בקורת שכר ודיני עבודה, אחריות המעסיק על כשלים בתום לב, וכלים להתמודדות עם הביקורת והאכיפה-חלק א
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בקורת שכר ודיני עבודה, אחריות המעסיק על כשלים בתום לב, וכלים להתמודדות עם הביקורת והאכיפה-חלק א 

מילים במאמר: 803   [ נצפה 2016 פעמים ]

 
 

במסגרת מדיניות משרד הכלכלה להגברת ההגנה על זכויות העובד, התפתחו שתי תהליכים חשובים המתואמים ומשלימים זה את זה. תהליכים אלו מחייבים להעלות את רמת המודעות של מעסיקים רבים אודות פרטי דיני עבודה, זכויות העובד, וחשוב גם להוסיף- ההליך הפרקטי של עמידה מול מבקרי משרד הכלכלה.

התהליך הראשון הוא חקיקתי. קרי- "החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה- התשע"ב 2011".  החוק פעל למינוף והעצמת  יכולות האכיפה של הרשויות הרגולציוניות על קיומם של דיני העבודה הקיימים. החוק נכנס לתוקפו החל מתאריך 19.6.2012. ולכן על כל מעסיק לדעת כי כבר היום הנו חשוף לסל עיצומים נרחב על כל הפרה שתתגלה במהלך בקורות פתע שעורך משרד הכלכלה.

במקביל לכניסת החוק לתוקף, הפעיל משרד הכלכלה את המהלך הביצועי. במסגרת זו נערך מבצע נרחב של בצוע בקורות שטח, שבמסגרתו נבדקים עסקים קטנים כגדולים.

מאמר זה עוסק בנקודת המפגש הפרקטית של שני תהליכים אלו- קרי דוח הבקורת שנערכה אצלכם בארגון, והעיצומים שבאים בעקבותיהם. נעלה מספר שאלות החושפות עובדה חשובה- חשוב להסתייע באנשי מקצוע בעומדך מול המבקר מראשית התהליך. מקרים רבים הנם מקרי אמצע  אשר נופלים בשטח האפור ודרוש להם ידע נרחב. למרות הבטחון שיפגין המבקר בעמדותיו ישנה אפשרות שניה. לכן חשוב לדעת כי תשובות שגויות, אמירות שבעיני המעסיק אינן חשובות, וכדו' יכולות לשמש למבקר כאסמכתא לגילוי עבירה.

משרדינו נתקל במעסיקים שונים שלא עמדו בבקורת משרד הכלכלה, ונחשפו לסנקציות הקבועות בחוק החל מפרסום שלילי באתר משרד הכלכלה ועד לעיצומים כספיים בסכומים גבוהים, למרות שעבירותיהם נעשו שלא במודע, תקלת תוכנה, ידע לקוי של חשבי השכר, ואפילו רצון ללכת לקראת העובד . למרות זאת יכולת ההתגוננות שלהם מפני עיצומי החוק היתה מועטה אם בכלל. דבר זה נובע מהשוני בין אכיפה מנהלית שאינה זקוקה להוכחת הכוונה הפלילית, לבין הליך משפטי רגיל.

אנו מציינים כאן דוגמא למקרה קיצוני שטופל במשרדינו:

מקרה א.

בעלים של גוף עסקי קטן/בינוני, שעומד בקשר עם פעילי חברה וקהילה, מתנדב מדי פעם להעסיק אנשים שפוטרו ממקום עבודתם עד למציאת עבודה חדשה עבורם. אופי התעסוקה שלהם נושא מתכונת ארעית בעבודות יזומות [סדר, נקיון, תיוק, סריקה, גריסה, וכדו'] כאשר ניתן להם חופש בחירה בזמן ההגעה לעסק. בבקורת משרד הכלכלה נבדקו תלושי השכר וגיליונות נוכחות של אותם עובדים ואז נחשפו פגמים מהותיים שנגזרו מאופי מסגרת התעסוקה הנ"ל- העדר חוזה עבודה המגדיר אותם כעובדים שעתיים, אי פתיחת תיק והפרשות לקרן פנסיה וכו'. באופן אבסורדי מבחינת דוח המבקר נמצא כי המעסיק מנצל את העובד ופוגע בזכויותיו. רק לאחר טיפול מקצועי והדברות ישירה עם הגורמים הנכונים הצלחנו להקל בהגדרת הליקוי ובסנקציה הבאה בעקבותיו למרות נכונותו מבחינת החוק היבש.

האם במקרה זה מועיל משרד הכלכלה לעובד החלש מול המעסיק או שמא הקפדה עודפת על  כללי ההעסקה קשיחים גורמת לחוסר מוטיבציה של המעסיק להעסיק עובדים חלשים באופן זמני?

מקרה ב.

בחוזה העבודה של מספר עובדות בכירות נרשם שהם עובדים במשרה מלאה ושעות העבודה שלהם הנם בין השעה 8 עד 4 אחה"צ. עם חלוף השנים נעשו העובדות לאמהות והתקשו להשלים את משרתן המלאה בתוך שעות העבודה. המעסיק נעתר לבקשתן להשלים את שעות עבודתן בזמן שנח להם. לצורך כך קבלו העובדות מפתח למקום העבודה. בפועל החלו  עובדות לבצע את ההשלמה של שעות עבודה בהתאמה לתקרת משרתן החודשית כך שבשבוע "קשה" ביצעו 35 שעות ובמשנהו 45 שעות. המעסיק שסרב לדבר בתחילה, נעתר גם לכך בסופו של דבר, בגלל תרומת העובדות לעסק.

בקורת משרד הכלכלה שהצליבה את גיליונות הנוכחות עם תלושי השכר קבעה כי מדובר בניצול של העובדות כיוון שעל פי החוק שעות משרה הנם תקן שבועי ולא ניתן להשלימם משבוע לשבוע. לכן היה על המעסיק לשלם תוספת שכר על שעות נוספות בשבוע השני. לעומת זאת המעסיק טען כי מבחינתו אינו חפץ כלל בהעסקה של שעות נוספות, ורק בגלל בקשת העובדות הסכים להשלמת שעות בכדי שלא יפגע השכר החודשי שלהם. עם מי הצדק?

כמובן שלגבי הטיפול במקרה הספציפי  נדרשה התערבות מקצועית מול המבקר לבירור הסוגיה המשפטית, עד הגעה להסכמות. אולם במאקרו זו המחשה קלאסית לנזקי הרגולציה בהיותה חסרת גמישות. משיחה עם המעסיק מתברר שבמקרה ויצדק המבקר הוא אכן יאלץ להפסיק את הסכמתו לנוהג ההשלמה. ובכן, האם משרד הכלכלה הגן במקרה זה על זכויות אמהות עובדות מול המעסיק או שהוא פגע בשכרן?

לסיכום חלק זה של מאמרינו אנו ממליצים לכל ארגון לבצע הליך פנימי של בקרת שכר ודיני עבודה ע"י איש מקצוע. יש לציין כי החוק מכיר בבדיקות אלו שיערכו בתקופת הביניים ע"י רואה חשבון כבעלי משמעות מסויימת המספקת הגנה במקרים מסויימים.

בדיקה זו יכולה לחשוף בעוד מועד את הפגמים טרם בדיקת המבקר, יש בה בכדי להציג חזות אמיתית של שמירת דיני העבודה אשר בהתנהלות נכונה תועיל בעמידה מול המבקר.

בחלקו השני של המאמר נעסוק בהרחבה בנושא זה בעקבות השאלה הבאה שהופנתה אלינו:

"יש לי ארגון בו מועסקים כשלוש מאות איש. לאחר שהבנתי כי ישנם מקרים רבים של תקלות/חוסר ידע אצל חשבי השכר, התחלתי לחשוש מבקורת משרד הכלכלה ופניתי לבקש מרואה החשבון שלי שיערוך בדיקה. הרו"ח טען כי בדיקה יסודית של 300 מועסקים הנה תהליך ארוך יקר ומייגע. לפי דעתו מספיקה בדיקה מדגמית של 10% ממצבת העובדים. האם בדיקה כזו תספק לי הגנה מול המבקר?"

 

 

הכותבת, רו"ח אביגיל שקוביצקי, הנה בעלים של משרד רואי חשבון בירושלים המעסיק עשרים אנשי מקצוע. המשרד בעל מוניטין רב בזכות המקצועיות המוקפדת שלו יחד עם שירות מעולה. הייחודיות של המשרד ידועה בקרב ארגוני חינוך ומוסדות לימודיים שונים בזכות התמחותו המיוחדת ונסיונו הרב בתחום המגזר השלישי. http://www.mishor-avigail-shkovitzki.com/

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב