לצאת מהבלגן - סדר בבית 

לצאת מהבלגן - סדר בבית
"כיצד לשמור על סדר?" "כיצד לצאת מהבלאגן?" "כיצד לדעת על מה לוותר?" "כיצד אפשר לוותר על דברים שכל כך אוהבים ויקרים לליבנו?" אלה רק חלק מהשאלות שאני שבה ונשאלת יום יום בעבודתי.
מילת המפתח היא אסרטיביות עם עצמנו.

אם זה לא בשימוש - החוצה!
צריכה להיות סיבה ממשית ומוצדקת להשארת דברים ולא רק אמוציונאלית בכדי שנשאירם.

אכן קל להגיד אבל לא תמיד קל לממש. לכן כל אחד צריך לשאול את עצמו: מהי האלטרנטיבה? מהי הברירה? באיזה מצב אני רוצה להימצא? במילים אחרות: היכן הרווח או ההפסד גדולים יותר?
כלומר: האם להמשיך להיחנק תחת ערמות הדברים ולסבול כל יום, כל השנה, מעומס, אי סדר, אובדן זמן בחיפושים או להיות אסרטיביים ו"לשחרר" את הבית?
בית הוא לא מחסן. הוא מקום למגורים. הוא המקדש שלנו. מבצרנו. צריך לכבד אותו, להנות ממנו ולא להעמיסו ולחנוק אותו שלא לצורך.

בגדים שלא לובשים למעלה משנתיים - גג שלוש! החוצה! המשפט הידוע "כשאוריד במשקל זה יעלה עלי..." לא עובד! לא מפני שאנשים לא יורדים במשקל, אלא מכיוון שאחרי שהם יורדים במשקל הדבר הראשון שהם עושים זה לפתוח במסע קניות! בינתיים הבגדים נערמים ורק מזכירים לנו תקופה אחרת וגורמים למצב רוח ודיכאון.

השתדלו לא לבחון את הבית כמכלול (פחות מייאש וממתסכל) אלא כפינות שאפשר לטפל בהן בקלות. עבדו בשיטת הפוך על הפוך - ככל שהבלגן גדול יותר כך טפלו בפינות קטנות יותר.
אין דבר כזה, "פה אין לי מה לגעת, הכל מסודר".

פרופורציות - לא צריך לשמור 3- 4, 50 מכל דבר. מצבור שקיות ניילון זה דבר חיובי. לא צריך למלא את כל המרפסת.
כנ"ל גומיות, חוטי חשמל, ניירות אריזה, קופסאות פלסטיק, צנצנות....

אפשר להתייעל בעבודות הבית ועל ידי כך להקל את הבלגן והערמות המצטברות כל כך בקלות.
כביסה - לאסוף ולהכניס ישר למכונה. אין צורך למלא את הסל לעייפה. כאשר מורידים מהחבל לקפל מיידית כמעט כל מה שאפשר. למשל: מגבות. ממלאות בקלות מכונה, מתקפלות בקלי קלות ומיד לארון חזרה. כנ"ל מצעים.

קניות - כאשר אתם אורזים מוצרים בקופה, נסו לארוז את המוצרים על פי נושאים. מוצרי חלב, ירקות וכו'. כאשר מגיעים הביתה, קל יותר לפרק את השקיות. בכל מקרה אל תדחפו הכול למקרר ולארונות בלא אבחנה רק בכדי לסיים עם המטלה. תוך כדי פירוק השקיות גם עושים סדר ומארגנים מחדש את המקרר. הדבר גם הכרחי מבחינת תברואה וחסכון במקום ובהוצאות.

דואר - לא להשאיר מעטפה לא פתוחה ולערום ערמות. זהו מתכון בטוח לבלאגן. למעלה מ- 90% מהניירת תטופל באופן זה מיידית. (רובה דרך אגב יגיע לפח האשפה בלי כל בעיה)

בסך הכול, ככל שמתבצעת יותר עבודה "בשוטף" כך קל הרבה יותר לשמור על סדר וארגון. הדברים אינם מצטברים "לפרוייקטים" שמעיקים ומכבידים.

כולנו מקבלים מתנות ממתנות שונות. מלקוחות, מהבוס, מזכרות וכו' כמו עטים יוקרתיים, מחזיקי מפתחות מיוחדים, פנקס בעטיפה מהודרת. משום מה אנו נוטים "לשמור" עליהם. משאירים אותם בקופסתם היפה "כי חבל" עליהם ולמעשה לעולם אבל לעולם לא עושים בהם שימוש. ולמה בעצם? הכניסו את הדברים לשימוש! פנקו את עצמכם ותיהנו מהדברים. הם שלכם ובשבילכם. לא "חבל עליהם". הם נועדו לכך. אפשר ואף רצוי לזרוק אריזות.

אל תתפתו לקבל דברים שאין לכם צורך ממשי בהם מאנשים אחרים. אם הם אינם נחוצים להם גם לכם ודאי אין צורך בהם. ביתכם אינו מחסן או חנות יד שנייה.

שימו לב שאנו נוטים להפוך דברים "לפרויקטים". להוסיף אפליקציה לחצאית, למסגר את התמונה הישנה, לצבוע את הארגז המתפורר... החדשות הן: אם לא עשיתם את זה עד עכשיו כבר לא תעשו זאת!

סנטימנטים - גם כאן נדרשות פרופורציות ולא להסתכל על הדברים כמכלול. אין דינם של פמוטי הכסף של סבתא כדינם של עיתונים מלפני שבועיים.
קודם נפטרים מהדברים הבאמת לא שימושיים ולא ורק אחר כך לגשת לדברים עם מטען רגשי בעבורנו. אפשר ורצוי לשמור לנו מזכרות. אבל שוב, במידה.

ישנם אנשים שזקוקים לדברים באם אתם לא משתמשים בהם. הדבר מאוד עוזר להשתחרר מהמושג "חבל על..."

ולסיום, משפט חכם שיכול מאוד לעזור:
מה שחשוב זה לא מה שיש לנו, אלא מי שאנחנו!