דווקא בשעה קשה זו, בה אנו מבכים את חללי הפיגוע בירושלים, ישנן שאלות שחשוב שיישאלו: האם יש קשר בין הטבח לבין חידוש הפעילות הפוליטית של הפתח במזרח ירושלים? מדוע משטרת ישראל, השב"כ וצה"ל התנגדו לחידוש פעילות זו? האם כתוצאה מחזרתם של אנשי הפתח לירושלים, החמאס ראה צורך להחזיר אף הוא את פעילות הטרור שלו לעיר? עד כמה הדיבורים המחודשים על חלוקת ירושלים אפשרו שיתוף פעולה עם תושבי מזרח ירושלים והנחת תשתית טרוריסטית חדשה?
ביום למחרת הפיגוע בתלמידי ישיבת מרכז הרב, הקימו הוריו של הרוצח, תושב ג'בל מוכבר הסמוך לשכונת ארמון הנציב שבירושלים, סוכת אבלים. על הסוכה תלתה המשפחה דגלי חמאס וחזבאללה. העובדה שמשטרת ישראל אפשרה קיום של מפגן תמיכה בחמאס ובחזבאללה, שהיא מדהימה לכשעצמה, צריכה הייתה להוליד תגובה חד-משמעית ומיידית.
חשובה הרבה יותר היא העובדה שמייד לאחר הטבח חיפשו הפרשנים בתקשורת את השינוי שהתחולל בירושלים, אשר גדע את השקט הממושך והיחסי ויצר את מה שהוגדר על ידי כוחות הביטחון כ"פיגוע איכות". התבוננות במספר אירועים שקדמו לפיגוע יכולה לכוון אותנו לתשובה:
* בחודשים האחרונים התבטאו בכירים בממשלת ישראל בעניין ויתור ישראל על מזרח ירושלים.
* הממשלה לא הסתפקה בהצהרות ובהסכמות שהושגו בשיחות בין אולמרט ואבו מאזן והתירה פעילות פוליטית מחודשת של הפתח בירושלים במקומות כמו האוריינט האוס ולשכת המסחר הפלסטינית.
* השב"כ, המשטרה וצה"ל התנגדו למהלכים אלו אך דעתם נדחתה.
* בתחילת השבוע שעבר התקיימה שביתה חלקית וכפוייה במספר אזורים במזרח ירושלים. הבריונים שכפו את השביתה היו אנשי פתח, בעיקר ממחנה הפליטים שועפת, שפעלו בניצוחו של טאופיק טיראווי - מי שאחראי במידה רבה לפרוץ האינתיפאדה השנייה בה נרצחו מאות ישראלים.
* בשבוע שעבר לחצה ממשלת ישראל, בעזרתה של קונדוליזה רייס, על אבו מאזן לחדש את המו"מ, הכולל דיונים על ירושלים, גם תחת אש.
ייתכן שמדיניות הממשלה, המחזירה כוחות פלסטיניים זרים לירושלים, מחזקת את הקשר בין עזה וירושלים במקום להחליש אותו. ייתכן גם שהחזרת פעילות הפתח לירושלים עזרה לגורמי טרור לבנות מחדש תשתיות טרור. ואם נתבסס על נסיון העבר, ייתכן גם שהחזרת הפתח לירושלים תרמה ליצירת תחרות בין הפתח לחמאס על הבכורה הפלסטינית בירושלים. אין זה משולל כל יסוד גם להניח שחידוש המו"מ תחת אש המחבלים מעודד את גורמי הטרור לפגוע בחפים מפשע בבירת ישראל.
שאלות אלו מונחות לפתחם של כל המעורבים במו"מ המדיני ומוטב שאלו יידרשו לשאלות שלעיל כעת, ולא לאחר הפיגוע הבא.
ביום למחרת הפיגוע בתלמידי ישיבת מרכז הרב, הקימו הוריו של הרוצח, תושב ג'בל מוכבר הסמוך לשכונת ארמון הנציב שבירושלים, סוכת אבלים. על הסוכה תלתה המשפחה דגלי חמאס וחזבאללה. העובדה שמשטרת ישראל אפשרה קיום של מפגן תמיכה בחמאס ובחזבאללה, שהיא מדהימה לכשעצמה, צריכה הייתה להוליד תגובה חד-משמעית ומיידית.
חשובה הרבה יותר היא העובדה שמייד לאחר הטבח חיפשו הפרשנים בתקשורת את השינוי שהתחולל בירושלים, אשר גדע את השקט הממושך והיחסי ויצר את מה שהוגדר על ידי כוחות הביטחון כ"פיגוע איכות". התבוננות במספר אירועים שקדמו לפיגוע יכולה לכוון אותנו לתשובה:
* בחודשים האחרונים התבטאו בכירים בממשלת ישראל בעניין ויתור ישראל על מזרח ירושלים.
* הממשלה לא הסתפקה בהצהרות ובהסכמות שהושגו בשיחות בין אולמרט ואבו מאזן והתירה פעילות פוליטית מחודשת של הפתח בירושלים במקומות כמו האוריינט האוס ולשכת המסחר הפלסטינית.
* השב"כ, המשטרה וצה"ל התנגדו למהלכים אלו אך דעתם נדחתה.
* בתחילת השבוע שעבר התקיימה שביתה חלקית וכפוייה במספר אזורים במזרח ירושלים. הבריונים שכפו את השביתה היו אנשי פתח, בעיקר ממחנה הפליטים שועפת, שפעלו בניצוחו של טאופיק טיראווי - מי שאחראי במידה רבה לפרוץ האינתיפאדה השנייה בה נרצחו מאות ישראלים.
* בשבוע שעבר לחצה ממשלת ישראל, בעזרתה של קונדוליזה רייס, על אבו מאזן לחדש את המו"מ, הכולל דיונים על ירושלים, גם תחת אש.
ייתכן שמדיניות הממשלה, המחזירה כוחות פלסטיניים זרים לירושלים, מחזקת את הקשר בין עזה וירושלים במקום להחליש אותו. ייתכן גם שהחזרת פעילות הפתח לירושלים עזרה לגורמי טרור לבנות מחדש תשתיות טרור. ואם נתבסס על נסיון העבר, ייתכן גם שהחזרת הפתח לירושלים תרמה ליצירת תחרות בין הפתח לחמאס על הבכורה הפלסטינית בירושלים. אין זה משולל כל יסוד גם להניח שחידוש המו"מ תחת אש המחבלים מעודד את גורמי הטרור לפגוע בחפים מפשע בבירת ישראל.
שאלות אלו מונחות לפתחם של כל המעורבים במו"מ המדיני ומוטב שאלו יידרשו לשאלות שלעיל כעת, ולא לאחר הפיגוע הבא.
מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.
כתובת האתר: http://www.jcpa.org.il
כתובת האתר: http://www.jcpa.org.il
