סמים מוגדרים כחומרים פסיכו-אקטיביים בשימוש לא נכון. חומרים פסיכו-אקטיביים הם אותם תרופות וחומרים המסוגלים לחדור את מעטפת ההגנה של המוח ולהשפיע על תפקוד מערכת העצבים המרכזית. שינוי בתפקיד מערכת העצבים המרכזית גורר שינוי בתפקוד הגופני והמנטלי, שכן מערכת זו אחראית על כל הפעילות. המונח פסיכו-אקטיבי פירושו חומר שתוצאת פעילותו היא הפעלת הגוף והרוח. פסיכו פירושו שכל ורגש, אקטיבי פירושו פעיל.
חומרים פסיכו-אקטיביים נמצאים בכל בית ובכל מקום אך רק כאשר משתמשים בהם באופן שלילי ולא נכון מגדירים אותם בשם סמים. המונח באנגלית הוא drugs of abuse להבדיל מתרופות שמכונות drugs. מכיוון שכך, כל אדם, בין אם הוא יודע על כך ובין אם לאו, מתנסה ומשתמש מידי פעם בסמים: דבק מגע, אצטון, צבעים, תה, קפה, יין, סיגריות ותבלינים שונים הם, במידה כזו או אחרת, חומרים המשפיעים על תפקוד מערכת העצבים המרכזית. כאשר חומרים אלה ואחרים משמשים בדרך לא נכונה, או הרסנית, השימוש בהם נחשב לשימוש בסם. במידה הנכונה ובהקשר הנכון סם הוא תרופה, משקה, או חומר אחר נפוץ המשמש את האנושות בחיי היומיום.
ישנם חומרים פסיכו-אקטיביים שאי אפשר לייחס להם תכונות חיוביות ואין להם כל שימוש ראוי ונכון. לדוגמא, חומרים כמו LSD ונגזרותיו אינם משמשים בכל דרך חיובית או נכונה, וכל שימוש בהם בכל דרך נחשב לשימוש בסם. לעומתם ישנם הרבה חומרים פסיכו-אקטיביים שיש להם יישום חיובי. לדוגמא, אמפטמינים וכדורי הרגעה. רק כאשר האמפטמינים משמשים כמו ספידים הם נחשבים לסמים.
כדי לברר אם חומר הוא חומר פסיכו-אקטיבי, ומה הן השפעותיו, צריך לקרוא בספרי הפארמאקולוגיה. פארמאקולוגיה היא ענף במדעי הרפואה העוסק בחקר התרופות ובאופי השפעתן והיא נבדלת מהרוקחות שעוסקת בתורת הכנת התרופות. בסדרת המאמרים על הסמים יצויינו הרבה עובדות על ההשפעות השונות של החומרים הפסיכו-אקטיביים, והם רובם ככולם נלקחו מספרי הפארמאקולוגיה, המכונים פארמאקופיאות.
מה בעצם סמים עושים? איך בדיוק הם משפיעים?
כל החומרים הפסיכו-אקטיביים, ובכללם הסמים, משפיעים על פעילות המוח. הם לא מוסיפים פעילות חדשה למוח אלא מתערבים בפעילות קיימת. בדרך כלל הם מזרזרים או מעכבים תהליכים. כאשר פעילות עצבית במוח מזורזת או מעוכבת מורגשת השפעת הסם.
איך הסמים מעכבים או מאיצים תהליכים?
במערכת העצבים המרכזית ישנם מבנים ביוכימיים הדומים למפתח ומנעול, הם מכונים רצפטור ונוירו-טראנסמיטור, הסמים דומים למפתחות, כלומר לנוירוטראנסמיטורים, וכאשר הם מגיעים למוח הם מתערבים בפעילותם התקינה.
איזה סוגי סמים יש?
הכי נוח לחלק את הסמים לשלוש קבוצות, לפי אופן השפעתם על מערכת העצבים: אם הם מעכבים תהליכים הם נחשבים מדכאים (דפרסנטים), אם הם מאיצים תהליכים הם נקראים מעוררים (סטימולנטים), ואם הם גורמים להזיות ותופעות פסיכיות הם נקראים הזייתיים ופסיכו-דאליים (הלוצינוגנים ופסיכו-דאליים).
אבל ישנם סמים שמחדירים בהזרקה ויש כאלה שמעשנים, האם כולם גורמים לאחת משלושת ההשפעות האלה?
נכון, את הסמים אפשר להחדיר לגוף בדרכים שונות - הזרקה, בליעה, עישון, הסנפה או החדרה לפי הטבעת - אבל בכל דרך סופו של הסם להתמוסס במחזור הדם ולהגיע אל המוח בעזרת מחזור הדם. כאשר הסם מגיע אל המוח הוא מתערב בפעילות העצבית על ידי שינוי קצב התהליכים הטבעיים שמתרחשים בו. לפי סוג השינוי שנגרם הסם יחשב מדכא, מעורר, או הלוצינוגני.
ומה היא התמכרות?
כאשר משתמשים בחומר פסיכו-אקטיבי הולכת ומורגשת עם הזמן ירידה בהשפעתו. הגוף מפתח סיבולת לחומר הפסיכו-אקטיבי ולכן פחות מושפעים ממנו. כאשר מגדילים את הכמויות כדי להגיע לתוצאה הראשונית של החומר פירוש הדבר שהגוף פיתח סיבולת. בשלב מאוחר יותר, אם לא מספקים לגוף את החומר הפסיכו-אקטיבי, מתחילות להופיע תופעות לא נעימות, ואז החומר דרוש כדי לא לסבול מאותן תופעות. כאשר צריך להשקיע מאמץ ולעבור תהליכי גמילה כדי להפסיק את התופעות הלא נעימות האלה זה נחשב לשלב ההתמכרות.
חומרים פסיכו-אקטיביים נמצאים בכל בית ובכל מקום אך רק כאשר משתמשים בהם באופן שלילי ולא נכון מגדירים אותם בשם סמים. המונח באנגלית הוא drugs of abuse להבדיל מתרופות שמכונות drugs. מכיוון שכך, כל אדם, בין אם הוא יודע על כך ובין אם לאו, מתנסה ומשתמש מידי פעם בסמים: דבק מגע, אצטון, צבעים, תה, קפה, יין, סיגריות ותבלינים שונים הם, במידה כזו או אחרת, חומרים המשפיעים על תפקוד מערכת העצבים המרכזית. כאשר חומרים אלה ואחרים משמשים בדרך לא נכונה, או הרסנית, השימוש בהם נחשב לשימוש בסם. במידה הנכונה ובהקשר הנכון סם הוא תרופה, משקה, או חומר אחר נפוץ המשמש את האנושות בחיי היומיום.
ישנם חומרים פסיכו-אקטיביים שאי אפשר לייחס להם תכונות חיוביות ואין להם כל שימוש ראוי ונכון. לדוגמא, חומרים כמו LSD ונגזרותיו אינם משמשים בכל דרך חיובית או נכונה, וכל שימוש בהם בכל דרך נחשב לשימוש בסם. לעומתם ישנם הרבה חומרים פסיכו-אקטיביים שיש להם יישום חיובי. לדוגמא, אמפטמינים וכדורי הרגעה. רק כאשר האמפטמינים משמשים כמו ספידים הם נחשבים לסמים.
כדי לברר אם חומר הוא חומר פסיכו-אקטיבי, ומה הן השפעותיו, צריך לקרוא בספרי הפארמאקולוגיה. פארמאקולוגיה היא ענף במדעי הרפואה העוסק בחקר התרופות ובאופי השפעתן והיא נבדלת מהרוקחות שעוסקת בתורת הכנת התרופות. בסדרת המאמרים על הסמים יצויינו הרבה עובדות על ההשפעות השונות של החומרים הפסיכו-אקטיביים, והם רובם ככולם נלקחו מספרי הפארמאקולוגיה, המכונים פארמאקופיאות.
מה בעצם סמים עושים? איך בדיוק הם משפיעים?
כל החומרים הפסיכו-אקטיביים, ובכללם הסמים, משפיעים על פעילות המוח. הם לא מוסיפים פעילות חדשה למוח אלא מתערבים בפעילות קיימת. בדרך כלל הם מזרזרים או מעכבים תהליכים. כאשר פעילות עצבית במוח מזורזת או מעוכבת מורגשת השפעת הסם.
איך הסמים מעכבים או מאיצים תהליכים?
במערכת העצבים המרכזית ישנם מבנים ביוכימיים הדומים למפתח ומנעול, הם מכונים רצפטור ונוירו-טראנסמיטור, הסמים דומים למפתחות, כלומר לנוירוטראנסמיטורים, וכאשר הם מגיעים למוח הם מתערבים בפעילותם התקינה.
איזה סוגי סמים יש?
הכי נוח לחלק את הסמים לשלוש קבוצות, לפי אופן השפעתם על מערכת העצבים: אם הם מעכבים תהליכים הם נחשבים מדכאים (דפרסנטים), אם הם מאיצים תהליכים הם נקראים מעוררים (סטימולנטים), ואם הם גורמים להזיות ותופעות פסיכיות הם נקראים הזייתיים ופסיכו-דאליים (הלוצינוגנים ופסיכו-דאליים).
אבל ישנם סמים שמחדירים בהזרקה ויש כאלה שמעשנים, האם כולם גורמים לאחת משלושת ההשפעות האלה?
נכון, את הסמים אפשר להחדיר לגוף בדרכים שונות - הזרקה, בליעה, עישון, הסנפה או החדרה לפי הטבעת - אבל בכל דרך סופו של הסם להתמוסס במחזור הדם ולהגיע אל המוח בעזרת מחזור הדם. כאשר הסם מגיע אל המוח הוא מתערב בפעילות העצבית על ידי שינוי קצב התהליכים הטבעיים שמתרחשים בו. לפי סוג השינוי שנגרם הסם יחשב מדכא, מעורר, או הלוצינוגני.
ומה היא התמכרות?
כאשר משתמשים בחומר פסיכו-אקטיבי הולכת ומורגשת עם הזמן ירידה בהשפעתו. הגוף מפתח סיבולת לחומר הפסיכו-אקטיבי ולכן פחות מושפעים ממנו. כאשר מגדילים את הכמויות כדי להגיע לתוצאה הראשונית של החומר פירוש הדבר שהגוף פיתח סיבולת. בשלב מאוחר יותר, אם לא מספקים לגוף את החומר הפסיכו-אקטיבי, מתחילות להופיע תופעות לא נעימות, ואז החומר דרוש כדי לא לסבול מאותן תופעות. כאשר צריך להשקיע מאמץ ולעבור תהליכי גמילה כדי להפסיק את התופעות הלא נעימות האלה זה נחשב לשלב ההתמכרות.
המשך בקרוב
סיגלית בינימין
סיגלית בינימין
