נוח לחלק את הסמים השונים לפי אופי השפעתם: כל הסמים פועלים על מערכת העצבים המרכזית. מערכת העצבים המרכזית בנויה מתאי עצב. תאי העצב מתקשרים זה עם זה בעזרת מנגנון ביוכימי שדומה למפתח ומנעול. המנעול נקרא בשפה הביוכימית רצפטור, ואילו המפתח נקרא נוירו-טראנסמיטור. הסמים בדרך כלל דומים לנוירו-טראנסמיטורים ולכן יכולים להשפיע על קצב תהליכי פתיחה וסגירה של המנעולים, כלומר של הרצפטורים. הסמים מגיעם אל המוח בעזרת מחזור הדם, חודרים את מעטפת ההגנה של המוח, ומשתתפים בפעילות העצבית של המנעולים והמפתחות, כך שהשפעתם מורגשת על כל הגוף, שכן מערכת העצבים המרכזית אחראית על כל הפעילות, גופנית ומנטלית.
באופן כללי מבחינים בשלוש השפעות עיקריות: ישנם סמים שמאיטים קצב תהליכים בתא העצב, יש כאלה שממריצים תהליכים בתא העצב, ויש כאלה שגורמים להזיות ואפקטים פסיכו-דאליים. לכן הסמים מחולקים בהתאמה למדכאים, מעוררים והזייתיים ופסיכו-דאליים, או בשפה הביוכימית - לדפרסנטים, סטימולנטים, הלוצינוגנים ופסיכו-דאליים.
כדי לאפיין ולתאר כל אחד ואחד מסוגי הסמים לא מספיק לדעת לאיזה קבוצה הסם שייך. לדוגמא, כל הסמים בקבוצת הדפרסנטים יגרמו לנמנום ורגיעה, אבל ההשפעות של ההירואין יהיו הרסניות ואלה של הברביטוראטים לא, למרות שהם שניהם דפרסנטים. הסיבה לכך היא שלכל אחד ואחד מהתרופות והחומרים הפסיכו-אקטיביים יש גם השפעות יחודיות משלו והשפעות אלו יכולות להיות דרמטיות וקריטיות למשתמש. בדרך כלל סך ההשפעות של כל סם או תרופה מתוארות בספרי הפארמקולוגיה.
מה מיוחד לקבוצת הסמים המדכאים ומי נמנה על קבוצה זו?
בקבוצת הדפרסנטים נמצאים הסמים הבאים:
1. מריחואנה, חשיש ותוצרים אחרים של צמח ההמפ המכונים כף ונחשבים ליוצאי דופן בקבוצה, מפני שיש להם גם השפעות הלוצינוגניות.
2. אופיאטים ואופיואידים שמכונים שחורים ולבנים, שהם תוצרים טבעיים של פרג האופיום או תוצרים סינטטים של חומרים הדומים לאלה מפרג האופיום, ונחשבים חומרים ממכרים והרסניים במיוחד.
3. ברביטוראטים המכונים וורודים, שהיו בעבר נפוצים מאד בשימוש הרפואה המערבית.
4. ואליום וחומרי הרגעה אחרים המכונים מרגיעים, שהם תרופות להקלה על חרדה.
5. האלכוהול, שהוא מקובל ונפוץ כל כך, ואשר למרבה האירוניה נחשב לאחד הסמים הקלים והפשוטים, בו בזמן שמאות מליוני בני אדם בעולם נמצאים בשלב כזה או אחר של התמכרות אליו והוא הרסני מאד.
6. סדרה ארוכה של גזים ונוזלים נפוצים כמו אתר, דבקים, אצטון, צבעים, טינר ועוד רבים אחרים המכונים אינהלנטים - נישאפים.
7. חומרים פחות נפוצים כמו אקסטזי נוזלי ואבסינט.
מה יהיו ההשפעות של כל הסמים האלה? כל הסמים המדכאים משרים רוגע, שחרור מלחץ, נמנום, שינה, עימעום עירנות כלפי הסביבה, אפטיות, ירידה בחידוד החושים, ירידה בתגובה לגירויים, ירידה ביכולת להתרכז, קושי לחשוב באופן ממוקד, ספונטניות וירידה בפעילות הפיסית. במילים אחרות, הם גורמים למצב מנוחה ורגיעה. יחד עם זאת, כאמור, לכל אחד ואחד מהסמים האלה יהיו גם השפעות ייחודיות משלו, ולכן אין להסיק שההרגשה אחרי שימוש בהירואין תהיה שווה לזו של מריחואנה. שלא לדבר על זה ששימוש בהירואין גורר כמעט תמיד התמכרות מידית ואילו לגבי מריחואנה אין בספרות הרפואית אפילו מקרה אחד של התמכרות.
מה עוד מיוחד לסמים הדפרסנטים? הסמים הדפרסנטים הם אדיטיביים. כלומר אם שותים יין ואחר כך מעשנים מריחואנה ואחר כך בולעים ואליום, הגוף ירגיש את סך ההשפעה של כל החומרים גם יחד והתוצאה, מבחינת הדיכוי של מערכת העצבים, תהיה כאילו נלקחו שלוש מנות מאחד החומרים האלה. למה חשוב לציין את זה? מפני שככל שמערכת העצבים מדוכאת יותר כך מתקרבים יותר למוות. לדוגמא, אם מתחילים לשתות אלכוהול אז מערכת העצבים מתחילה להאט פעילות, הפעילות הולכת ויורדת ככל שותים, בהתחלה מרגישים נורמאלי, אחר כך משתחררים קצת, מתחילים לפטפט, כל מיני מעצורים משתחררים, מרגישים חופשי, ממשיכים לשתות מתחילים להירדם, אם ממשיכים לשתות נכנסים להיפנוזה, ואם הכמות ששתינו היא עצומה אז הדיכוי של מערכת העצבים יכול להגיע להרדמה כמו של חדר ניתוח, מה שנקרא אנסטזיה, ואחר כך לקומה ובסוף למוות. במילים אחרות, כל הסמים המדכאים, למעט המריחואנה שבכמויות גדולות גורמת הזיות ולא מוות, יכולים בכמות גדולה לגרום למוות. זו הסיבה שתמיד מזהירים מפני עירבוב של תרופות עם אלכוהול או סמים: התוצאה הסופית היא סך כל הדיכוי וזה עלול להסתיים בקומה או מוות.
מה מיוחד לסמים המעוררים ומי נמנה עליהם?
על הסטימולנטים נמנים החומרים הפסיכו-אקטיביים הבאים:
1. צמח האפדרה והאמפטמינים המכונים ספידים.
2. עלי הקוקה והקוקאין שמקורם בהרי האנדים.
3. האקסטזי שנפוץ במסיבות אסיד וקבוצה שלמה של חומרים דומים לו, שהם מעט פסיכו-דאליים ולכן נחשבים ליוצאי דופן בקבוצה זו.
4. הפרוזק וכל החומרים המקלים על הדכאון שנפוצים בשימוש הרפואה הפסיכיאטרית.
5. גת, קפאין וניקוטין הידועים לכל.
6. סמים פחות נפוצים כמו פיטורי, טבאין וסטריכנין.
כל הסמים המעוררים מעודדים קצב תהליכים במערכת העצבים המרכזית, ורובם עושים זאת על ידי הגברת קצב התהליכים שבהם מעורבים הנוירו-טראנסמיטורים דופמין ונוראפינפרין. כאשר אלה פועלים ביתר מרגישים הגברה אדירה של העירנות, דריכות אינטלקטואלית, מצב רוח אופורי, יכולת ביצועית גבוהה מהרגיל, דיכוי חזק של התאבון, דיכוי הרצון לישון ואשליה של כוחות אינסופיים.
מה מיוחד להלוצינוגנים ומי נמנה עליהם?
הסמים ההזייתיים והפסיכו-דאליים הם סמים שגורמים למגוון רחב מאד של השפעות פארמאקולוגיות לכן לא תמיד נכון לקבצם יחד. יחד עם זאת הם כולם יכולים לגרום לחוויה דרמטית שמכונה בקצרה החוויה הפסיכו-דאלית, וחוויה זו מותירה רושם עז ורב השלכות שידוע עליה אך מעט יחסית. (חוויה פסיכו-דאלית היא חוויה מרחיבת נפש, חוויה מרחיבת תודעה).
על קבוצת הסמים הפסיכו-דאלים וההלוצינוגנים נמנים:
1. משחות ושיקויים המשמשים בתרבויות מסתוריות כמו משקה ההייה-אוסקה, אבקת הזומבי ומשחת המכשפות.
2. ארגוט, LSD, וכל קרובי המשפחה הטבעיים והסינטטים של ה-LSD.
3. אבק מלאכים וקטמין שהם חומרי הרדמה כימיים שנפסלו לשימוש רפואי.
4. תרופות אנטי פסיכוטיות שמדכאות הזיות ולא שייכות למעשה לקבוצה זו אבל חשוב להזכירן בהקשר זה. אלה תרופות מדכאות אפקטים פסיכו-דאליים ומכונות ברפואה בשם מרגיעים גדולים.
5. פטריות שמכילות חומרים דומים ל-LSD, וקקטוסים שמכילים מסקלין.
6. צמחים וחומרים פחות נפוצים.
חוויה פסיכו-דאלית פירושה בעיקר הזיות ואפקטים פסיכו-דאלים. הזיות הן תוצאה של מצב בו החושים אינם מתפקדים כרגיל ולכן שומעים או רואים אירוע באופן אחר לגמרי ממה שהוא 'באמת': תנועה יכולה להתפרש כצליל מים זורמים וצלילי מוסיקה יכולים להתפרש לצבעים. אפקטים פסיכו-דאליים הם סדרה של תופעות כמו עיוות מימד הזמן כך ששניה מרגישה כמו שעה, איבוד חוש הכיוון וההתמצאות, ניתוק מהמציאות והיכנסות אל תוך המיינד ועוד.
הרחבה על כל קבוצת סמים תפורסם בהמשך
להתראות
סיגלית בינימין
באופן כללי מבחינים בשלוש השפעות עיקריות: ישנם סמים שמאיטים קצב תהליכים בתא העצב, יש כאלה שממריצים תהליכים בתא העצב, ויש כאלה שגורמים להזיות ואפקטים פסיכו-דאליים. לכן הסמים מחולקים בהתאמה למדכאים, מעוררים והזייתיים ופסיכו-דאליים, או בשפה הביוכימית - לדפרסנטים, סטימולנטים, הלוצינוגנים ופסיכו-דאליים.
כדי לאפיין ולתאר כל אחד ואחד מסוגי הסמים לא מספיק לדעת לאיזה קבוצה הסם שייך. לדוגמא, כל הסמים בקבוצת הדפרסנטים יגרמו לנמנום ורגיעה, אבל ההשפעות של ההירואין יהיו הרסניות ואלה של הברביטוראטים לא, למרות שהם שניהם דפרסנטים. הסיבה לכך היא שלכל אחד ואחד מהתרופות והחומרים הפסיכו-אקטיביים יש גם השפעות יחודיות משלו והשפעות אלו יכולות להיות דרמטיות וקריטיות למשתמש. בדרך כלל סך ההשפעות של כל סם או תרופה מתוארות בספרי הפארמקולוגיה.
מה מיוחד לקבוצת הסמים המדכאים ומי נמנה על קבוצה זו?
בקבוצת הדפרסנטים נמצאים הסמים הבאים:
1. מריחואנה, חשיש ותוצרים אחרים של צמח ההמפ המכונים כף ונחשבים ליוצאי דופן בקבוצה, מפני שיש להם גם השפעות הלוצינוגניות.
2. אופיאטים ואופיואידים שמכונים שחורים ולבנים, שהם תוצרים טבעיים של פרג האופיום או תוצרים סינטטים של חומרים הדומים לאלה מפרג האופיום, ונחשבים חומרים ממכרים והרסניים במיוחד.
3. ברביטוראטים המכונים וורודים, שהיו בעבר נפוצים מאד בשימוש הרפואה המערבית.
4. ואליום וחומרי הרגעה אחרים המכונים מרגיעים, שהם תרופות להקלה על חרדה.
5. האלכוהול, שהוא מקובל ונפוץ כל כך, ואשר למרבה האירוניה נחשב לאחד הסמים הקלים והפשוטים, בו בזמן שמאות מליוני בני אדם בעולם נמצאים בשלב כזה או אחר של התמכרות אליו והוא הרסני מאד.
6. סדרה ארוכה של גזים ונוזלים נפוצים כמו אתר, דבקים, אצטון, צבעים, טינר ועוד רבים אחרים המכונים אינהלנטים - נישאפים.
7. חומרים פחות נפוצים כמו אקסטזי נוזלי ואבסינט.
מה יהיו ההשפעות של כל הסמים האלה? כל הסמים המדכאים משרים רוגע, שחרור מלחץ, נמנום, שינה, עימעום עירנות כלפי הסביבה, אפטיות, ירידה בחידוד החושים, ירידה בתגובה לגירויים, ירידה ביכולת להתרכז, קושי לחשוב באופן ממוקד, ספונטניות וירידה בפעילות הפיסית. במילים אחרות, הם גורמים למצב מנוחה ורגיעה. יחד עם זאת, כאמור, לכל אחד ואחד מהסמים האלה יהיו גם השפעות ייחודיות משלו, ולכן אין להסיק שההרגשה אחרי שימוש בהירואין תהיה שווה לזו של מריחואנה. שלא לדבר על זה ששימוש בהירואין גורר כמעט תמיד התמכרות מידית ואילו לגבי מריחואנה אין בספרות הרפואית אפילו מקרה אחד של התמכרות.
מה עוד מיוחד לסמים הדפרסנטים? הסמים הדפרסנטים הם אדיטיביים. כלומר אם שותים יין ואחר כך מעשנים מריחואנה ואחר כך בולעים ואליום, הגוף ירגיש את סך ההשפעה של כל החומרים גם יחד והתוצאה, מבחינת הדיכוי של מערכת העצבים, תהיה כאילו נלקחו שלוש מנות מאחד החומרים האלה. למה חשוב לציין את זה? מפני שככל שמערכת העצבים מדוכאת יותר כך מתקרבים יותר למוות. לדוגמא, אם מתחילים לשתות אלכוהול אז מערכת העצבים מתחילה להאט פעילות, הפעילות הולכת ויורדת ככל שותים, בהתחלה מרגישים נורמאלי, אחר כך משתחררים קצת, מתחילים לפטפט, כל מיני מעצורים משתחררים, מרגישים חופשי, ממשיכים לשתות מתחילים להירדם, אם ממשיכים לשתות נכנסים להיפנוזה, ואם הכמות ששתינו היא עצומה אז הדיכוי של מערכת העצבים יכול להגיע להרדמה כמו של חדר ניתוח, מה שנקרא אנסטזיה, ואחר כך לקומה ובסוף למוות. במילים אחרות, כל הסמים המדכאים, למעט המריחואנה שבכמויות גדולות גורמת הזיות ולא מוות, יכולים בכמות גדולה לגרום למוות. זו הסיבה שתמיד מזהירים מפני עירבוב של תרופות עם אלכוהול או סמים: התוצאה הסופית היא סך כל הדיכוי וזה עלול להסתיים בקומה או מוות.
מה מיוחד לסמים המעוררים ומי נמנה עליהם?
על הסטימולנטים נמנים החומרים הפסיכו-אקטיביים הבאים:
1. צמח האפדרה והאמפטמינים המכונים ספידים.
2. עלי הקוקה והקוקאין שמקורם בהרי האנדים.
3. האקסטזי שנפוץ במסיבות אסיד וקבוצה שלמה של חומרים דומים לו, שהם מעט פסיכו-דאליים ולכן נחשבים ליוצאי דופן בקבוצה זו.
4. הפרוזק וכל החומרים המקלים על הדכאון שנפוצים בשימוש הרפואה הפסיכיאטרית.
5. גת, קפאין וניקוטין הידועים לכל.
6. סמים פחות נפוצים כמו פיטורי, טבאין וסטריכנין.
כל הסמים המעוררים מעודדים קצב תהליכים במערכת העצבים המרכזית, ורובם עושים זאת על ידי הגברת קצב התהליכים שבהם מעורבים הנוירו-טראנסמיטורים דופמין ונוראפינפרין. כאשר אלה פועלים ביתר מרגישים הגברה אדירה של העירנות, דריכות אינטלקטואלית, מצב רוח אופורי, יכולת ביצועית גבוהה מהרגיל, דיכוי חזק של התאבון, דיכוי הרצון לישון ואשליה של כוחות אינסופיים.
מה מיוחד להלוצינוגנים ומי נמנה עליהם?
הסמים ההזייתיים והפסיכו-דאליים הם סמים שגורמים למגוון רחב מאד של השפעות פארמאקולוגיות לכן לא תמיד נכון לקבצם יחד. יחד עם זאת הם כולם יכולים לגרום לחוויה דרמטית שמכונה בקצרה החוויה הפסיכו-דאלית, וחוויה זו מותירה רושם עז ורב השלכות שידוע עליה אך מעט יחסית. (חוויה פסיכו-דאלית היא חוויה מרחיבת נפש, חוויה מרחיבת תודעה).
על קבוצת הסמים הפסיכו-דאלים וההלוצינוגנים נמנים:
1. משחות ושיקויים המשמשים בתרבויות מסתוריות כמו משקה ההייה-אוסקה, אבקת הזומבי ומשחת המכשפות.
2. ארגוט, LSD, וכל קרובי המשפחה הטבעיים והסינטטים של ה-LSD.
3. אבק מלאכים וקטמין שהם חומרי הרדמה כימיים שנפסלו לשימוש רפואי.
4. תרופות אנטי פסיכוטיות שמדכאות הזיות ולא שייכות למעשה לקבוצה זו אבל חשוב להזכירן בהקשר זה. אלה תרופות מדכאות אפקטים פסיכו-דאליים ומכונות ברפואה בשם מרגיעים גדולים.
5. פטריות שמכילות חומרים דומים ל-LSD, וקקטוסים שמכילים מסקלין.
6. צמחים וחומרים פחות נפוצים.
חוויה פסיכו-דאלית פירושה בעיקר הזיות ואפקטים פסיכו-דאלים. הזיות הן תוצאה של מצב בו החושים אינם מתפקדים כרגיל ולכן שומעים או רואים אירוע באופן אחר לגמרי ממה שהוא 'באמת': תנועה יכולה להתפרש כצליל מים זורמים וצלילי מוסיקה יכולים להתפרש לצבעים. אפקטים פסיכו-דאליים הם סדרה של תופעות כמו עיוות מימד הזמן כך ששניה מרגישה כמו שעה, איבוד חוש הכיוון וההתמצאות, ניתוק מהמציאות והיכנסות אל תוך המיינד ועוד.
הרחבה על כל קבוצת סמים תפורסם בהמשך
להתראות
סיגלית בינימין
סיגלית בינימין למדה לדוקטוראט בכימיה וגם לדוקטוראט בפילוסופה של המדע, אבל בסוף בחרה בכתיבה ובציור.
