מי מפחד מטיפול פסיכולוגי לילדים ? 

או-קיי.

אז אחרי מחשבות ולבטים, החלטתם שהילד שלכם צריך טיפול. אולי בית הספר פנה אליכם ותאר קושי או בעיה של הילד, אולי ניסיתם הרבה זמן להתמודד עם הקשיים בבית ללא הצלחה, ואולי כבר זמן רב חשבתם שיעשה לו טוב שיהיה לו מקום משלו לדבר על דברים אישיים ולפרוק את אשר על ליבו.

מהם הקשיים שעומדים בפני הורים שמחליטים לפנות לטיפול פסיכולוגי? במאמר זה אסקור כמה מהפחדים הנפוצים של הורים בדרך לטיפול  פסיכולוגי עבור ילדם, וגם כמה אמונות שגויות של הורים לגבי טיפולים פסיכולוגים בילדים, כדי לנסות ולהבין מדוע הפנייה לאיש מקצוע עבור ילדנו יכולה לעיתים להיות מורכבת, ואיך ניתן להקל על הורים שפונים. 

1. התחושה שאם הילד זקוק לטיפול כנראה שנכשלתי כהורה, שאני הורה לא טוב, או שזה קורה בגללי:

הורים רבים שפונים לטיפול פסיכולוגי עבור ילדם חשים כי הם עושים זאת אחרי שכבר ניסו הכל, וזה מבחינתם סימן לכך שאינם יכולים להתמודד בעצמם. כך, הורים רבים סבורים כי הורים "טובים" לא נדרשים לקחת את ילדיהם לפסיכולוג כיוון שלילדיהם אין בעיות כה חמורות, או כיוון שהם בעצמם מצליחים לתת מענה לקשיים של ילדיהם במסגרת הבית. לעיתים הורים חשים אשמה במצב הילד שמשתקת אותם ומקשה עליהם ליזום פנייה לאיש מקצוע. 

2. חשש מביקורת של איש המקצוע:

הורים שפונים לטיפול עם ילדם חוששים לעיתים קרובות שבעל המקצוע יבקר אותם כהורים, ישלול את האופן שבו הם חושבים או מתנהגים כהורים או יאשים אותם בקשיים של ילדם. 

3. חשש שפנייה לטיפול פסיכולוגי היא סימן לכך שהילד במצב חמור וקשייו רציניים:

לעיתים הפנייה לפסיכולוג מסמנת להורים כי הקשיים של הילד רציניים ומבהילים אם אינם ניתנים לפיתרון בבית או שלא ניתן להניח כי יפתרו מעצמם. ישנם הורים שעבורם פנייה לפסיכולוג מסמלת את המוצא האחרון או מצביעה על קושי חמור מאוד. 

4. חשש ממה שיעשו בטיפול לילד, ומחוסר השליטה שלי במה שיתרחש או ידובר מאחורי הדלת הסגורה:

להורים מסוימים קשה לוותר על השליטה ו"למסור" את הילד לטיפולו של אדם שהם עדיין לא מכירים היטב, כדי שיטפל בנושאים כה רגישים. לעיתים קרובות המחשבה של ההורה שלא יוכל לפקח על הנעשה בחדר, לדעת מה המסרים שמקבל הילד, ומה הילד אומר בטיפול -קשה ובלתי נסבלת. 

5. חשש שהילד יאמר דברים רעים עלינו כהורים:

פעמים רבות ההורה חושש שהילד יתלונן עליו, יאמר עליו דברים רעים או יאשים אותו בפני המטפל. 

6. חשש שעצם הידיעה של הילד שהוא צריך טיפול תפגע בדימוי העצמי שלו:

הורים רבים שואלים כיצד להסביר לילד שהוא צריך טיפול, ואיך הילד ירגיש עם זה. הורים אלה חוששים שהילד ירגיש שמשהו לא בסדר איתו ושהדימוי העצמי שלו יפגע עקב כך. 

יש לציין כי הקשיים המתוארים מופיעים אצל הורים נורמטיבים ומתפקדים, והם טיבעיים לחלוטין סביב צעד משמעותי כמו פנייה לטיפול.

אז מה עושים כשרוצים לפנות ומתקשים?

• בוחרים איש מקצוע שנרגיש איתו בנח. בוחרים גם לפי ההכשרה של המטפל ושנות הניסיון, אך גם לפי "תחושת בטן" ומידת הנוחות שאנו חשים עם אותו אדם, כי בתהליך ידרש להחשף בפני איש המקצוע ולסמוך עליו. 
• משתפים בכנות את איש המקצוע בחששות שיש לנו. כך יוכל לעזור לנו בהם. אנשי מקצוע מנוסים מכירים את הקושי שבפנייה הראשונית, ויכולים לסייע בהכנה של ההורים והילד לקראת תחילתו של טיפול. אפשר לשתף גם את בן הזוג או חברה קרובה, כדי לתת מקום לרגשות ולתחושות שעולות וכדי לקבל עוד נקודות מבט לנושא. 
• עושים עם עצמנו תהליך ראשוני של עיבוד והכנה לפני שהילד מתחיל את הטיפול, כדי לא לבלבל את הילד עם הרגשות המעורבים שלנו-וכדי לשלוח אותו "נקי" ועם ברכת הדרך שלנו ההורים לתחילת התהליך הטיפולי.