תכנוני מס ועצות מעשיות בנושא: נאמנויות או לא להיות בעקבות תיקון 147 לפקודה
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

תכנוני מס ועצות מעשיות בנושא: נאמנויות או לא להיות בעקבות תיקון 147 לפקודה 

מאת    [ 22/11/2005 ]
מילים במאמר: 736   [ נצפה 3710 פעמים ]

 
 
ברשימה שלהלן נתמקד בנושא מיסוי הנאמנויות. בתיקון 147 לפקודה הוכנס פרק רביעי חלק 2 לפקודה הדן בנושא מיסוי נאמנויות. רוב הוראות פרק זה ייכנסו לתוקף רק החל מה-1.1.2006. ברשימה שלהלן נדון בשני נושאים: 1 ניתן מענה לשאלה האם לאור הוראות תיקון 147 כדאי לפרק נאמנויות וותיקות?; 2. תכנון מס המאפשר להימנע מתשלום מס במקרה בו מבצעת נאמנות תושבי ישראל רילוקיישן (Relocation).
1. זהירות מפני פירוק נאמנויות וותיקות עובר ל-1.1.06
בשל החשש אותו מעוררת חקיקת מיסוי הנאמנויות החדשה, נדונה פעמים רבות השאלה האם בכדי להתחמק ממיסוי הכנסת הנאמנות, ביחס לנאמנויות וותיקות (הוקמו לפני ה-1.1.06) כדאי לפרק את הנאמנות הוותיקה.לאחרונה נשמעת מפי רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס רבים עצה לפיה הפתרון הקלאסי להתמודדות עם חקיקת חוק הנאמנויות החדש הינו אכן פירוק הנאמנויות אותן מחזיקים הנישומים. אנו סבורים כי עצה כאמור לא תועיל ואף יש בה סכנה לנזק של חשיפת הכנסות הנאמנות במשך השנים הקודמות למיסוי. כאשר יוצר נאמנות הינו בעל השפעה על קביעת מועד פירוק הנאמנות, יכול שיחשב כמי שהינו בעל "כוח" לשלוט על נכסי הנאמנות. סעיף 84 לפקודה הדן בהסבה (לענייננו : "נאמנות) הניתנת לביטול קובע כי נאמנות כאמור תחשב כנאמנות הדירה ולכן יתחייב יוצר הנאמנות במס בגין הכנסות הנאמנות. יוצא איפוא שמי שבוחר עתה לאור תיקון 147 להביא לפירוקה של נאמנות קיימת עשוי למצוא את עצמו כנגד טענת רשות המיסים שהמדובר בנאמנות הדירה ולכן עליו לשלם מס בגין כל הכנסות הנאמנות עד עתה (במקרה של הכנסות מחו"ל הרי שהתקופה האמורה תוגבל למועד כניסת תיקון 132 לפקודה לתוקף: 1.1.03).
2. כיצד להימנע מתשלום מס הגירה בנאמנות תושבי ישראל ההופכת לנאמנות יוצר תושב חוץ (בעקבות תיקון 147)
תיקון 147 לפקודה קובע כי נאמנות תושבי ישראל (להלן: נת"י) אשר הפכה לנאמנות יוצר תושב חוץ (להלן: נית"ח)(נזכיר, הגדרת נית"ח בפרק הנאמנויות בפקודה הינה כדלקמן: בשנת המס כל היוצרים + כל הנהנים הם תושבי חוץ) , יחולו על נכסיה והכנסותיה הוראות סעיף 100א לפקודה הקובע מס יציאה בגין ביצוע רילוקישן. נזכיר סעיף 100א קובע שני הסדרים אפשריים להטלת המס על אותו אדם המפסיק להיות תושב ישראל.
סעיף 100א לפקודה קובע כדלקמן:
"(א) נכס של אדם תושב ישראל שחדל להיות תושב ישראל, ייחשב כנמכר ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל.
(ב) אדם כאמור בסעיף קטן (א) שלא שילם את המס במועד שבו חדל להיות תושב ישראל, יראו אותו כאילו ביקש לדחות את תשלום המס למועד מימוש הנכס, ובמועד המימוש ישלם את המס החל בשל מכירת הנכס במועד שבו חדל להיות תושב ישראל, בסכום השווה לסכום המס החל על חלק הרווח החייב; ואולם הפרשי הצמדה וריבית, כהגדרתם בסעיף 159א ייווספו רק החל במועד המימוש ועד לתשלום המס בפועל.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היתה מכירת הנכס חייבת בתשלום מס בישראל במועד המימוש, ישולם המס המתחייב בשל רווח ההון במועד המימוש, במקום המס על פי הוראות סעיף קטן (ב)... "
סעיף 100א לפקודה קובע שתי חלופות מיסוי הנתונות לבחירתו של האדם:
1. חלופה ראשונה - תשלום המס במועד בו חדל להיות תושב ישראל. זאת הואיל וחזקת המכירה מביאה בעקבותיה חובת תשלום מס רווח הון (סעיף 89 לפקודה)וכן חובת דיווח ותשלום מקדמה (סעיף 91 לפקודה);
2. חלופה שניה - אדם שלא שילם את המס במועד הקבוע בחלופה הראשונה, יראו אותו כמי שביקש לדחות את תשלום המס למועד מימוש הנכס, ובמועד המימוש ישלם את המס החל בשל מכירת הנכס במועד בו חדל להיות תושב ישראל, בסכום השווה לסכום המס החל על חלק הרווח החייב; ואולם הפרשי הצמדה וריבית, כהגדרתם בסעיף 159א ייווספו רק החל במועד המימוש ועד לתשלום המס בפועל.
באפן כללי נציין כי ניתן לראות שהחלופה השנייה היא בבחינת ברירת המחדל. כלומר, אם האדם לא שילם את המס לפי החלופה הראשונה - חלופת המועד שבו חדל להיות תושב ישראל - יראו אותו כאילו ביקש לדחות את תשלום המס למועד מכירת הנכס בפועל. במועד המימוש יידרש אותו אדם לשלם מס על "חלק הרווח החייב" , הנמדד כיחס תקופת ההחזקה בעת היותו תושב ליחס ההחזקה כולה. לאמור, מועד גביית המס יידחה, לפי בחירת התושב לשעבר, עד למועד המימוש בפועל. להלן נביא דוגמא אשר מראה כיצד ניתן לעשות שימוש בהוראה זו בכדי להימנע מתשלום מס יציאה/מס הגיה מקום בו מבצעת נת"י רילוקיישן:
1. נת"י מחזיקה בחברה באיי הבתולה אשר מחזיקה נכסי נדל"ן ומניות בחו"ל.
2. כאשר אחרון היוצרים/נהנים מנתק את תושבותו מישראל לחו"ל רואים את הנאמנות כמי שבצעה רילוקיישן ובמקביל דוחים את המס על המכירה הרעיונית של המניות פי 100א(ב), עד למועד מכירת המניות בפועל.
3. בינתיים יימכרו הנכסים (לא המניות) וההכנסות יחולקו לנהנים.
4. רגע מכירת המניות לא יגיע לעולם (היות ואין בכך צורך) וגם אם כן יגיע, לא תהיה חבות ממשית במס לאור העובדה שהחברה רוקנה מנכסיה ומסיבה זו מחיר המימוש ישאף לאפס.
עוסק בין השאר במיסוי: בינלאומי, מקרקעין, מע"מ, תכנון מס, ירושות, צוואות, נאמנויות, רילוקיישן (relocation) , מיסוי ענף ההיטק ויהלומנים, הלבנת הון. מחבר הספרים: "אמנות מס - 111 טבלאות השוואה"; אנציקלופדיית אמנות מס כרך ב'; "נאמנות ומיסוי נאמנות"; '"חוק מס הבולים"; סדרת ספרי מע"מ(4 כרכים); מחברם של מאות מאמרים. מרצה בלשכות המקצועיות; http://www.atax.co.il; 0544-599600; aryetax@gmail.com
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב