רגע לפני ההגשה לדפוס של ספרו של ראובן וימר "משלי לאדינו" (השני בסדרת ספרי המשלים שלו, בחנויות סטימצקי, צומת ספרים ודורון ספרים מנובמבר 2008), הוא "הציע בתוקף", ואני נעניתי, להחליף את הכתיב לדינו לכתיב לאדינו. על כך השיקולים פרסמתי דיווח הן בבלוג שלי בתפוז, Presentazia, הן באתר מאמרים אחר, שבו אני מעדיף לפרסם טקסטים שבהם אני משתמש בניקוד.
(לאתר הספר באתר ספרי וימר: http://wimmer.fables.googlepages.com/ladino-main)
במאמר הנוכחי אדון בסוגיה נלווית: אדגים איך במקרה כזה של התלבטות רצינית, ממש דילמה, משתמשים בממצאי גוגל ככלי להכרעה. ובכן, כמובן, דבר ראשון פותחים את גוגל, ומעיינים בעשר התוצאות הראשונות לכל אחת מצורות הכתיב. שם מוצאים שהיחס המספרי הוא כ-23,000 מופעי לאדינו, ולעומתם קצת יותר מ-17,000 מופעי לדינו. היחס הזה חשוב להתרשמות ממה שמקובל.
בד בבד עולה השאלה חוזרת על בדיקות סטטיסטיקות גוגל: נניח שהיותר-שכיח שגוי, האם יש בשכיחותו כדי להכשיר אותו? אולם לשאלה זו לא ניכנס כאן, ראשית, כי בשום אופן אין לראות ב"לאדינו" צורה שגויה, ושנית, כי הדיון הזה חורג ממסגרת התחקיר התמציתי הנוכחי.
אבל מהשאלה הזאת עולה שיקול מרכזי הכרוך בבדיקות סטטיסטיות כאלה: כשבודקים את מופעי גוגל, תמיד יש לבחון גם את מעמדם. לא הרי טוקבק שכותב "סמולנים מושחטים" כהרי הוויקיפדיה או האוניברסיטה העברית בירושלים. במקרה שלנו נראה שכל המופעים בשני הכתיבים הם מ"בתים טובים", אבל עולה הרושם שמעדיפי הלאדינו מעורים בתחום יותר ממעדיפי הלדינו. ובכן, נחפות שרוולים וניגש לעבודה:
מי בחרו ב"לאדינו"?
1. המקום הראשון שמור לוויקיפדיה, כאן שם הערך הוא לאדינו: "לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על-ידי היהודים הספרדים, וידועה גם בשמות 'ספאניולית' (בעברית), 'ג'ודיזמו', 'Judeo Espanyol', ספרדית?יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
גם המופעים הבאים של לאדינו בגוגל הם מבתים טובים:
2. אתר מרכזי המרכז מידע רב על הלאדינו, הוא "תרבות הלאדינו", בחתימה המורכבת הזאת: http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/ladino/index.html, שבה מעורבבים ממשלת ישראל, כנראה משרד החינוך, אולי אגב הנגב, ותפוז.
3.4. אחריו מילון מונחי לאדינו, שמאחורי שמו המחשיד (פתוז לאדינו) מסתתר מילון מפואר שחובר (וכנראה ממשיך להתהוות) בידי חברי פורום לאדינו של תפוז. וכראוי, המופע הבא הוא פורום תרבות הלאדינו של תפוז.
5. גם לימודי הלאדינו באוניברסיטה העברית בירושלים מופיעים תחת הכתיב הזה.
6. באתר e-mago, כתבה במדור התרבות על התרבות העשירה של יהדות ספרד - הלאדינו, להילה קומם.
7. מופע פרטי יותר אך משובב עין ולב, הוא האתר של עופרי אליעז.
8. האתר שירו-שיר מציע "טיול מוזיקלי-פיוטי: משירי ימי הביניים בספרד בשירי ספניולית / לאדינו אל הניגונים החסידיים והבללייקה הרוסית, דרך הרבטיקו היווני וכור ההיתוך של צלילי אגן הים התיכון..." וגו'
9. לאוניברסיטאות מצטרפת אוניברסיטת בר אילן ברמת גן, המציעה "מרכז ללימודי לאדינו..." וגו'
10 ואחרון אחרון ברשימת עשרת הראשונים הוא אחד מסמלי הממסד התרבותי הישראלי "אמנות לעם".
מי, לעומת זאת, הם העשרה הראשונים מקרב ה-17,300 מופעי הלדינו בכתיב נטול אל"ף?
1. בוויקיפדיה יש מופע כפול: תחת הערך לאדינו מופיע כתיב אחד, בהפניה לעבודתו של ראובן וימר, שאותה אני כתבתי בכתיב "לדינו", ואחר כך שיניתי, וייתכן שהמופע הגוגלי הזה ייעלם בהדרגה.
המופעים הבאים אינם כבדי משקל כמו האוניברסיטאות והמכונים המרכזיים המשתמשים בצורת לאדינו.
2.3. תחת הערך לאדינו: הקלטות שירי לדינו משנות ה-1940, באתר המוקדש ל מוזיקה ישראלית, בערך של ויקטוריה חזן.
4. בפורום תרבות הלאדינו (!) בקהילות תפוז מספרת רותי ב. שהוריה דיברו ביניהם לדינו (!).
5.6. שני המופעים הבאים מכובדים מאוד, אבל אפשר להתרשם שמי שהחליט על הכתיב הוא לא מישהו שבא מהתחום, אלא מישהו כמוני, כלומר עורכים לשוניים, שמקצצין ככל יכולתם באותיות אהו"י במילים לועזיות, על פי הנחיות האקדמיה ללשון עברית מלפני כעשור.
מכון ון ליר, מפרסם מפגש לדינו ב-8 בפברואר 2007.
גם אנציקלופדיית Ynet מציעה ללמוד על הלדינו ('ספניולית') בערך מתוך "שפות בעולם".
7. אחריו מופיע אתר בשם ימבה-זמן, המציע לימודי שפות, ובהן תת-תחום בשם לדינו.
8. לנענע יש מקום אינטרנטי שהגדרתו: ראשי>חינוך ומדע>מדעים ומקצועות לימוד>שפות>לדינו.
9. מס"ע, האתר הגדול של תיעוד מסורות אתניות, ובהם סיפורים רבים, מפרסם שיחון לדינו, והגדרת הערך, המתחילה בהסבר "במשך כ-450 שנה, עד מחצית המאה ה-19, נכתבה שפת הלדינו באותיות עבריות..." וגו'
10. ולבסוף, אוניברסיטת בן גוריון מארחת הודעה הממליצה בחום על קורס לדינו.
בסך הכול ניתן להסיק ששני השימושים נכונים, ש"לאדינו" נפוץ יותר, שבתוך הברנז'ה מעדיפים אותו, ושצורת "לדינו" היא מסימני התהליך ההדרגתי של ניקוי העברית מאותיות אהו"י בכתיב מילים לועזיות, אך עוד ארוכה הדרך שלפנינו עד שהספקות הללו יותרו לגמרי, ועד שניגאל מהייסורים של החיים לפני התרת הספקות.
_________
אחרית דבר
יומיים אחרי פרסום המאמר העביר אליי ראובן וימר נוסח מייל שקיבל ממתילדה כהן-סראנו בזו הלשון:
לראובן שלום,
צריך לכתוב לאדינו: כך נקבע ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו, שמר יצחק נבון עומד בראשה.
בחוק בכנסת נקבע שלאדינו כותבים עם "א".
בהצלחה,
מתילדה
מ.ש.ל
