האם יש להתייחס להשמנת יתר כפי שמתייחסים לעישון? 

אנו חיים היום בסביבה שלא רק שהיא מודעת מאד לנזקי העישון אלא שהיא עושה הכול על מנת לצמצם אותו על ידי חוקים ותקנות המגבילים את המעשנים, את החברות המייצרות ואף מנסה לחנך להימנע מעישון. ד"ר אסנת רזיאל מסבירה מדוע יש להתייחס להשמנת יתר קיצונית כפי שמתייחסים לעישון ומדוע זה חייב להגיע "מלמעלה".

ד"ר אסנת רזיאל

סין, היא מדינה ענקית ורבת אוכלוסייה, יש בה למעלה מ 350 מיליון מעשנים! יותר מעשנים מאשר אוכלוסיית ארצות הברית כולה, ואחוזי המעשנים בה גבוהים באופן משמעותי יותר ממרבית מדינות המערב. רק בשנים האחרונות מתחיל הממשל הסיני להצר את צעדיהם של המעשנים ובשנה שעברה הודיע הממשל בסין כי לראשונה, הוא מתעתד לאסור על העישון בכל מערכת החינוך בסין.

ההתמודדות עם עישון באמצעות חוקים, תקנות ומיסוי מתחילה לנשוא פירות בעולם המערבי ואכן פחות אנשים מעשנים היום מאשר בעבר. אך מבלי להיכנס לוויכוח על הצרת צעדיהם של מעשנים בעולם יש לשים לב כי מדובר במגמה שהיא מגמה שלטונית, קרי מממשלות ברחבי העולם מבינות את סכנת מגפת העישון ואת ההוצאות הכספיות והבריאותיות הכבדות שהעישון מייצר ולפיכך פועלות באופן מרוכז על מנת לצמצם אותה.

יותר ויותר קולות נשמעים לאחרונה, המבקשים מממשלות להתייחס באותו האופן גם אל נושא השמנת היתר. קרי, הצרת צעדיהם של יצרני מזון ומוצרים מזיקים, חינוך לתזונה נכונה והטלת מיסוי גבוה על מוצרים שאינם בריאים. אותם קולות, מעודדים מההצלחה של הפחתת העישון באוכלוסייה ומבקשים בעצם מינוף באמצעות חקיקה, למה שכבר הפך לתובנה ציבורית רחבת היקף. כמו העישון, גם להשמנת יתר קיצונית יש להתייחס כאל מגיפה, ובדיוק כמו העישון, יש לנקוט בצעדים מכוונים על ידי הממשלות על מנת להגיע לתוצאות מיטביות במלחמה בהשמנת היתר.

המלחמה בעישון היא מלחמה עקבית של ממשלות והצרת צעדיהם של מעשנים ברחבי העולם וחינוך להימנעות ממנו תוך כדי ייקור מחיר המוצר עצמו, הביאו לתוצאות. היום הרי לא יעלה על הדעת עישון באוטובוסים או במטוסים, מה שהיה אפשרי בעבר. רבים טוענים כי גם בתחום יצור המזון, אנו צריכים להגיע למצב דומה- כלומר עלינו להגיע למצב שבו לא רק התפיסה הציבורית לגבי מוצרי מזון גרועים תהיה ברורה, אלא גם זו של היד המכוונת הממשלתית, זו היד היחידה שבאפשרותה למנוע באמצעות הכבדת היד על היצרנים.

רק לאחרונה החלו בתהליך ממשלתי מכוון בארצות הברית של הוצאת מכונות למכירת משקאות מוגזים מבתי ספר, זהו תהליך חשוב שאינו יכול להתבצע ללא כוונה ברורה של המחוקק שכן חברות המזון הן אדירות משאבים, והן נלחמות על שווקים חדשים כל הזמן. אך נדמה כי חקיקה לגבי רכיבי מזון מזיקים במוצרים ואיסור על מכירתם או יצירת מצב שבו מזון מזיק אינו זול, היא הפתרון בכל הנוגע לשינוי לא רק של התובנות, אלא של המציאות בעולם בנושא השמנת יתר. ממשל אובמה בארצות הברית יכול לזקוף לעצמו את ההישגים הראשונים המשמעותיים בנושא זה, ויתכן כי הגיע הזמן ליישם חלק מן העקרונות והתנופה הציבורית והתחיקתית בעניין, גם בישראל.

מודעות ציבורית היא קרקע מצוינת למלחמה מכוונת ביצרני מזון מזיק, ובדיוק כמו בנושא העישון הרי שניתן יהיה להביא גם בנושא השמנת יתר לשינוי אמיתי בתוך שנים אחדות, אם המחוקק ייתן את הדעת על כך ויסייע למנוע הפצת מזון מזיק, לא בריא ויכביד את ידו על יצרני מזון כאלו, בדיוק כפי שעשה על ציבור המעשנים ויצרני הסיגריות, התוצאות לא יאחרו להגיע.