מנתונים חדשים שנאספו עולה כי נשים בגיל העמידה, אשר סובלות מהשמנת יתר קיצונית, הן בעלות סיכוי רב יותר ללקות בדיכאון מנשים אחרות שאינן סובלות מהשמנת יתר, כך קובע מחקר חדש. כמו כן נמצא כי השמנת יתר קיצונית מלווה כמעט תמיד בירידה בפעילות גופנית ואכילת יתר.
מהי אם כן הסיבה לכך? דיכאון והשמנה הם שני מרכיבים אשר יש ביניהם ככל הנראה יחסי גומלין והם מזינים האחד את השני, כך טוען עורך המחקר גיאורגי סיימון. "כאשר אנשים מעלים במשקלם הם נוטים להפוך למדוכאים יותר, וכאשר הם מדוכאים יותר הם מתקשים לאבד ממשקלם".
במחקר אשר פורסם בגיליון חודש ינואר פברואר של General Hospital Psychiatry חוקרים ראיינו 4641 נשים בגילאי 40 ועד 65. על הנשאלות היה להגיב על שאלות הקשורות בגובה, משקל, רמת פעילות גופנית, הרגלי תזונה ודימויי הגוף. כמו כן היה עליהן להשיב לשאלון בנושא סימפטומים לדיכאון.
מניתוח השאלות עולה כי נשים בעלות דיכאון קליני היו בעלות סבירות גבוהה פי שתיים להיות בעלות משקל קיצוני עודף לעומת שאר הנשים ומסת הגוף שלהן, ה: BMI, עמדה על 30 ויותר.
כמו כן, נשים שמנות בעלות מסת גוף מעל 30 נמצאו פחות פעילות מבחינה גופנית לעומת האחרות, לנשים הללו היה דימוי גוף נמוך יותר בהשוואה לקבוצות האחרות והן גם צרכו כ 20% יותר קלוריות ליום. יחסי השמנה - דיכאון לא השתנו גם בקבוצות אוכלוסיה של נשים נשואות ונשים בעלות השכלה והכנסה גבוהה.
תוצאות המחקר הפתיעו גם את החוקרים אשר הסתמכו על נתונים קודמים שבהן המגוון האתני של הנחקרים היה רחב יותר וכמו רבים אחרים, גם הם נטו לחשוב כי נשים מגזעים מעורבים בעלות הכנסה נמוכה הן בעלות סיכויים רבים יותר ללקות בהשמנת יתר ובתסמיני דיכאון שונים.
הפעם, נבדקו נשים מן הגזע הלבן שלא בחתך סוציואקונומי נמוך ולפיכך ההפתעה הייתה גדולה.
"הנשים הללו אינן נשים חסרות מושג, הן נשים המרגישות כי נקלעו למצב חסר סיכוי או תקווה" כך טוען עורך המחקר.
הגישה הנכונה לפיתרון היא לפיכך, בניית רוחן והדימוי העצמי של אותן נשים מחדש, כדרך לאיבוד הקילוגרמים העודפים. זהו המסר המרכזי לשירותי הבריאות העוסקים בהרזיה כך טוען ריצ'ארד רובין מאוניברסית הופקינס לפסיכולוגיה.
מוסיפה ומציינת ד"ר אסנת רזיאל: " השמנת יתר קיצונית מביאה לחוסר תקוה, יאוש ודכדוך. אנשים שמנים ניסו כבר כל דרך אפשרית לירידה במשקל וכשלו. החברה מסתכלת עדיין על אנשים שמנים כחסרי כח רצון ולא כך הוא. כל אדם שמן יעיד כי ניסה כבר כל דרך אפשרית במשך שנים לרדת במשקל ובמקום זאת הוא רק עולה במשקל עם השנים."
" חשוב להבין כי כאשר מדובר בהשמנה קיצונית יש צורך בטיפול רב תחומי לשבירת מעגל ההשמנה. במצבים קיצוניים יש לעיתים רבות צורך אפילו בניתוח להרזייה ובנוסף חינוך להרגלי תזונה בריאים ואורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית יומיומית"
הפתרון נעוץ ככל הנראה בהכרה ביחסי הגומלין בין השניים: דיכאון והשמנת יתר, והבנה חברתית כי האחד מלבה את השני. טיפול באחד מן הגורמים יכול להחמיץ את המטרה, טיפול בקשת הבעיות כמיקשה אחת יכול להביא לתוצאות טובות יותר בירידה במשקל ובשמירה על משקל תקין.
גם לאנשים המצליחים לרדת יפה במשקל באמצעות דיאטה וספורט חשוב להקנות הרגלים בריאים ותמיכה כדי שההישג ישמר לאורך זמן.
מהי אם כן הסיבה לכך? דיכאון והשמנה הם שני מרכיבים אשר יש ביניהם ככל הנראה יחסי גומלין והם מזינים האחד את השני, כך טוען עורך המחקר גיאורגי סיימון. "כאשר אנשים מעלים במשקלם הם נוטים להפוך למדוכאים יותר, וכאשר הם מדוכאים יותר הם מתקשים לאבד ממשקלם".
במחקר אשר פורסם בגיליון חודש ינואר פברואר של General Hospital Psychiatry חוקרים ראיינו 4641 נשים בגילאי 40 ועד 65. על הנשאלות היה להגיב על שאלות הקשורות בגובה, משקל, רמת פעילות גופנית, הרגלי תזונה ודימויי הגוף. כמו כן היה עליהן להשיב לשאלון בנושא סימפטומים לדיכאון.
מניתוח השאלות עולה כי נשים בעלות דיכאון קליני היו בעלות סבירות גבוהה פי שתיים להיות בעלות משקל קיצוני עודף לעומת שאר הנשים ומסת הגוף שלהן, ה: BMI, עמדה על 30 ויותר.
כמו כן, נשים שמנות בעלות מסת גוף מעל 30 נמצאו פחות פעילות מבחינה גופנית לעומת האחרות, לנשים הללו היה דימוי גוף נמוך יותר בהשוואה לקבוצות האחרות והן גם צרכו כ 20% יותר קלוריות ליום. יחסי השמנה - דיכאון לא השתנו גם בקבוצות אוכלוסיה של נשים נשואות ונשים בעלות השכלה והכנסה גבוהה.
תוצאות המחקר הפתיעו גם את החוקרים אשר הסתמכו על נתונים קודמים שבהן המגוון האתני של הנחקרים היה רחב יותר וכמו רבים אחרים, גם הם נטו לחשוב כי נשים מגזעים מעורבים בעלות הכנסה נמוכה הן בעלות סיכויים רבים יותר ללקות בהשמנת יתר ובתסמיני דיכאון שונים.
הפעם, נבדקו נשים מן הגזע הלבן שלא בחתך סוציואקונומי נמוך ולפיכך ההפתעה הייתה גדולה.
"הנשים הללו אינן נשים חסרות מושג, הן נשים המרגישות כי נקלעו למצב חסר סיכוי או תקווה" כך טוען עורך המחקר.
הגישה הנכונה לפיתרון היא לפיכך, בניית רוחן והדימוי העצמי של אותן נשים מחדש, כדרך לאיבוד הקילוגרמים העודפים. זהו המסר המרכזי לשירותי הבריאות העוסקים בהרזיה כך טוען ריצ'ארד רובין מאוניברסית הופקינס לפסיכולוגיה.
מוסיפה ומציינת ד"ר אסנת רזיאל: " השמנת יתר קיצונית מביאה לחוסר תקוה, יאוש ודכדוך. אנשים שמנים ניסו כבר כל דרך אפשרית לירידה במשקל וכשלו. החברה מסתכלת עדיין על אנשים שמנים כחסרי כח רצון ולא כך הוא. כל אדם שמן יעיד כי ניסה כבר כל דרך אפשרית במשך שנים לרדת במשקל ובמקום זאת הוא רק עולה במשקל עם השנים."
" חשוב להבין כי כאשר מדובר בהשמנה קיצונית יש צורך בטיפול רב תחומי לשבירת מעגל ההשמנה. במצבים קיצוניים יש לעיתים רבות צורך אפילו בניתוח להרזייה ובנוסף חינוך להרגלי תזונה בריאים ואורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית יומיומית"
הפתרון נעוץ ככל הנראה בהכרה ביחסי הגומלין בין השניים: דיכאון והשמנת יתר, והבנה חברתית כי האחד מלבה את השני. טיפול באחד מן הגורמים יכול להחמיץ את המטרה, טיפול בקשת הבעיות כמיקשה אחת יכול להביא לתוצאות טובות יותר בירידה במשקל ובשמירה על משקל תקין.
גם לאנשים המצליחים לרדת יפה במשקל באמצעות דיאטה וספורט חשוב להקנות הרגלים בריאים ותמיכה כדי שההישג ישמר לאורך זמן.
אתר המרכז לטיפול בהשמנת יתר - מלב"י, מרכז מידע מקצועי ומהימן אודות כל האמצעים לטיפול בבעיות השמנת יתר: הרזייה, דיאטה, ספורט, פסיכולוגיה, ניתוחי קיצור קיבה ועוד. טל: 03-5228088
http://www.hashmana.co.il/
http://www.hashmana.co.il/