המשפט הבא בוודאי נשמע לכם מוכר "אני ממש מכור/ה למתוק" או "אני לא יכולה להפסיק לנשנש את העוגיות האלה" וגם "אם רק הייתי מפסיק/ה עם המתוקים בטוח הייתי מוריד/ה 10 קילוגרם".
הרזים שבננו בטוחים שאלו פשוט תירוצים של שמנים – מי לא אוכל מאכלים מתוקים? אבל התמכרות? נו באמת..
רזים אלו בטוחים שהשמנה מאכילת מתוקים היא תוצאה של עודף אכילת ממתקים, שוקולד ועוגות.
האמת, הם בעצם צודקים, אכילת עודף מאכלים מתוקים אכן גורמת להשמנה.
אבל..
השאלה האמיתית היא האם עודף צריכת המזון ה"מתוק", זה שיש בו כמות גבוהה של סוכר, האם זו התמכרות או סתם גרגרנות?
ישנה חשיבות עצומה להבחנה זו בין התמכרות לבין עודף צריכה.
אם מדובר בעודף צריכה של מזון מתוק, הרי שהפתרונות שמציעים גורמים שונים בשוק הדיאטות, ל"גמילה" אין להם מקום.
גמילה ניתן לעשות רק למי שהוא מכור!
תהליך של גמילה מצריך ראשית הגדרת האדם שאמור לעבור את אותה גמילה, כמי שמכור לנשוא הגמילה.
אם את/ה לא מכור/ה , לשם מה עליך לעבור גמילה?
אם את/ה לא מכור/ה, אין לך כל צורך בגמילה!
הדיון בנושא צריך להתחיל בהגדרות - כיצד בכלל מוגדרת התמכרות?
התמכרות היא מצב של תלות פסיכולוגית ולעיתים גופנית, בחומר או בפעילות כלשהם.
התמכרות מתאפיינת בהתנהגות כפייתית שנועדה להשיג את אותו גירוי. התנהגות זו ממשיכה גם כאשר היא מובילה להשלכות שליליות ובאה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים, פסיכולוגיים וגופניים כאחד.
האם אכילת מאכלים מתוקים יכולה להיחשב כהתמכרות?
התשובה לכך פשוטה – אם אכילת המאכלים המתוקים באה על חשבונם של צרכים חשובים יותר, פסיכולוגיים וגופניים כאחד, זו אכן התמכרות.
האם אדם אשר אוכל כמות עצומה של מאכלים מתוקים, כאשר הוא יודע בוודאות כי אכילה זו מסוכנת לבריאותו, יכול להיחשב כמכור למתוקים?
התשובה היא חד משמעית – כן!
עכשיו, אחרי שהגדרנו את הבעיה אפשר לעבור לחלק השני של השאלה ששאלנו בכותרת – האם הגמילה תעזור לנו?
גם כאן התשובה היא חד משמעית – כן
גמילה יכולה לעזור לטיפול בהתמכרות, אולם לא כל גמילה!
מחקרים רבים שנעשו בתחום הוכיחו כי ההתמכרות למתוקים זהה במאפייניה להתמכרות לסמים!
ואם לא די בכך, קיים קשר צולב בין התמכרות לסמים להתמכרות למתוקים באופן שבו מתמכרים לסמים פעמים רבות מתמכרים למתוקים, ולהפך, מכורים למתוקים הופכים בנוסף גם למכורים לסמים.
התברר כי המסלולים הנוירו-ביולוגיים במוח המשמשים אצל מכורים לסמים ואצל מכורים למתוקים זהים, הן בנוירו-רצפטורים (קולטנים), נוירו-טרנסמיטורים (מתווכים כימיים) ובמרכז ההנאה.
לעובדה זו יש חשיבות עצומה בכל מה שקשור לגמילה.
ומדוע?
שוק הדיאטות מוצף בשיטות גמילה שונות ומשונות אולם לרובם מכנה משותף והוא "שכנוע עצמי".
מכוני גמילה שכאלו יוצאים מנקודת הנחה כי הבסיס להתמכרות למתוקים הוא פסיכולוגי בלבד ולכן בתהליך של אוטוסוגסטיה (שכנוע עצמי) ניתן יהיה לטפל בהתמכרות ולשחרר את המכור מהתמכרותו.
אולם התייחסות רק לצד הפסיכולוגי של הבעיה לא תפתור אותה באמת.
ברור כי להתמכרות יש מרכיב פסיכולוגי, והמכורים יצרו בתודעה שלהם את הקשר שבין מתוק לטוב או לנכון או למנחם או למתגמל או כל קשר אחר.
אולם מאחר והצד הפיזיולוגי, הגופני, הנו מרכיב משמעותי ביותר בתהליך הגמילה, הרי שגמילה שמתמקדת אך ורק בצד הפסיכולוגי לא "תספק את הסחורה".
בין מכוני הגמילה השונים יש כאלו שאפילו הרחיקו לכת בתפיסת "השכנוע העצמי" שלהם והם מסתפקים בטיפול שכול כולו מחוות פסיכולוגיות (אחיזת אבנים חמות, הרחת קטורת וכו') ולדעתם מחוות אלו יפעילו תהליכים פסיכולוגיים אצל המטופל אשר יגרמו לו "גמילה עצמית".
לצערי גם בנושא של גמילה ממתוקים, כמו בתהליך של דיאטת הרזיה, אין קיצורי דרך.
תהליך גמילה אמיתי צריך לשלב לצד ניתוק הקשר הפסיכולוגי עם המאכלים המתוקים גם את הניתוק הפיזיולוגי של המכור ממושא ההתמכרות שלו – ותהליך זה גם לוקח זמן וגם מצריך הרבה כוחות נפש מצד הנגמל.
יצחק רינסקי בוגר בהצטיינות של בית הספר לרוקחות, הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. שימש כמנכ"ל במספר חברות בתחום הביו-פארמה והציוד הרפואי. "המדריך האחרון - חיים נכון" הנו ספר הדרכה המסביר באופן הפשוט ביותר כיצד לרדת במשקל ללא דיאטה. המדריך מלווה את הקורא, צעד אחר צעד, בדרך לירידה מהירה במשקל, ללא דיאטות כסאח או תפריטי דיאטה משוגעים באופן כזה שהתוצאות ישמרו לאורך שנים. "המדריך האחרון" ניתן להורדה באתר: www.diet-guide.info
