למה לא מומלץ לשאול "למה" ? 

אני מזמינה אתכם להיזכר במקרה בו נשאלתם שאלה שמתחילה ב "למה". תנו לעצמכם רגע להיזכר בהרגשה שהתעוררה בכם בעקבות השאלה.  היזכרו איך הגבתם, ואיזו תחושה גופנית חשתם.

"רק לאחר שנפרדתי ממנו הבנתי מה עיצבן אותי כל כך בבן אדם הזה. הוא כל הזמן שאל "למה", אמרה לי המתאמנת שלי.  מה יש בה במילה "למה" שמשפיע עד כדי כך, והרי זו רק מילה ?

בשיר  "למה, למה, למה עזבתיני? למה, למה, למה שכחתיני?" ( עמנואל הרוסי, 1933) המילה למה היא שאלה רטורית שמביעה כאב.

מילים משפיעות עלינו. מילה יכולה לרומם או להשפיל אותנו, לבנות או להרוס.

מצב רוחנו מושפע מהן, ההרגשה שלנו מושפעת מהן, קשרים נבנים ונופלים באמצעות מילים.

למילה "למה" יש הרבה קונוטציות שליליות והשימוש בה עלול להפריע בתקשורת בינאישית, באימון ובכלל.

משחר ילדותנו אנו רגילים לשמוע את המילה "למה" ולהשתמש בה.

ילדים שואלים ללא הרף "למה" - "למה השמש עגולה?  למה חושך בלילה?"

שאלות סקרניות וחקרניות שמתחילות ב: "למה?"

הרצון של הילדים לידע הוא אינסופי, והמבוגרים עונים שוב ושוב ומסבירים ומלמדים....

קורה שהם מאבדים את סבלנותם ועונים : "די כבר עם הלמה הזה".  

מילון "רב מילים" מפרש את המילה למה כך:  "בגלל מה? מאיזו סיבה? מדוע?"

במרוצת השנים משנה המילה "למה" את תפקידה והופכת

משאלה תמימה וסקרנית - למילה ערמומית ומאשימה.

• "למה לא הכנת שעורי בית?"
• "למה  הרבצת לאחיך?"
• "למה לא סדרת את החדר?"
• "למה לא נזהרת והפלת את הכוס?"
• "למה את לא עונה לי?"  
• "אני לא מבין אותך, למה הלכת לסרט הזה, הרי ידעת שהוא גרוע !"

המילה "למה" מקבלת  משמעות לא נעימה  – משמעות שיש מאחוריה האשמה ותוכחה.

ואכן, השאלות המתחילות ב"למה" מלוות לא פעם בנימה של האשמה, של אי הסכמה, של אי שביעות רצון.

הן גורמות לתחושה של אי נוחות,  ואולי גם תחושת עליונות של השואל על הנשאל.

במקרים רבים השואל אינו מצפה לתשובה, הוא רק מביע את אכזבתו ואת תסכולו.

התשובה לשאלה "למה" , במקרים רבים -  מצטדקת, מתגוננת ומלווה באי נוחות, במבוכה, בכעס ואולי אף בתוקפנות.

לעתים קרובות  סגנון שאלה כזה מביא בעקבותיו  תשובה סתומה וקצרה.

במקרים מסוימים המילה "למה" גורמת להסתגרות, פוגעת בתקשורת בין אנשים ומרחיקה ביניהם.

אברהם בנימין בספרו "הראיון המסייע" אומר ש"המילה "למה" מייצגת יותר מכל חקירה ודרישה,  

ושהשימוש לרעה במילה סילף את משמעותה המקורית". 

נימת הדברים והטון שהדברים נאמרים, גם הם קובעים את אופי השאלה.

אז מה כן אפשר לעשות ואיך להשתמש במילה "למה" בצורה מקדמת?

אם הבירור הוא לגבי אירוע שכבר התרחש , לא תועיל תוכחה כמו:  "למה עשית כך, למה נהגת כך".

מי שעוסק ב NLP ( אות L מייצגת את השפה - Linguistic ) יודע שהשאלה הנכונה לשאול היא "איך" ולא "למה",

במקום לשאול "למה" אפשר  לבדוק ביחד, מה אפשר לעשות אחרת בפעם הבאה,

איך להמנע ממצב דומה, ובאיזו דרך להגיב על מנת להתמודד בהצלחה.

שאלות מקדמות כמו:

   "מה כן אפשר לעשות ?

    איך אפשר לקדם את הענין ? איך לפתור אותו ?

    מה אפשר לעשות אחרת?

    איך להשיג תוצאות יוצאות דופן?"  

כדאי לצמצם את השימוש במילה "למה" למקרים של סקרנות וענין, לבדיקת עובדות ולא רגשות,

באוירה נוחה של אמון וכבוד הדדי, ללא נימה של האשמה.

דרך זו מכבדת, מעוררת לפתיחות ורצון לשתף, פותרת בעיות ומאפשרת תקשורת זורמת ואפקטיבית.

כל מי שמתקשר עם אדם אחר (ומי מאתנו לא מתקשר ?) חשוב שיקפיד וישתמש במילה "למה" בחכמה ובזהירות.

בהצלחה !