הליך מנהלי שבו נקבעת הכנסתו של הנישום ונקבע סכום המס שהוא חייב בו תוך שימוש בשיקול דעת, הערכה ואומדן. בפסקי הדין יצחק ביר[1] וגיל אבי חברה להשקעות נקבע, כי חישוב אריתמטי שיכול להיערך במחשב, אינו בגדר "שומה" (בפס"ד ביר דובר בחישוב מס ידני שבוצע לאחר חלוף תקופת ההתיישנות לפי סעיף 145(ב) כנוסחו אז, אף שתקצור השומה העצמית בוצע במועד, ונקבע, כי החישוב האריתמטי אינו כלול במסגרת הביטוי "לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתו החייבת של אותו אדם ולשום אותו בהתאם לכך". בפס"ד גיל אבי נקבע, כי אישור דוח מתקן ע"י קביעת שומה זמנית (שומת 00) מהווה חישוב חשבוני של המס ואינו מהווה "שומה". בפס"ד חכמי נקבע, כי הנישום אינו שם את עצמו אלא מדווח עלך הכנסתו ואין פעולתו בגדר הערכה ואומדן אלא היא מהווה עריכת חשבון).
תיקון שומה - בפסקי הדין:בפס"ד עמה(י-ם) 1030/06 דהב מערכות פיננסיות בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים 3,
פקיד השומה הפעיל את סמכותו עפ"י סעיף 147 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש),
תשכ"א-1961 (להלן – הפקודה) ופתח שומה שנקבעה בהסכם עם המבקשת תוך
שהוא קובע צו חדש. במהלך גיבוש העמדה אם יש מקום לפתוח את השומה, הועבר התיק לטיפולו של גורם אחר במשרד פקיד השומה, והוא שהוציא את הצו. החברה הנישומה הגישה ערעור על השומה, וכטענה מקדמית ביקשה לבטלה. הנישומה טענה, בין היתר, כי מי שהוסמך לפעול עפ"י הסעיף סיים את מלאכת הבדיקה וסבר כי אין מקום לפתוח את השומה ומשכך לא ניתן לעשות שימוש נוסף בסעיף 147.
ביהמ"ש דחה את טענות הסף של הנישומה וקבע:שעה שמסתבר בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף כי הוצאה שומה שגויה בין אם עובדתית או משפטית, נתונה הסמכות לפתוח את השומה, על פי אמות המידה שנקבעו. בעניין זה אין לי אלא ללכת בעקבות כב' השופט זילברטל בעניין עמ"ה (י-ם) 609/02 אלה ר. הנדסת בניין והשקעות בע"מ נ. פקיד שומה ירושלים, פד"א לא568, אשר מבהיר את הלכת ע"א 669/66 מטעי רסקו בע"מ נ. פקיד שומה למפעלים גדולים ת"א 7 פ"ד כא(1) 141 וסוקר את הפסיקה בנושא:
"אין ספק שהנציב מוסמך לכך. סמכותו לפי סעיף 147 רחבה ביותר. מוסמך הוא לבטל שומה, שכבר הוגש עליה ערעור, ועל ידי כך להשמיט את הקרקע מתחת לרגלי המערער, כך שדין ערעורו להידחות, ולחזור ולהוציא שומה חדשה המגדילה את המס ...
אם כך, מדוע לא יהא הנציב מוסמך לבטל פשרה, שמטרתה להמתיק את חומרת השומה, ולהחזיר על כנה את השומה המקורית?" (עמ' 144-145).
גם לשיטת כב' השופטת אופיר-תום בעמ"ה 167/97 ארגוב נ' פקיד שומה ת"א 3, ניתן לפתוח שומה שמקורה בהסכם אם התגלתה טעות בהסכם, גם אם הטעות עוגנה בהסכם מבלי משים. כלומר, העובדה שמקור השומה שנפתחה הוא בהסכם אליו הגיעו הצדדים, אינה, כשלעצמה, מונעת האפשרות לפתיחת השומה, במקרה המתאים.
לפיכך, ההלכה הפסוקה קוראת אל תוך הסכמי שומה תנאי מכללא, שבו הן הנישום והן פקיד השומה מביאים בכלל חשבון או עליהם להביא בחשבון, כי על אף שהושג הסדר שומה, הרי שבתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף 147, ניתן לפתוח את השומה הנובעת ממנו לבקשת מי מהצדדים,
על פי אמות המידה שפיתחה הפסיקה. במובן זה נדחקת ההסכמה החוזית, מפני
יכולתה של הרשות לתקן, מיוזמתה או מיוזמת הנישום, פגמים מטריאליים שנתגלו בהסכם.
הרשאי הנציב או המוסמך מטעמו להעביר הטיפול בפתיחת השומה לידי מי שיפעל
בהתאם להוראותיו?
הנציב, כמי שמוסמך על פי הפקודה לפעול על פי סעיף 147, אינו יכול לבדו
לטפל בכל אותם המקרים המצריכים בדיקה חוזרת. מטבע הדברים מואצלת סמכותו.
רשות המס בנויה בהיררכיה מקצועית ומנהלית. מטבע הדברים בעלי תפקיד בכיר יותר, יורו לדרגים שמתחתם, כיצד ליישם נכונה ולמיטב הבנתם, את מדיניות הרשות. האצלת הסמכות מאת הנציב לידי אחר, אין משמעותה כי הנציב ובכלל זה בעלי התפקידים הבכירים הפועלים בשמו, ניטלת מהם היכולת לפעול במסגרת הסמכות הנתונה להם על פי דין על פי שקול דעתם. כפי שאין הסמכת אחר לפעול פוטרת את הנציב מאחריותו כך גם לא נשללת הימנו או מי מטעמו, היכולת לפקח על הנאצל.
במקרה דנן, פקיד השומה סבר כי ההסכם שנחתם עם החברה הוא שגוי. שיקוליו של פקיד השומה, אשר ייבחנו לגופם בעת בחינת השומה במסגרת הערעור גופו, מצדיקים על פניהם את פתיחת השומה. הותרת הסכם השומה תוביל לדחיית מס משמעותית ותיצור אכיפה מפלה. תכלית סעיף 147 היא לאפשר לפקיד השומה לפעול במקרים מעין אלו. הסעיף נועד בין השאר לאפשר שקילת שיקולים רחבים מתוך ראייה כוללת של כלל המערכת של רשות המס, ראייה שלא תמיד יכול פקיד השומה לבוחנה בעת ההליך השומתי הפרטני.
לאור האמור, דחה ביהמ"ש את טענות הסף של החברה לקבוע כי השומה בטלה תוך קבלת הערעור על הסף.
הערות כותב:פסיקה זו מעלה שאלות קשות באשר לקיומם של הסכמי פשרה, מעמדם וסופיות ההליכים מול רשויות המס.
הכותב הינו ממשרד מלכא ושות' עורכי דין המתמחה בנדל"ן, מיסים, מקרקעין ומשפט אזרחי.
* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.
משרד דינאמי עם מוניטין המבסס את בנייתו על עבודה אישית, מסורה ומקצועית
למשרד לקוחות מכל רחבי הארץ מרמת הגולן ועד באר שבע,המשרד מייצג את לקוחותיו בכל הערכאות המשפטיות: בית משפט השלום, מחוזי ועליון.
המשרד מתמקד בתחומי המשפט המסחרי- אזרחי ואינו מוגבל לאזור גיאוגרפי בודד, אלא מופיע בפני בתי המשפט בכל רחבי הארץ.
המשרד הינו משרד משפחתי שמכיל בתוכו את עורכת הדין קרנית מלכא,עורך הדין ליאור מלכא, עורך הדין גלעד מלכא ועורך הדין אבישי מלכא.
מחפשים עורך דין ? פנו עוד היום לקבלת ייצוג משפטי מקצועי.
