ראיות לבגידה-מה כוחן? 

מ' הגיע למשרד שלי לפגישת ייעוץ. גבר נאה, בעל מקצוע חופשי, המכהן בתפקיד בכיר. הוא סיפר שבעקבות חשד שאשתו ? י' , בוגדת בו,  הוא החליט לעקוב אחריה. כעבור זמן קצר התברר לו שי' מנהלת רומן עם אחד החברים הטובים שלו. הוא חש עלבון צורב, השפלה נוראית, בגידה כפולה.... אין לתאר את הכאב.

זכותה של אשה לקבל את מחצית הזכויות שצברו בני הזוג במהלך הנישואין אינה נפגעת כתוצאה מהוכחת הבגידה שלה בבעלה כהוא זה. ובכל זאת, יש להוכחת הבגידה כח.
הבגידה מהווה עילה טובה לגירושין. בנוסף, אשה בוגדת מפסידה את זכותה למזונות. יש לסייג ולהבהיר כי המדובר במזונות אשה, אשר ממילא אם היא עובדת ומשתכרת שכר סביר, היא אינה זכאית למזונות, שכן עליה לכלכל את עצמה מתוך שכרה. ("צאי מעשה ידיך תחת מזונותיך").

לגילוי הבגידה-כח טקטי ופסיכולוגי
אולם יותר מכל, כוחו של גילוי הבגידה הינו טקטי ופסיכולוגי. כאשר הגבר מגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני בעילת הבגידה, כורך בה את ענייני הרכוש והמזונות. מפרט את סיפור הבגידה ומנדב פרט אחד אמיתי שידוע לו, תוך שהוא מבטיח להציג את ראיותיו בפני בית הדין, יש בזה אמצעי לחץ על האשה, אשר נתפסה בקלקלתה ואין לה מושג באילו ראיות הבעל אוחז.
הניסיון מלמד שאשה שנתפסה בוגדת, פעמים רבות תסכים לוותר, על מנת שלא לעמוד בהשפלה, בחשיפה ובפגיעה ב- "שמה הטוב", כתוצאה מהצגת ראיות הבגידה בבית הדין הרבני. הליך הגירושין, לכשעצמו מהווה "סיר לחץ" של תביעות, בקשות, מטענים רגשיים, מתחים משפחתיים, חרדות וחששות. ההליך מזמן לצדדים אמצי לחץ מסוגים שונים. חלקם לגיטימיים וחלקם אולי פחות. הצד שיהיה לחוץ יותר, מן הסתם צפוי לוותר יותר.

בכתב התביעה הבגידה מתוארת באופן כללי
למ' לא היו ראיות שניתן להציג בבית הדין כראיה לבגידה, לכן הומלץ לו לקחת חוקר פרטי שיעקוב אחרי י' על מנת להשיג ראיות קבילות. הממצאים היו קשים. נתגלו עוד ועוד רומנים שי' מנהלת. במקביל. הראיות הושגו למכביר ותביעת גירושין אליה נכרכו ענייני הרכוש והמזונות הוגשה בבית הדין הרבני. בתביעה נטען שהאשה בוגדת בבעל אולם רק חלק מהפרטים הידועים צוינו בה. יחד עם זאת נטען, כי מפאת צנעת הפרט, הראיות בדבר הבגידות והחרפה הגדולה, יוצגו במהלך הדיון בבית הדין הרבני.

מחיר הראיות לבגידה - חיסיון תמורת רכוש
י' קיבלה את כתב התביעה. היא הייתה נסערת והיה לה ברור שהיא לא מוכנה להגיע לדיון הראשון בבית הדין הרבני ללא הסכם. לא היה קשה לזהות את הלחץ שהיא הייתה שרויה בו. יומיים לאחר שכתב התביעה נמסר לה, פנה למשרדי עורך הדין שייצג אותה וביקש לקבוע פגישה דחופה. י' התיישבה לשולחן המשא ומתן, כאשר היה ברור שהיא נכונה להתפשר ולו על מנת שכל התמונות וצילומי הוידאו על כל העותקים שלהם ימסרו לה כחלק מתנאי ההסכם ובכפןף לחתימת כתב התחייבות בלתי חוזר בחתימת מ' שיתחייב לא לפרסם לעולם את הראיות שהשיג. ההתחייבות כך היא דרשה תלווה בסנקציה כספית משמעותית כגורם הרתעה.
עוד באותו יום נחתם הסכם אשר במסגרתו מ' קיבל 70 אחוז מהרכוש המשותף בהתחשב בשניים אלה: מעשה הבגידה של י' והעובדה שלי' היו נכסים נוספים שאינם חלק מהרכוש המשותף, אותם קבלה במתנה מאביה.

לימים, אחרי שההסכם אושר וסודר הגט, מ' הגיע למשרדי נסער, לפגישה שיזם. הוא סיפר שגילה שבתו הבכורה איננה בתו. זאת לאחר שגידל אותה 25 שנים כבתו הביולוגית ללא כל ספק. לאחר שגילה את העובדה הקשה. כאשר ניסה לשוחח עימה בעדינות, התברר לו שהיא, הבת, ידעה שהוא אינו אביה מגיל צעיר ואף פגשה את אביה הביולוגי מידי פעם, אך ורק, כדי לא לפגוע בו היא שיתפה פעולה עם י' והסתירה זאת ממנו. מ' חווה שוב בגידה כפולה וכואבת. הגילוי רק חיזק אותו בהרגשה שפעל נכון כאשר תבע מחיר לבגידה בו. הוא לא ויתר על בתו, שגילה כי איננה בתו הביולוגית, ובחר להמשיך להיות אביה כבעבר.