוא אין (א-בפתח) שממנו נוצרו הגופים

 סיכום

ניתן לראות דימיון בין תורת הגילויים של אלוקות של רמב"ם כפי שמופיעה בפרק ע"ב במורה נבוכים ובין גילוים  של אלוקות כפי שמופיעה בספרי קבלה וחסידות. בשתי הגישות האדם הוא המיקרוקוסמוס המלמד על העולם כולו- המאקרוקוסמוס. כפי שראינו אצל רמב"ם  שתי דרגות בגילוי: - א. ההשגחה והנהגה אלוהית המחוברת לעולם דרגה זאת מקבילה לשכל היולי באדם שהוא כח בגוף ובלתי נפרד ממנו  ב. וגילוי שני הוא האלוקות הנבדלת מן העולם מקבילה באדם לשכל הנקנה שאינו בגוף נבדל ממנו ושופע עליו. לפי חסידות גם שתי דרגות של גילוי  אור:- א. ממלא כל העלמין   (מקביל להנהגה אלוהית המחוברת לעולם לפי רמב"ם) מקבילה  להשפעהבאופן "פנימי" באדם,למשל רצון האדם. (מקבילה לשכל היולי אצל רמב"ם) ב. סובב כל העלמין (מקבילה לאלוהות הנבדלת מן העולם לפי רמב"ם)  ואצל האדם השפעה באופן "מקיף" , למשל רצון כללי (המקביל לשכל הנקנה לפי רמב"ם). דימיון מדהים קיים בין אור הסובב של כל  עלמין ובין מצב קוונטי שזור. 

דר' שמריהו קידר-חוקר בכיר במכון גאופיזי לישראל. בוגר פיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב ובר-אילן ותואר שני ושלישי בגאופיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב. מתעניין ביחסי גומלין בין מדע המודרני לבין יסודות היהדות.e-mail href="mailto:keydarshemer@gmail.comkeydarshemer@gmail.com">">keydarshemer@gmail.com  

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב