אל תבינו אותי לא נכון. אני לא מתלוננת. למעשה, רוב העבודה שלי זה צילום נשים בהריון.
אבל אתן חייבות להודות שהעניין הזה קצת מוזר. איך יכול להיות שמגיע השבוע ה-30 וכולנו מתחילות לשאול את כל החברות שלנו איפה הן הצטלמו ומה כדאיל לבחור. איך יכול להיות שכולנו מרגישות חייבות להנציח את עצמינו בערום חלקי (ואומנותי) לעיני אנשים שאנחנו לא ממש מכירות ואחרי זה גם לתלות את זה בבית ולשים את התמונה בפייסבוק ?!
שוב, אל תבינו אותי לא נכון. אני חושבת שזה מדהים, מרגש ונהדר אבל עדיין חייבות לחשוב איך הטרנד הזה צמח.
נתחיל לפני 30 שנים (טוב 35 ...) כשאמא שלי הייתה בהריון. לא עלה בדעתה ללכת לסטודיו ולתעד את עצמה בהריון איתה. משיחות איתה, אפילו להפך. לבשו בגדים הכי גדולים שמתסירים את הבטן ולא ניסו לגמן אותה.
ואז, בשנת 1992, בואה אחת. דמי מור. ושינתה את הכל.
בתמונה האלמותית שלה על שער של vanity fair היא הנציחה את הגזרה המהממת שלה בתמונת הריון בערום מלא. דמי מור, שהייתה כוכבת על באותה תקופה התחילה טרנד שרק היום אנחנו מבינות את השלכותיו. אלפי צלמות הריון ומיליוני נשים מתעדות את רגעי ההריון האחרונים בתמונות הריון בסטודיו.
אומנם דמי מור התחילה, אבל האנרציה המשיכה על ידי רבות וטובות אחרות כמו סנדי קרופורוד, בריטני ספירס, קריסטינה אגילרה, ברוק שילד ועוד ועוד ... תגידו לי אתן עם אחרי כזה מצעד סלבטריות זה לא יתפוס.
אני מניחה כמובן שיווק מסיבי ופרסוםעודדו את הטרנד ואנחנו כנראה ממש בשיאו.
בתור צלמת הריון שכל יום פוגש את נס הבריאה ומנסה לתעד אותו בצורה המרגשת ביותר, אני חושבת שזה טרנד נפלא שמוציא את הנשיות שלנו בצורה המהממת ביותר. גם אני עדיין מסתכלת בתמונות ההריון של בערגה גדולה ונזכרת ברגעי הקסומים הללו.
סטודיו ליאורית היוקרתי הינו סטודיו המתמחה בצילומי הריון