שומן היה מלחין רומנטי טיפוסי: הוא הלחין מתוך דחף של פרצי השראה; שאב השראה מספרות ומפואטיקה ומאהבת חייו לאשתו, הפסנתרנית הנודעת והמלחינה קלרה שומן; היה נתון לפרצי סערת נפש עד כדי מצב פתולוגי של מניה-דפרסיה, הזיות, פיצול אישיות ואובססיה. הוא נהג להתמסר בתקופה מסוימת להלחנת סוג מסוים של מוסיקה: תקופת השירים, תקופת המוסיקה לפסנתר סולו, תקופת המוסיקה הקאמרית וכדומה. המוסיקה שלו אינדיבידואלית, בעלת רגישות יתרה ונותנת ביטוי למצבי הנפש שלו.
קובץ הקטעים "סיפורי אגדה" הוא מיצירותיו האחרונות (מאוקטובר 1853), זמן קצר לפני ההתמוטטות הנפשית, ניסיון ההתאבדות והאשפוז בבית חולים לחולי נפש, שם גם נפטר בגיל 46. קובץ קטעים הוא ז'אנר שצמח במאה ה-19 והיה פופולרי מאוד. אלו קטעי אופי קצרים, לרוב עם כותרות או עם הקשר תכניתי חוץ-מוסיקלי כלשהו. כאן ההקשר החוץ-מוסיקלי נסתר. שניים מן הקטעים הולמים את המצב הנפשי המופנם, אישיות ששומן כינה (ביצירתו "קרנבל") בשם "פלורסטן", ושניים – את המצב הנסער, שכינה בשם "אוזביוס". ארבעת הקטעים קשורים ביניהם באמצעות מוטיב אחד ליצירה לכידה ומחזורית, כמו יצירות רבות אחרות של שומן הבנויות כקובץ של קטעים (בהן "קרנבל", "פרפרים", "קטעי פנטזיה", הרומנסות, "קרייזלריאנה" ועוד רבות אחרות). לכל הקטעים מבנה א-ב-א.
הקטע הראשון ("מלא חיים, לא מדי מהר") כתוב כמו "שיר ללא מילים" (ז'אנר שהומצא על-ידי מנדלסון). דיאלוג מתמיד בין הוויולה לקלרנית מלווה בקלילות מרחפת, כמו בפריטה, על-ידי הפסנתר.
הקטע השני ("מלא חיים ומאוד מודגש") הוא מארש אובססיבי, סיזיפי, עם גוונים טרגיים.
הקטע השלישי ("במפעם רגוע, עם הבעה מעודנת") לירי וחלומי. זהו דואט אהבה בין הקלרנית לוויולה, על רקע ליווי זורם בפסנתר. מבחינות רבות הקטע הזה מבשר את "ליל זוך" של שנברג.
הקטע הרביעי ("מלא חיים, מאוד מודגש") שוב אובססיבי – במקצב "מנוקד" (ארוך-קצר) שאינו מרפה, האופייני לשומן ביצירות רבות, גם תזמורתיות.
היצירה תנוגן בקונצרט בסדרת "צלילים" באוניברסיטה הפתוחה ביום חמישי, 28 בנובמבר 2013.
ענת שרון, פסנתרנית, מוסיקולוגית ומרצה אני בוגרת האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל-אביב לתואר שני ("אמן") ו-M.A. במוסיקולוגיה; מרצה בקורסים של האזנה מודרכת למוסיקה ובהשתלמויות למורים; עורכת, מנחה ומבצעת סדרות של קונצרטים קאמריים מוסברים באוניברסיטה הפתוחה; מופיעה בקונצרטים קאמריים ברחבי הארץ; מנחה קונצרטים בתזמורות שונות; כותבת, מרכזת ומנחה קורסים אקדמיים למוסיקה באוניברסיטה הפתוחה ומשמשת כעוזרת ראש המחלקה לעניינים אקדמיים במחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות. ניגנתי על כל סוגי כלי המקלדת במסגרת כל התזמורות החשובות בארץ, בהן הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית ירושלים, הקאמרית הישראלית, הסינפונייטה באר-שבע והקאמרית הקיבוצית, תחת שרביטם של מנצחים ידועים, בהם זובין מהטה, ולרי גרגייב, יואל לוי, מנדי רודן, יואב תלמי ואחרים.
