רוצה שהילד שלך יקשיב לך ? 

בס"ד

רוצה שהילד שלך יקשיב לך ?

כמה זמן ביום את מקדישה לילד שלך ?

לפני שאני כותבת מה המחקרים אומרים,

יש לך עוד 10 שניות לומר לעצמך כמה זמן, באמת, את מקדישה לילד שלך ביום.

במחקר שנעשה בארץ, נמצא שהזמן הממוצע שהורה מקדיש לילדו ביום הוא 14 דקות ! אין הכוונה לזמן של תיאומים אלא לזמן משותף.

אני רוצה לספר לכם, מנסיוני, כיועצת חינוכית וותיקה, שמחנכת שהקפידה להקדיש זמן לשיחות אישיות הצליחה מאד.

 מה זה אומר הצליחה מאד?

זה אומר שכמעט ולא בעיות המשמעת.

זה אומר שהקשר האישי עם המחנכת היה חזק והמחנכת הפכה להיות דמות משמעותית, ואפילו מודל לחיקוי.

יש בשיחה האישית מעין קסם !!!

בעידן בו המערכות הולכות ונעשות דיגיטאליות יש חשיבות עצומה לקיום שיחות אישיות עם הילדים.

אין הכוונה לשיחות של הטפה ואין הכוונה לשיחות חוקרות. הכוונה היא לשיחות של הקשבה.

האם כשאת משוחחת עם הילד שלך, את מטיפה ? חוקרת ? או מקשיבה ?

כיצד תדעי ?

שאלת פעם את הילד שלך האם הוא מרגיש שאת מקשיבה לו ?

שאלת פעם את עצמך "כמה הקשבתי לבן שלי היום ?"

אתן כעת, 4 טיפים לבדיקת מצב ההקשבה שלך לילד שלך:

א.   כמה זמן ביום, את נמצאת עם הילד שלך מבלי לעשות משהו אחר ?

ב.   כשאת נמצאת איתו זמן הדיבור של מי יותר גדול ? שלך או שלו ?

ג.     מהם התכנים שעולים כשאתם בשיחה ?

ד.    אילו רגשות קיימים בזמן השיחה ?

אם את, לא נמצאת עם הילד מבלי לעשות כלום חסרה לילד שלך ההקשבה שלך.

 אם רב זמן הדיבור הוא שלך ולא שלו אז חסרה לילד ההקשבה שלך.

אם התכנים בשיחה הם תכנים שאת בחרת ולא הילד בחר, חסרה לילד שלך הקשבה.

אם הרגשות בשיחה הם רגשות של אשמה, עוינות וכעס בוודאי שאין שם הקשבה.

רגע, רגע, מה קרה ?

הנושא היה: רוצה שהילד ילד שלך יקשיב לך ? אז מה פתאום אני מתעכבת על הבירור האם את מקשיבה לילד שלך ?

כן, כן ! אחת הסיבות לאי ההקשבה של הילד זה שאנו כאימהות לא מקשיבות לו.

אילו סיבות, נוספות, יכולות להוביל למצב של חוסר הקשבה מצד הילד ?

א.   בגיל שנתיים, ובגיל ההתבגרות, הילדים בודקים אותנו ההורים. מה הם בודקים ? הם מנסים באמצעות בדיקת הגבולות שלנו לבנות את הזהות הייחודית להם. מידע זה, מאד חשוב מכיוון, שהידיעה מאפשרת הכלה. כשאת יודעת, שבגיל זה, זו  אחת התופעות, יהיה לך קל יותר לקבל את חוסר המשמעת ואז ההתמודדות שלך איתה תהיה קלה יותר.

ב.   מצבי קונפליקט בין ההורים-כאשר הילד רואה הרבה מצבי קונפליקט בין ההורים הוא לומד להתנגד, הוא לומד לא לקבל. כך, שחשוב מאד, שדיונים בין ההורים יתקיימו בינם לבין עצמם.

ג.     יתכן שקושי אחר מעיב על הילד, והוא לא מצא כתובת טובה לפנות אליה כדי להיעזר. זאת אומרת, שבעיית המשמעת היא מסווה לבעייה אחרת שמטרידה את הילד.

ד.    אנו חיים בתקופה של ערעור הסמכות. אנו רואים בתקשורת שניתן להתבטא באופן בוטה כלפי סמכויות שונות. הילדים מהווים חלק מהחברה כך שהם, פשוט לומדים.

ה.   חוסר סמכות הורית-הורים שלא יודעים לקבוע גבולות. ההורה אומר "לא", ולא מכבד את ה"לא". מה הילד לומד ? אפשר לפרוץ את ה"לא".

אם כך, אנו רואים, שיש סיבות רבות לבעיית המשמעת.

אילו מהסיבות שציינתי, לדעתך היא הסיבה של הילד שלך ? או של התלמיד שלך ?

הצעד הראשון להקשבה הוא להבין מה מונע את ההקשבה.

הצעד השני הוא ליצור אווירה טובה וכבוד הדדי.

והצעד השלישי הוא אמנות ההקשבה.

במאמר זה התייחסתי לצעד הראשון בלבד. אני מקווה, שבהמשך, בלי נדר אטפל באווירה הטובה, בכבוד ובאמנות ההקשבה.

                                      תודה שהקשבת לי !!!

                                                              הרבה בהצלחה עם הילדים,

                                                                                              איריס

                                                                                               M.Ed