ישובים ישראליים רבים נתונים מזה שבע שנים תחת מתקפת טילים יומיומית מרצועת עזה. במקביל לשיגור הטילים, ממשיכים ארגוני הטרור לבצע פיגועים מגבול הרצועה במתווים שונים: פיגועי חדירה לישובים, ירי בנשק קל ובמרגמות והפעלת מטעני חבלה. אין ספק כי מדינת ישראל זכאית, וזו חובה ראשונה במעלה, להגן על תושביה מפני מלחמת הטרור הפלשתינית.
ארגוני זכויות אדם ישראליים, פלשתיניים ובינלאומיים דורשים להטיל מגבלות חמורות על דרכי התגובה של צה"ל. לטענתם, צה"ל וכוחות הביטחון הישראליים חייבים לציית באופן מלא לחוק הבינלאומי העוסק בדיני המלחמה, ולפעול על פי הכללים הבאים:
אין לתקוף יעדים צבאיים לגיטימיים ברצועת עזה אם תוצאות הפגיעה באוכלוסייה אזרחית הינן מוגזמות ביחס לתועלת הצבאית.
אין לבצע ירי לעבר חשודים המתקרבים לגדר המפרידה בין ישראל לשטח רצועת עזה ללא אזהרה מוקדמת וזיהוי.
אין לבצע סיכול ממוקד בטרוריסטים בתקיפה של חיל האוויר בשטח בנוי כאשר הסיכוי לפגיעה בתושבים פלשתינים הינו גבוה.
אין לירות בנשק ארטילרי לעבר מקומות משגרי טילי הקסאם והגראד אם הם נמצאים במקום הסמוך לשטח הבנוי, מחשש לפגיעה בתושבים פלשתינים.
אין לבצע בומים על קוליים בשמי רצועת עזה בתגובה לירי הטילים לעבר ישובים ישראליים.
אין לנקוט צעדי ענישה קולקטיביים נגד האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה כדי להפעיל לחץ פוליטי או צבאי על ממשלת החמאס.
אין להרוס בתי פלשתינים על מנת ליצור שטח חיץ (גם אם המקום מנוצל לפעילות טרור ולמתקפות נגד ישראל) או לפגוע בתשתיות האזרחיות ברצועת עזה.
אין למנוע אספקת חשמל ודלק או להטיל מצור כלכלי או אחר על רצועת עזה.
אין לסגור את מעבר רפיח בפני הפלשתינים (גם נוכח החשש הסביר להמשך הברחות אמצעי הלחימה לרצועה) או למנוע כניסת חולים מרצועת עזה לישראל לקבלת טיפול רפואי מציל חיים (במשתמע גם של טרוריסטים שנפצעו בלחימה נגד ישראל).
אין לגייס פלשתינים כסוכנים באמצעי כפייה או תוך ניצול מצוקתם לאחר שנתפסו בלא היתר בישראל.
אין לנקוט באמצעי חקירה העשויים לפגוע בכבודם של "האסירים" (הטרוריסטים) הפלשתינים, גם במקרה של פצצה מתקתקת, ויש לשחררם לאלתר אם הם אינם מוחזקים כמתחייב בבית כלא הנמצא בשטחים הכבושים.
אין לגדף ולקלל את ה"אסירים" הפלשתינים, לאיים או להפעיל לחץ פסיכולוגי עליהם, ובכלל זה מניעת שינה, מכות "יבשות" והידוק אסירים מכאיב.
אין לעשות שימוש במסתערבים במסגרת כל פעילות המוגדרת על ידי צה"ל כ"לחימה".
לעומת שלל האיסורים הללו, על ישראל, מתוקף היותה "מדינה כובשת", חלה ה"חובה", ע"פ ארגוני זכויות האדם, "להבטיח חופש תנועה, עבודה, תנאי מחיה, רמת חינוך, רמת בריאות וחיי משפחה ניאותים" לתושבי רצועת עזה.
לאור האמור לעיל, טוב יעשו ארגוני זכויות האדם, המכירים בזכות ההגנה העצמית של כל מדינה, אם יגבשו הצעה תכליתית בעצה אחת עם גורמי הביטחון הישראליים, שתקבע אלו כלים עומדים לרשות מדינה דמוקרטית בלחימה נגד ממשלת הטרור ברצועת עזה וכיצד לנהל מלחמה אפקטיבית בגורמי טרור המסתתרים בכוונת מכוון בתוך אוכלוסייה אזרחית.
ארגוני זכויות אדם ישראליים, פלשתיניים ובינלאומיים דורשים להטיל מגבלות חמורות על דרכי התגובה של צה"ל. לטענתם, צה"ל וכוחות הביטחון הישראליים חייבים לציית באופן מלא לחוק הבינלאומי העוסק בדיני המלחמה, ולפעול על פי הכללים הבאים:
אין לתקוף יעדים צבאיים לגיטימיים ברצועת עזה אם תוצאות הפגיעה באוכלוסייה אזרחית הינן מוגזמות ביחס לתועלת הצבאית.
אין לבצע ירי לעבר חשודים המתקרבים לגדר המפרידה בין ישראל לשטח רצועת עזה ללא אזהרה מוקדמת וזיהוי.
אין לבצע סיכול ממוקד בטרוריסטים בתקיפה של חיל האוויר בשטח בנוי כאשר הסיכוי לפגיעה בתושבים פלשתינים הינו גבוה.
אין לירות בנשק ארטילרי לעבר מקומות משגרי טילי הקסאם והגראד אם הם נמצאים במקום הסמוך לשטח הבנוי, מחשש לפגיעה בתושבים פלשתינים.
אין לבצע בומים על קוליים בשמי רצועת עזה בתגובה לירי הטילים לעבר ישובים ישראליים.
אין לנקוט צעדי ענישה קולקטיביים נגד האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה כדי להפעיל לחץ פוליטי או צבאי על ממשלת החמאס.
אין להרוס בתי פלשתינים על מנת ליצור שטח חיץ (גם אם המקום מנוצל לפעילות טרור ולמתקפות נגד ישראל) או לפגוע בתשתיות האזרחיות ברצועת עזה.
אין למנוע אספקת חשמל ודלק או להטיל מצור כלכלי או אחר על רצועת עזה.
אין לסגור את מעבר רפיח בפני הפלשתינים (גם נוכח החשש הסביר להמשך הברחות אמצעי הלחימה לרצועה) או למנוע כניסת חולים מרצועת עזה לישראל לקבלת טיפול רפואי מציל חיים (במשתמע גם של טרוריסטים שנפצעו בלחימה נגד ישראל).
אין לגייס פלשתינים כסוכנים באמצעי כפייה או תוך ניצול מצוקתם לאחר שנתפסו בלא היתר בישראל.
אין לנקוט באמצעי חקירה העשויים לפגוע בכבודם של "האסירים" (הטרוריסטים) הפלשתינים, גם במקרה של פצצה מתקתקת, ויש לשחררם לאלתר אם הם אינם מוחזקים כמתחייב בבית כלא הנמצא בשטחים הכבושים.
אין לגדף ולקלל את ה"אסירים" הפלשתינים, לאיים או להפעיל לחץ פסיכולוגי עליהם, ובכלל זה מניעת שינה, מכות "יבשות" והידוק אסירים מכאיב.
אין לעשות שימוש במסתערבים במסגרת כל פעילות המוגדרת על ידי צה"ל כ"לחימה".
לעומת שלל האיסורים הללו, על ישראל, מתוקף היותה "מדינה כובשת", חלה ה"חובה", ע"פ ארגוני זכויות האדם, "להבטיח חופש תנועה, עבודה, תנאי מחיה, רמת חינוך, רמת בריאות וחיי משפחה ניאותים" לתושבי רצועת עזה.
לאור האמור לעיל, טוב יעשו ארגוני זכויות האדם, המכירים בזכות ההגנה העצמית של כל מדינה, אם יגבשו הצעה תכליתית בעצה אחת עם גורמי הביטחון הישראליים, שתקבע אלו כלים עומדים לרשות מדינה דמוקרטית בלחימה נגד ממשלת הטרור ברצועת עזה וכיצד לנהל מלחמה אפקטיבית בגורמי טרור המסתתרים בכוונת מכוון בתוך אוכלוסייה אזרחית.
מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.
כתובת האתר: http://www.jcpa.org.il
כתובת האתר: http://www.jcpa.org.il
