הטייס החדש, קווים לדמותו 

למרות שדמות הטייס נתפסת בעיניי החברה הישראלית עדיין כנקודת התיחסות למיהו אדם מוצלח ומוכשר עם הילה, חלו תמורות לא מועטות באשר לאופיו של איש צוות האוויר שמסיים את המסלול בימים אלה לעומת טייסים שועלי קרבות שהתנדבו למסלול קורס הטיס לפני עשרות שנים.

בגדול, הטייס של היום נדרש להיות יותר.

מבחני המיון שנערכים היום למועמדים לצוות האויר מדגישים זאת.

מערך המיון שונה והתארך.

הצבא מעוניין לזהות בשלבים מוקדמים ככל האפשר את הפרופיל האישיותי של המועמד ואת כישוריו.

לדוגמא, היום למבחני המיון נוסף שלב מיוחד שעוסק רובו ככולו ביכולת של המועמד להטיס סימולטור.

הסימולטור אינו בוחן רק את יכולותיו המוטוריים של המועמד אלא, דברים רבים נוספים שעד עתה טרם היתה להם התבטאות בשלבי מיון מוקדמים אלו.

המועמד נדרש להוכיח יכולת של שינון מידע, הבנת הנדרש וביצוע מה שנדרש: לא פחות ולא יותר. בנוסף המועמד נבדק על יכולת של חלוקת קשב. בשלב הטיסה ביום מבחנים זה, המועמד מקבל עוד ועוד גירויים חזותיים, לצד פקודות, קולות, ודרישות מוטוריות. להטיס מטוס מסתבר זה לא רק להמריא ולנחות אלא, גם לדעת לדבר בקשר, לנווט את המטוס במרחב על פי נתונים ששינן כמה שניות בלבד, להאזין לפקודות, להתמודד בקרב מבלי לעבור מגבלות טיסה מוכתבות, להפעיל מערכות ירי ובקרה ועוד ועוד. המשימות לא נגמרות. הגירויים לא מפסיקים אלא, רק מתגברים יותר ויותר.

כיום, מערך המיון שם לב יותר לגבי מידת המוטיבציה של המועמד. מוטיבציה היא רגש ורגש יתר לגבי פעולה מסוימת יכולה להניב אסון. חישבו על טייס שקיבל משימה מורכבת ליירט מטרה. הוא הצליח לעמוד בכל הדרך אליה, לאחר ששינן והתאמן והתנסה עשרות פעמים כהכנה למשימה. ברגע האחרון כשהמטרה על הכוונת, הוא מקבל הודעה בקשר של ביטול. אדם עם מוטיבציית יתר עלול להגיד, עשיתי את המשימה עד כאן. לא חבל? ולקבל החלטה שגויה. עודף מוטיבציה אם כך, איננה יתרון. נהפוך הוא.

הטייס של היום אקדמאי. מי שיעמוד היום את המסלול לקבלת הכנפיים סיים גם שנת לימודים אינטנסיבית באקדמיה. יותר לימודים, יותר השקעה, יותר ריכוז ודבקות במטרה. לכאורה, לימודים אקדמיים אינם קשורים לעולם התעופה. אולם, אדם שסיים לימודים אקדמיים, סביר להניח שרכש כלים קוגנטיביים ודפוסי חשיבה והתמודדות עם חומר מורכב מחברו שלא עשה זאת.

הטייס של היום הרבה יותר טכנולוגי. הוא נדרש לתפעל מערכות מחשב משוכללות, שאינן פשוטות כלל. בעוד שפעם המערכות היו יותר מכאניות ופיזיות, כיום, הטייס נדרש לתפעל מחשבים. הטיסה עצמה הרבה יותר קלה. המטוס יודע לתקן את עצמו ואת הטייס במידת הצורך.

הטייס של היום נמדד ללא הרף. אם פעם הטייסים היו "שובבים" והרשו לעצמם לעשות באז מעל לשכונה, היום כל תנועה קלה של המטוס מנוטרת ונצפית. הרבה יותר אמינות. הרבה יותר משמעת עצמית.

הטייס של היום מתנהל בזירות רחוקות. האיום על מדינת ישראל יותר מתמיד כבר אינו בגבולות המדינה. האיומים הקיימים הנם במקומות רחוקים יותר, מאתגרים יותר ואף מסוכנים יותר שבהם חילוץ במקרה חירום אינו טרויאלי. על כך יש יותר הקפדה על כושר גופני, על חישול הגוף והמחשבה.

הטייס של היום נדרש להתמודד בצורה טובה יותר בתנאי חוסר וודאות. המשתנים היו שם תמיד. רק שנוספים להם עוד ועוד. אלא, שהטייס של היום נדרש להתמודד עם הגירויים הרבים המגיעים בצורה שכלתנית ולא באמוציונליות. לכן, ישו דגש רב בעת מבחני המיון לבחון את מידת בגרותו ומוכנותו הנפשית של המועמד לשרת כטייס ואיש צוות אוויר.

מאידך, הטייס של היום נמצא במקום שבו אופק השירות שלו נראה מבטיח מתמיד. תנאים מעולים ביחס לחבריו המשרתים בכל אחת מהיחידות האחרות, קריירה בטוחה שבקלות תאפשר לו להשתלב באזרחות גם בגלל היותו במקצוע המבוקש ביותר בחברה הישראלית, גם בגלל שהוא כבר אקדמאי וגם בגלל שממילא מערך המיון הצהלי שלף את המתאימים ביותר בתהליכי מיון ארוכים ומורכבים במיוחד.