ערה? 

ובאמצע הוא נרדם והיא פעורת פה, נדרשה למספר דקות להבין, שנותרה לבדה. איך אפשר להרדם באמצעו של מסאג' ארוטי, גם אם נדרש היה לו לדמיין, את ידייה הרכות שמטייילות על גופו, חופרות בו ופיה לשונה עושים בו כרצונה. גם אם רק סימסו זה לזה. היא לא היתה ככה נרדמת...והוא מרשה לעצמו. אבל אופייה נח והיא מסיחה את המקרה ממנה והלאה, שוכחת עד הפעם הבאה ועלבונה נצרב בה, בלתי נסלח.

"ערה"? כן. היא ערה. היא קופצת בכסאה וליבה דוהר אל הסלולרי, לענות. היא ממהרת לעצור את ידה המושטת ומתיישבת חזרה, פוכרת את אצבעותיה, חסרת מנוחה. אי אפשר, גם לא צריך, להרפות מהכל, היא מתרצת לעצמה וכעבור דקותיים מסמסת בחזרה.

"נרדמת אתמול".

"מצטער, הייתי גמור", הוא עונה והיא מדמיינת כהרגלה, את פניו מולה, את שפתיו בשלה וריחו שנדבק אליה, מתערבב בזעתם.

"לא נורא", היא משקרת ושולחת אליו אייקון מחייך. בראשה עוברת שורה, שקראה ולא זוכרת היכן: "אדם חופשי באמת - כשהוא חופשי מהצורך לברוח".

האם היא רוצה להרגיש חופשיה ממנו, הרי הוא לא נותן מעצמו ורק לוקח ממנה. מרוקן את תכולתה. היא מתנערת וניגשת לכיור, שוטפת את פניה ואת שערה. מניחה למים לטפטף אל חולצתה הדקה, שנצמדת אל גופה ואל פטמותיה הזקורות. נעים לה ככה והיא לא מתנגבת.

"בא לך?" הוא מסמס והיא יודעת שמבקש בה את מילותיה, שתלטף אותו בכל גופו ותדליק בו מדורות נשכחות. היא רואה אותו יושב, פשוט רגליים, מענג את עצמו עד להתפרצות.

והיא? היא נותרת ריקה, רעבה ולא מסופקת. המים מטפטפים אל תחתוניה והיא מסירה אותם בהתרסה. "לילה טוב" היא מסמסת וסוגרת את המכשיר, לוגמת מהיין שמזגה לעצמה ואצבעותיה עוברות על גופה להתענג.