נישואין - זה טוב לזוגיות? 

אנשים נישאים מסיבות רבות ומגוונות, הציפיה היא שהנישואין יחזקו וישנו את מערכת היחסים, המחוייבות תהיה עמוקה יותר, שהחשיבה תהיה כל הזמן זוגית. מטבע הדברים, המעבר מסטטוס "חברים" לבני זוג חוקיים, גורם לשינוי בתחומים כאלה ואחרים. מאידך, טעות לחשוב שנישואין הם התרופה האולטימטיבית לקשיים בבמערכת היחסים והם יתקנו את כל הקשיים והכשלים שהיו בטרם הנישואין.

בתחילת הקשר הזוגי, בתקופת החברות, עיקר ההשקעה והאנרגיה היא בהצעדת מערכת היחסים קדימה, להביא אותה לכלל מימוש. זהו שלב שבו פעמים רבות מסתובבים בתוך עננת פנטזיה רומנטית, מתעלמים מהבדלי גישה, אופי, מטרות וכדומה. מאמינים ש"הכל" יסתדר אחרי הנישואין.

אחד הגורמים העיקריים לתסכול הולך וגובר במערכת היחסים הינו חוסר ההלימה בין הפנטזיה והציפיה לבין מימושם. הבטחון בקשר הולך ומצטמצם או גרוע מכך, אדישות, חוסר התייחסות לתסכול ולכאב הולכים ומתפתחים.

נישואין עשויים להביא עמם מספר שינויים במערכת היחסים:

בעקבות פעולה חוקית, נישואין, עשויה להתפתח תחושת בעלות על בן הזוג, לצד גאוה והערכה על כך שמשני חלקים נפרדים הצלחתם ליצור תא אחד. הדבר דומה להרכבת פאזל זוגי שבו כאשר החלקים מתאימים לגמריי, מתגלה תמונה נפלאה – השלם גדול יותר מסך כל חלקיו. דימוי זה עשוי להועיל כאשר ישנן לפעמים קשיים בזוגיות, הזכרון של יצירה משותפת נותן מקום של ערך לנישואין.

ישנה ציפיה כי בעקבות נישואין אנשים יהפכו ל"רציניים" יותר, מחוייבים למטרות משותפות, תוכניות עתידיות, מחוייבות לקשר בלעדי ובמקרים מסויימים, וויתור על חברויות ועיסוקים מהעבר. לחלק מציפיות אלה יש הצדקה והן משרתות את הזוגיות. בחלק אחר, ציפיות אלה עשויות לגרום לכעס ותסכול אצל אחד או שני בני הזוג, מבחינתם לנישואין לא היה ערך מוסף. לכן, חשוב שבני הזוג ידעו לזהות את הבעיה בטרם היא מתפתחת לקונפליקט המדרדר את היחסים למקום קשה לפתרון. לדבר כיצד הקושי הספציפי משפיע על מערכת היחסים וההשלכות הרגשיות.

כלכלית: מרגע שנישאים, אדם נוסף קשור חוקית למצבך הכלכלי. לאחר הנישואין חובותיך הכספיים הופכים להיות חובותיו של בן הזוג ולהיפך. האופן בו אתה מוציא את כספך איננו יותר עיניינך האישי בלבד, הסוגיה הופכת לזוגית. זוגות רבים מתמודדים, מתחילת חיי הנישואין, עם סוגיית השותפות הכלכלית, שאלת תלות-עצמאות. לעיתים ישנו קושי אמיתי בהבנת המערך החדש בו יש צורך להתחשב בבן הזוג בכל הנוגע לנושא ההוצאות וההכנסות. אנשים שהיו מורגלים משך שנים להתנהל כלכלית באופן עצמאי, ללא צורך באישור מאדם אחר, מתקשים להתמודד עם הצורך בקבלת "אישור" מבן הזוג. קשה להתעלם מהעובדה שאחרי הנישואין הוצאותיו של אחד מבני הזוג הופכים להיות גם ההוצאה של האחר ומטבע הדברים, עליו להסכים לכך.

סיום היחסים איננו יותר שיחת "יחסינו לאן..." איסוף החפצים ועזיבת הדירה המשותפת. נישואין מצריכים השקעה בזוגיות ועבודה תמידית על הקשר. פרידה בשלב זה אף היא מצריכה השקעה רבה – חוקית, משפטית, כלכלית וכמובן רגשית. לכן, חשוב לוודא ולשקול האם מחליטים על נישואין רק משום ש"כבר הגיע הזמן...", היא/הוא הציב אולטימטום, חושש/ת להישאר לבד, לא בטוח אבל "נלמד לחיות יחד", אחרי הנישואין בן הזוג ישתנה וכדומה.

נישואין לא ישנו את מערכת היחסים בתחומים הבאים:

נישואין אינם מעשה קסמים להעצמה או צמצום רגשות שונים. הם לא בהכרח מרגיעים חששות ופחדים. נישואין הם טכס חגיגי (כל אחד על פי טעמו) של הצהרת כוונות למחוייבות כלפי אדם אחר - זה כל מה שזה. מה קורה אחרי הטקס? לא הרבה.

נישואין לא ישנו מהותית את בן הזוג שלך, הם לא יהפכו אותו למה שהוא לא. ההתייחסות אליך לא בהכרח תשתנה בעקבות הנישואין, הגרעין הינו קבוע. ההנחה שבן הזוג ישתנה בעקבות הנישואין, היא מתכון בטוח לתחושת כשלון. אנשים נישאים לבני זוג מתוך אמונה כנה שהנישואין, האהבה והם יצליחו לגרום לבן הזוג להשתנות. כאשר הדברים אינם מתרחשים בהתאם לתסריט שציירו לעצמם – האכזבה, מפח הנפש ושברון הלב גדולים.

גם אותך הנישואין לא ישנו. הנישואין לא יגרמו לך להתבגר – אלא אתה הוא זה שמסוגל לגרום לעצמך להתבגר, להסתגל ולהתפתח. צמיחה רגשית מצריכה מודעות, עבודה וחקירה עצמית. היא יכולה להעשות יחד עם בן הזוג, אבל אין להניח כי הדברים יקרו אוטומטית ומכח אנרצית הנישואין.

ישנו סיכוי מזערי שבעקבות נישואין יחולו שינויים מהותיים בעמדות, ערכים ואמונות כגון דת, תפקידים מגדריים, שוויוניות, התייחסות לכסף וכדומה. אנשים אינם יוצאים מתחת לחופה ואוטומטית הערכים שלהם ושל בן הזוג תואמים. על מנת שהדברים יקרו יש צורך בתקשורת פתוחה ועבודה על הקשר, אשר רצוי שתעשה עוד בטרם הנישואין. תאום ציפיות והגדרת מערכת היחסים מתוך הסכמה – יתרמו לשביעות הרצון בנישואין.

לא מעט פעמים קורה שאנשים חשים שבעיקרבות הנישואין הם נכנסים לסוג של מלכודת. עובדה היא, שברמה המעשית הרבה יותר קשה לצאת מנישואין מאשר מחברות וממגורים משותפים עם בן זוג. יחד עם זאת, אף פעם אינך במלכודת. בכל יום מחדש האדם יכול לבחור להיות בתוך הנישואין ולא רק להשלים עם הנישואין, לעשות הערכה מחודשת לגבי מהות הקשר ולהגיע להחלטות בהתאם.

הערכה מחדש: גם אם אתה חושב שהנישואין שלך כשלו, תן להם הזדמנות נוספת. שתף את בן הזוג ברצון לתת ליחסים סיכוי נוסף. בדוק: האם מדובר במשבר זמני או אין דרך חזרה, מה הדבר הטוב ביותר שעשוי לקרות אם תשארו יחד, מה הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות אם תשארו יחד, מה הוא הערך המוסף הנישואין מעניקים לך, מה גורעים ממך הנישואין במצב הנוכחי, האם יהיה לי טוב יותר ביחד או לחוד? וכדומה.

להיות מוכן לשנות את עצמך. חשוב להכיר בכך שאיננו יכולים לשנות אחר, גם אם נשאנו לו. למעשה יש בכוחנו לחולל בסובבים אותנו שינויים משמעותיים וארוכי טווח. הסוד טמון באופן בו אנו משקיעים אנרגיה ומאמצים בלשנות את עצמנו במטרה, בין הייתר, לחולל שינוי אצל האחר. אין זה כפל לשון או אמירה "טריקית", זו פשוט המציאות של הדינמיקה ביחסים. אם אני משנה את הגישה וההתנהגות שלי, בן הזוג והנישואין נאלצים אף הם לעבור שינוי.

העבודה העצמית היא מטלה מורכבת המצריכה התבוננות עצמית בעמדות, בגישות, בהתנהגויות, בתקווה, בציפיות, בחלומות, בפחדים, במאיצי התגובה שלנו ובהשלכות שאנו עושים. עמדה זו מחייבת שאלות נוקבות שלעיתים קשה לעשות לבד ויש צורך לשקול פניה לאיש מקצוע אשר יעזור להבהיר את הדברים ולמצוא את הדרך לעצמך, להחזיר לך את הכוח ולהבין את תפקידך בקונפליקט הזוגי, כולל תוכניות לעתיד.