יסודות האמונה לאור תורת הקטסטרופות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

יסודות האמונה לאור תורת הקטסטרופות 

מאת    [ 08/03/2008 ]
מילים במאמר: 595   [ נצפה 3406 פעמים ]

 
 

 

 

יסודות האמונה באור תורת הקטסטרופות "אני ה' ולא שיניתי" (מלאכי ג) פירוש על פי החסידות שאין שום שינוי כלל באלוקות. כפי שהיה לבדו קודם בריאת העולם כך הוא לבדו אחר שנברא העולם, ללא שינוי בעצמותו ולא בדעתו.אנסה להסביר את היסוד "אני ה' ולא שיניתי" באור המדע המודרני. אך עלי להדגיש שהמדע משמש כאן כלבוש לאמיתות כשפה המובנת לדורנו.לצורך כך אשתמש בתיאוריה שפותחה בשנות  ה- 70 וחדרה לתחומים רבים של מדעי הטבע ומדעי החברה, הנקראת "תורת קטסטרופות או סינגולאריות". נגדיר את המושג הקטסטרופות כשינוי חד הנוצר כתגובה פתאומית של המערכת על שינוים מתונים של התנאים החיצוניים. בשפת המתמטית נתאר לנו פונקציה חלקה ורציפה עם קיפול במרחב רב מימדי. ההיטל (או המיפוי) של הפונקציה על מרחב בעל פחות מימדים יוצר פונקציה בעלת נקודת שבירה המכונה נקודת קטסטרופה (או סינגולאריות). מכאן רואים שיתכן מצב שפונקצית המקור במרחב רב מימדי היא חלקה ורציפה, אבל ההיטל (או מיפוי) שלה על מרחב פחות מימדים מכיל נקודת סינגולארית (נקודת קטסטרופה). בעזרת תורה זאת ניתן להסביר תופעות טבע רבות ותהליכים סוציולוגיים  ופסיכולוגיים.

 נחזור לענייננו. במאמר הקודם ("אין עוד מלבדו") הסברתי כיצד ניתן להתייחס לעולמנו כדימות

(  (IMAGE(או היטל) של אלוקות. לאור האמור ניתן לטעון לפי תורת הקטסטרופות שלמרות שאלוקים ברא את העולם בנקודת זמן מסוימת  (מבחינה מתמטית ניתן לראותה כנקודת קטסטרופה) לגבינו. במקור, שהוא האלוקןת , לא היה שום שינוי נ(פונקציה חלקה ורציפה). בלשון בעל התניא "אין שום שינוי כלל לפניו אלא אל הברואים המקבילים" (שער הייחוד והאמונה).

אחד ההיבטים המעניינים של תורת הקטסטרופות הוא היכולת לנבא. התנהגות של מערכות לא ליניאריות שונות. אם נתאר את עולמנו כמערכת לא ליניארית (מורכבות) נוכל "להסביר" את מצבנו בתקופה זאת  באור תורת הקטסטרופות. המסקנות הבאות-עבור מערכות לא לינאריות הנמצאות במצב יציב "רע" ושקיים עבורם מצב יציב אחר "טוב יותר" הובאו בספרו המתמטי  של ARNOLD (Catastrophe theory, 1990 .(

  1. תנועה עקבית לקראת מצב טוב יותר מביאה מיד את המערכת למצב "רע" יותר תכיפות הופעת ה"רע" גדלה ככל שצועדים למצב "טוב יותר".
  2. בזמן התנועה ממצב "רע" ל"טוב יותר" גדלה ההתנגדות המערכת לשינוי המצב.
  3. ההתנגדות המקסימאלית מושגת לפני המצב "הרע" ביותר (נקודת קטסטרופה) שדרכו המערכת צריכה לעבור על מנת להגיע למצב "טוב יותר". אחרי שהמערכת עוברת את המצב של ההתנגדות המקסימאלית, עדיין ה"רע" ממשיך להתגבר.
  4. בהתקרבות המערכת למצב ה"רע" ביותר, החל מרגע מסוים ההתנגדות קטנה ונעלמת כליל והמערכת עוברת למצב "טוב".
  5. ככל שהמערכת מורכבת  יותר, עוצמת ה"רע" גדלה, וככל שה"טוב" הסופי גדול יותר, גם ה"רע" גדול יותר.
  6. מערכות פשוטה תעבור למצב "טוב יותר" ללא נפילה ל"רע". במערכות מורכבות לא יתכן לעבור למצב "טוב יותר" מבלי לעבור את נקודת הקטסטרופה.
  7. אך, במידה והמערכת יכולה לעבור  בקפיצה ממצב יציב ה"רע" למצב "טוב יותר" אזי המערכת תגיע למצב טוב יותר באופן אבולוציוני ללא הכרח לעבור דרך נקודת הקטסטרופה.

 אוסיף רק, כי אנו מאמינים שקצב ההתקדמות לטוב ואופי ההתנהגות המערכת (מערכת -במקרה שלנו היא  מצב האנושות כולה) הם פונקציה של התנהגותנו ומעשינו

דר' שמריהו קידר-חוקר בכיר במכון גאופיזי לישראל. בוגר פיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב ובר-אילן ותואר שני ושלישי בגאופיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב. מתעניין ביחסי גומלין בין מדע המודרני לבין יסודות היהדות.e-mail shemer@gii.co.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב