כיצד הקשבה לקולו של הילד הפנימי יכולה לעזור לנו להצליח בעסקים ובתקשורת עם אנשים? 

אתמול הייתי בתערוכת ציורים למבוגרים יחד עם ילדיי וקרה לי מקרה מאד מעניין.

לאחר שהסתובבנו מעט ניגשתי אל בני בני בן ה- 5 וחצי ושאלתי אותו מה הוא חושב על הציור שלפניו. בני החל לנתח יצירה בצורה מרתקת ונבונה ללא צל של ספק או שיפוטיות בקולו. לא אפרט לכם את תשובתו הארוכה אבל ללא ספק יצירות האומנות עברו תחת עינו הבוחנת סקירה מלאה ועמוסת פרטים. מעבר לגאווה שחשתי בתור אמא פולנייה, נולדה תובנה מאד משמעותית.

בני נתן את תשובתו בצורה כל-כך טבעית כשלרגע לא עברה במוחו המחשבה שאולי הוא לא יודע מספיק טוב, אולי הוא לא ניתח נכון, אולי הוא לא מבין מספיק באומנות או בציור. מה שהדהים אותי היה הבטחון באמירת דעתו ללא צל של מבוכה או חשש מתגובתנו. באותו הרגע זה זרק אותי לעולמנו שלנו. כמה פעמים קרה לכם שרציתם להגיד את דעתכם אך לא העזתם מפאת חוסר הידע שלכם ,חוסר בטחונכם, עמדתכם וכ"ו. מעניין שרבים המקרים בהם הילד הפנימי שבנו (או תקראו לזה אינטואיציה ספונטניות או שם אחר) זועק , צועק את התשובה וכל –כך רוצה להוציא אותה החוצה, אך המבוגר האחראי שבנו מצנזר אותה ללא עוררין, מוחק את זכות קיומה, ולמה? כי אולי זה לא יישמע טוב, אולי זו לא התשובה המדוייקת, אולי לא ניתפס מספיק רציניים ומקצועיים כלפיי חוץ. האם זה נשמע לכם מוכר?

התרגלנו כל-כך לשמוע לקול המודע האחראי, הבוגר, השקול עד כי שכחנו לתת דרור לקול הקטן הספונטני שלנו שרוצה להגיד את שעל ליבו בלי ביקורת ושיפוט עצמיים. אנו נועלים בתוכנו את הקול האותנטי והיצירתי ושוכחים מקיומו, כי זה לא ראוי בעיננו. כמובן שברוב המקרים אנו מגלים כי קולו של הילד צדק. כי זהו הקול שמביע את האמת שלנו ושל צרכינו. מה שקורה בפועל כמבוגרים אנו עדים להתנהגויות המופעלות  ע"י צרכים מאד בסיסיים (ואף ילדותיים) במסווה של מילים גבוהות. חשבו כמה פעמים יצא לכם לראות או לשמוע זוג מבוגר כמו לקוח- מוכר, עובד-בוס, קולגות בעבודה, שכנים, הורה-ילדמתבגר, בני-זוג, גננת- הורה, כאשר מחשבתכם הראשונה היא כי הם מתנהגים ורבים כמו זוג ילדים.

העובדה היא שאנחנו פועלים מהמקום הזה, אך מתכחשים לקיומו. תארו לעצמכם איך היה נראה העולם שלנו אם רק היינו נותנים יותר מקום לקולו של הילד הפנימי . אם היינו מבינים מה הוא בסה"כ רוצה בשבילנו. כיצד יכלו חיינו להראות אחרת. מה היה קורה אם היינו מאפשרים לעצמנו להקשיב יותר לרצונותיו, תשוקותיו, מאוייו. מה היה קורה אילו יכולנו להשתמש בקולנו זה בצורה יותר טבעית, כגשר המתווך בין מי שאנחנו האחראים הבוגרים, בעליי ניסיון החיים והידע, לבין מה שאנחנו רוצים וצריכים באמת עבור עצמנו, ללא ביקורת וללא שפיטה עצמית.

בעולם העסקים הלא יציב והמשתנה תדירות, כאשר אין ביטחון וקביעות, עבודה והקשבה לקולו של הילד הפנימי יאפשרו לנו לארגן מחדש את מגדל הלבנים שלנו וליצור בסיס ברור וחזק, נאמן לקולנו ולמהותנו. ברגע שאנחנו יודעים מי אנחנו, קל לנו לצאת החוצה ולהוות דוגמה אישית כי לא נפעל יותר מתוך פחד. ברגע שמחוברים מבפנים, העולם מתחבר גם בחוץ...הכול מסתדר על הצד הטוב ביותר. אז כיצד זה עובד?

בחיבור למימד הרגשי

1.אם נחווה רגשות כמו של ילד נוכל לאפשר לעצמנו לעבוד מתוך תשוקה אמיתית וסקרנות טבעית (ולא מאולצת).נהיה נאמנים ומחוברים לרגשותנו תמיד.

 2.נוכל לסמוך על אחרים ולמשוך אלינו את האנשים הנכונים יותר עבור עצמנו, ולא לפעול מתוך חרדה ופחדים.

3. לקוחות, קולגות, עמיתים וכל מי שיבוא באינטרקציה איתנו ירגיש יותר בנוח בסביבתנו, כי אנחנו נרגיש יותר בנוח עם עצמנו. החוסר רשמיות ולקיחת החיים שלא ברצינות יתרה (פרופורציות) תכניס למשוואה את חוש ההומור- לדעת לצחוק עם על עצמנו ועל מצבים, תפיג מתח, ומייד תמיס כל התנגדות.

בחיבור למימד המחשבתי

3.נוכל להעיז ולהתנסות גם ללא ידיעת התוצאה, כלומר בלי לדעת מה נכון עדיין ולאן כל זה יוביל . נוכל לקחת סיכון בלי לחשוב על מה יגידו על כך מבחוץ. נאפשר לעצמנו לעשות דברים כי אף פעם לא מאוחר מידיי...

4. נוכל להיות נאמנים יותר לעצמנו, אותנטיים, ולכן מאושרים ומצליחים יותר. נשאף להיות בדיוק מי שאנחנו ונאהב את מה שיש. תגובת הסביבה תהיה מיידית- אנשים יתמגנטו אל הצלילות והאנרגיות הללו. אנשים יסחפו אחריכם.

5. נהיה כנים וישירים. לא יתפסו אותנו על שקר. כשישאלו לדעתנו נגיד את האמת שלנו ובכך נאפשר לאנשים לדעת תמיד היכן הם עומדים איתנו. גם עם המצב קשה לא נטשטש ונייפה אותו. ע"י כך נאפשר לאנשים לדעת שעלינו ניתן לסמוך- דבר שלצערי הוא דיי נדיר בימים אלו.

בחיבור למימד העשייה והפעולה

5. נוכל לפעול ללא עכבות, נוכל לקבל החלטות ביתר קלות. לא נחשוב יותר מידיי וננתח כל צעד ושעל. נוכל לפעול יותר ולדבר פחות. כי דרך העשייה מתבהרת הדרך.

6.ניתן דרור לחוש היצירתי. נפעל ביתר ספונטניות וגמישות. בקול הילד קיימת התשוקה ליצירה והתנסות, כי הילד שבנו הוא יזם וסקרן באופן טבעי והפתרונות יבואו מעצמם.

7. נאפשר לעצמנו לבקש עזרה, להתייעץ, לעבוד כקבוצה ופחות כסוליסטיים- מאמץ משותף, אגו בצד.

 מאחלת לכם שתתקרבו ותקשיבו לקולו של הילד הפנימי שלכם. בסופו של דבר הוא יודע את כל התשובות. הוא ישקף בדיוק את מי שאתם ואת מה שאתם באמת רוצים. וברגע שזה יקרה אתם תובילו ולא תובלו. תשיגו את מה שאתם ראויים לו:-)