סדרת הרצאות- "הצד האפל של התמונה" : הנס הולביין צייר מטעם Hans Holbein the Younger
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

סדרת הרצאות- "הצד האפל של התמונה" : הנס הולביין צייר מטעם Hans Holbein the Younger 

מאת    [ 28/10/2013 ]
מילים במאמר: 2375   [ נצפה 3451 פעמים ]

 
 

זהו סיפור על מלך ויועציו, נסיכה מיועדת, צייר חצר, ועל ציור פורטרט שהביא להחלטות גורליות ולעריפת ראשים.

המלך הוא הנרי ה-8 מלך אנגליה, שממשיך לסקרן גם מאות שנים אחרי מלכותו. הנסיכה, היא כריסטינה מדנמרק צעירה יפיפייה שהתאלמנה בגיל 16. והצייר הוא הנס הולביין הצעיר, צייר גרמני שהתחיל את דרכו האמנותית כשדירר וקרנך היו בשיאם,  ונחשב לצייר הגרמני החשוב ביותר במאה  ה-16 בסיפור הזה נחשפים הסיפורים  שמאחורי היצירות של הולביין, הקשרים  החברתיים, הכלכליים והפוליטיים וההשפעה שהייתה לציירי החצר  במאה ה-16.

צריך לדעת עם מי ליצור קשרים או כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה 

הנס הולביין הצעיר נולד באוגסבורג, בוואריה. הוא למד ציור מאביו, האנס הולביין האב. ב-1515 בהיות בן 18, עבר יחד עם אחיו, אבורוסיוס, שהיה צייר אף הוא, לבזל בשוויץ. למרות היותו צייר מוכשר הפרנסה הייתה לא הייתה מצויה בכיסו. שוויץ באותם ימים הייתה מרכז רפורמיסטי והומניסטי, ישבו בה מלומדים  רבים שהבולט שבהם ארסמוס מרוטרדם. הולביין התחבר לחוגי ההומניזם בבזל וקשר קשרי ידידות עם בוניפציוס אמרברך, הומניסט, משפטן ובעל זיקה מיוחדת לאמנות, (אביו היה צייר ולו עצמו היה תואר שני באמנות) 

אמרבך למד להעריך את יצירתו של הולביין והפך להיות מעין פטרון ואספן של תמונותיו. אחד הפורטרטים הראשונים שהוזמנו אצל הולביין בבזל, היה של בונפיציוס אמרבך בפורטרט הכמעט מרובע ( פורמט לא שגרתי בציור דיוקנאות) מתואר אמרבך על רקע שמים כחולים, עץ תאנה והרים מושלגים, כשבצדו לוח המצטט בלטינית מדבריו של אמרבך, בו הוא משבח את יכולתו של האמן להיות נאמן בדייקנות לטבע. הפורטרט המרשים  לא רק מחמיא לאמרבך, אלא גם מצביע על למדנותו ועל הגישה האמנותית שלו, התואמת את רוח הרנסנס הגורסת כי על התמונה להיות "חלון למציאות". הולביין התיידד גם עם ארסמוס מרוטרדם, המלומד הגדול ביותר של הרנסאנס הצפוני, ומי שזכה לכינוי "נסיך המלומדים". אחד האינטלקטואלים שקשריו כללו את כל ארצות אירופה מאיטליה ועד לשוודיה מאנגליה ועד לרוסיה. מכתביו מראים כי היה קשור למרבית אנשי המפתח שבדורו, כולל אפיפיורים, מלכים, אנשי דת והוגים, בקיא בתיאולוגיה, במשפט ובפוליטיקה,  בין השאר כתב מהדורה חדשה ותרגום לטיני לברית החדשה. הוא  התפרסם בזכות ספרו "בשבח הכסילות" - סאטירה נוקבת בה שופט ארסמוס את טבע האדם. ארסמוס מזמין אצל הולביין איורים לספריו וגם  סדרת פורטרטים, בהם הוא משתמש כחלק מ"כרטיס הביקור" שלו. למרות שהיו אלה פורטרטים רשמיים, הצליח הולביין לתאר בהם סצנה אינטימית שבה נראה המלומד השקוע בעבודתו, עיניו של ארסמוס מושפלות לעבר ספר שהוא עוסק בכתיבתו, כשתשומת לב מיוחדת ניתנת ליד הכותבת המתוארת בפרטי פרטים .

הקשיים הכלכליים של הולביין ויחסי הידידות שלו עם ארסמוס, אשר היו לו מהלכים בחצר מלך אנגליה, עודדו את הולביין לעזוב את בזל ולעבור לאנגליה. "הכל מת כאן, האמנות כאן גוועת!" כתב  ארסמוס במכתב מפורסם מבאזל ובהמלצתו נסע הולביין  לאנגליה לחפש אחר פטרונות והתבססות. ארסמוס צייד אותו בהמלצה חמה לידידו תומס מור. יועץ ו"אחראי על הבקשות", בחצרו של המלך הנרי השמיני. למור, אשר  הוכתר כאביר ונעשה לתת שר אוצר וליועצו ומזכירו האישי של  המלך הייתה השפעה עצומה בממשל והוא פילס להולביין את הדרך שבסופה נעשה צייר החצר. הולביין הוזמן לצייר פורטרט של  תומס מור בו הוא משווה לפניו הוד ורצינות, מראה מרוחק, קריר ומכובד, כפי שמור ביקש להיות מוצג . פורטרט זה נחשב לאחד הפורטרטים המושלמים בעולם המערבי.

בעקבות ההזמנה זו וסדרת פורטרטים של אנשי האצולה האנגלית מגיעה הזמנה נוספת: פורטרט כפול של "השגרירים" באמצעותה מפגין הולביין את יכולת הציור הוירטואוזית שלו. בציור השגרירים מפגין הולביין לא רק את כישרונו האמנותי אלא גם את כישרונו כתדמיתן הידוע לספק את רצון הלקוחות המכובדים המזמינים את ציוריו. הציור הפך להיות שיר הלל לשני דיפלומטים מלומדים הממלאים תפקיד חשוב בקשרי החוץ של אנגליה.  ז'אן דה דינטוויל (Jean de Dinteville)  הלבוש מעיל פרווה מהודר הוא שגריר צרפת לאנגליה בשנת 1533  וג'ורג' דה סלב בישוף לוו, אשר ביקר בלונדון באביב באותה שנה. לכל פרט בתמונה תפקיד בהאדרת שמם ועיסוקם. השגרירים עומדים על רקע וילון ירוק משני עבריו של ארון תצוגה, המדף העליון שלו מכוסה בשטיח אוריינטלי, ועליו חפצים רבים כגון סקסטנט (מכשיר לניווט המסמל את יכולתו של האדם לנווט בלב ים ),  (מכשיר לקביעת זוויות גרמי השמים ביחס לאופק), גלובוס  אסטרונומי, שעון שמש, לוח שנה גלילי, ספרים ומכשירים המשמשים לניווט. על המדף התחתון לאוטה בעלת מיתר קרוע, חלילי עץ, ספר חשבונות וספר שירה בו כתובים תווים של שני שירי הימנון לותרניים. יתכן שהחפצים מייצגים את ארבע האמנויות החופשיות מתוך השבע, הכוללות את האריתמטיקה, הגיאומטריה האסטרונומיה והמוסיקה. החפצים באים להעיד על השכלתם הרחבה כמו גם על עיסוקם המעשי של השגרירים. לדיוקן המדויק של השגרירים  ולחפצים המעידים על תחומי התעניינותם נוסף מסר דתי ומוסרי בצורת הגולגולת האנמורפית, עיוות של צורה שניתן לראות אותה רק מזווית מסוימת מעל לרצפת השיש  המבוססת על  דגם רצפת מנזר ווסטמינסטר. המאפיין המפורסם ביותר ביצירותיו של הולביין הוא הגולגולת המעוותת המופיעה בתחתית התמונה. הגולגולת מצוירת בצורה אנאמורפית - ניתן לראותה רק כאשר הצופה עומד בזווית לתמונה ומביט בה תוך הטיית הראש. מאפיין זה, המופיע ביצירות רבות לאורך הרנסאנס בדרך כלל כסמל ה"ואניטאס" או  "ממנטו מורי"- זכור את יום מותך, אינו מאפיין דווקא את הולביין, ולא ברור מדוע הוא מופיע במרכז התמונה בצורה כה בולטת. לפי סברה, הציור ניתלה בחדר מדרגות כך שהגולגולת נראתה באופן ברור לאדם היורד מהמדרגות. המסר המוסרי החבוי בתמונה מבקש לומר שהפוליטיקה, התהילה, העושר ההשכלה מתגמדים בפני המוות. צירופן של התמות הללו מהווה משקל נגד להיבט התיעודי שלו בעוד הדיוקן בא להנציח אדם מסוים הגולגולת רומזת לארעיות החיים ומזהירה כי סופו של האדם למות. צייר החצר של הנרי השמיני.

עכשיו הגיע גם תורו של המלך להזמין  סדרת פורטרטים לו ולבני משפחתו. הנרי השמיני ידע להכיר בכוחה של האמנות והוא שינה את היחס אליה מן הקצה אל הקצה. אנגליה בתחילת המאה ה-16 לא נחשבה לארץ תרבותית במיוחד. בסביבות 1500 לא היו חלונות זכוכית בבתים רגילים, איש לא השתמש במזלג לא לבש בגדים זולת בגדי צמר גסים, בשעה שבאיטליה התגוררו בחווילות פתוחות, אכלו על שולחנות שיש משובצים והאמנות הייתה אז בשיאה. הנרי  השמיני הידוע לנו בעיקר בגלל הסיפורים על שש נשותיו, היה איש תרבות במלוא מובן המילה, הוא הצטיין בכתיבת שירה, אמנות ומוזיקה, התעניין בתיאולוגיה, באסטרונומיה ובספורט. כשעלה לשלטון החליט לשפר את מעמדם של הנגנים, המלומדים, הפסלים והאמנים. וכך באו מאיטליה, מספרד, מארצות השפלה ומהדוכסיות הגרמניות לאנגליה אמנים  ואנשי רוח. וביניהם גם הולביין. הולביין הבין היטב מי נותן לחמו, והפורטרטים שהוא צייר להנרי השמיני נראים במבט ראשון, כתיעוד נאמן של המציאות, אך למעשה הם ממלאים יפה את תפקידם כתעמולה למען המלך. המלך אינו זקוק ליועץ תדמית או למאפר, זה תפקידו של צייר החצר, בתקופה שאין בה מצלמה, טלוויזיה או סמארטפון,  הציור הוא שיקבע איך יראה הנרי השמיני בהיסטוריה. הנרי השמיני היה אדם ספורטיבי, חובב תחרויות רומח, היאבקות וצייד ובעל נטייה להימורים. אבל , עם כל הכבוד,  הוא לא  היה אלן דילון,  היה לו עור בהיר, עיניים קטנות, שיער דליל, צוואר עבה ולחיים רפויות. ובנוסף היה  שמן ונמוך למדי. ככל שהתבגר בשנות ה-40 לחייו חל שינוי הדרגתי באורח חייו ובסגנון שלטונו. הוא שמן מאוד, וסבל מכיבים קשים וכואבים ברגליו. ובשנותיו האחרונות כמעט שלא היה מסוגל ללכת. כשהולביין הוזמן לצייר פורטרט למלך, הוא השתדל אמנם להיות נאמן למראה פניו, אבל ידע שאין זה מספיק כדי ליצור את הרושם הנכון.  לכן את מירב ההשקעה הוא מקדיש לתפאורה. כלומר לבגדיו של הנרי שהולביין עצמו עיצב. בגד שהוא סמל לעושר ולעוצמה.  באמצעות הבגד יצר הולביין  אשליה של כתפיים רחבות וחזה מרשים. האבנט שעל בטנו מסתיר בטן עגלגלה. הצווארון הגבוה והסגור נועד להסתיר פימה כפולה, רקום ברקמת חוטי זהב מעודנת. החזה מודגש באמצעות רקמה משובצת בשורות אבנים יקרות  ועליו תלויה שרשרת זהב גדולה. על ראשו של המלך כובע קטיפה שחור רקום בפנינים ומעוטר בנוצות לבנות. הפנים מצוירות בשלושת רבעי כמצוות הרנסנס, מבטו של המלך רציני ומרוחק ומשווה לו הבעה של איש חושב. המלך מרוצה ומזמין פורטרט נוסף, וזה לא פחות מפואר מקודמו.

על מלכותו של הנרי השמיני העיב רק דבר אחד– כישלונו להעמיד בן זכר. חמישה צאצאים ילדה אשתו הראשונה, המלכה קתרין, אבל רק אחת מהם – הבת הרביעית – שרדה. כל האחרים מתו זמן קצר מאוד לאחר לידתם. בצר לו ביטל הנרי השמיני את הנישואים עמה – למורת רוחה, צעד שעורר חילוקי דעות עם האפיפיור והוביל בסופו של דבר להתנתקות אנגליה מן הכנסייה הקתולית ולהקמתה של הכנסייה האנגליקנית. עוד לפני ביטול הנישואים כבר נשא אישה חדשה, אן בולן, שילדה לו גם היא בת בריאה (אליזבת), ועברה אחר-כך כמה הפלות. עד מהרה סר גם חינה בעיניו – הוא ביטל את הנישואים, הוציא אותה להורג, ונשא אישה שלישית – ג'יין סימור, שסוף סוף העניקה לו יורש – בן זכר בריא (אדוארד) ומתה כעבור זמן קצר.

לאחר מות ג'יין סימור,חיפש הנרי השמיני כלה חדשה. למשימה הנכבדת הזאת מגויסים יועצי המלך וצייר החצר. הולביין והוטון, שליח המלך למדינות אירופה, הם יוצאים לחפש בחשאי מלכה חדשה להנרי. במכתב שנועד לתומס קרומוול, השר הראשי של המלך, כתב: "שהוא מצא 4 כלות פוטנציאליות. הראשונה, עלמה בת 14 שנים מבריידווד, אשר שרתה את המלכה מרי מהונגריה, יופיה לדבריו היה "מספק". השניה "אלמנה, בעלת מעמד, אשתו של הרוזן המנוח מאגמוד. "ארבעים שנותיה," כתב הוטון, "לפי דעתי אינן נראות על  פניה". המועמדת השלישית היתה "הדוכסית ממילנו, בעלת אילן יוחסין מכובד ויופייה יוצא מן הכלל." ולבסוף, לדוכס מקליווס, הייתה בת "אבל לא שמעתי שבחים גדולים לא על יופיה ולא על מעמדה". הוטון, בחוכמתו, הוסיף וכתב "אין לי ניסיון רב בקרב נשים, ולכן מנוי זה קשה מאוד עבורי... כתבתי את האמת, כפי שהצלחתי להבינה.... ואני משאיר את ההחלטה הסופית לאחרים המיומנים ממני בעניינים מעין אלה." הדוכסית ממילנו, כריסטינה, הייתה יחוס נאה לכל הדעות, היא הייתה ביתם של מלך דנמרק, כריסטיאן ה-2 ואיזבלה מאוסטריה, ואלמנתו הצעירה של הדוכס  פרנצ'סקו ספורצה השני ממילנו. האלמנה בת ה-16  צעירה מהנרי בשנים רבות (הוא כבר בן 46), לא העלתה על דעתה לסרב לשידוך, אף על פי שידעה כי שלושת נשותיו הקודמות של הנרי, נפטרו בדרך מקרה (או שלא). הולביין נדרש לצייר את כריסטינה ולצורך כך ניתנו שלוש שעות בלבד. הוא היה צריך להיזהר באופן שבו הוא צייר את כריסטינה, כיוון שאם יופייה לא יראה לעין, הדבר יעיב על התרשמותו של הוטון אשר שלח דו"ח אוהד על כריסטינה. הדיוקן שצייר הולביין חמם את ליבו של המלך, וכפי שכתב השגריר האנגלי למלכה מרי, "התמונה שימחה את המלך עד מאוד, ומאז שראה אותה היה שרוי במצב רוח מרומם מאי פעם, וביקש מהנגנים להשמיע לו מוזיקה כל היום". למרות הציור "המושלם", ביקש הנרי מהולביין לשוב ולצייר את כריסטינה, אלא שהפעם ביקש דיוקן מלא, הוא רצה לראות את גופה במלואו. הולביין שב וצייר את הדוכסית כשהיא לבושה במעיל שחור המכסה את כל גופה, ראשה עטור מעין כובע, היא לבושה בשמלה שחורה בעלת צווארון לבן, כיאה למעמדה כאלמנה, ידיה החיוורות כפניה, מוחזקות זו לצד זו אוחזות בכפפה. ניתן לומר בוודאות שהפורטרט המלא הזה, בו כריסטינה מכוסה מכף רגל עד הראש, לא הוסיף אינפורמציה נוספת על מבנה גופה. עם זאת הנרי היה מעוניין בכלה הצעירה.

למרות התלהבותו של הנרי  מהמיועדת, המשא ומתן על התנאים עלה על שרטון מסיבות פוליטיות ודרישות מוגזמות משני הצדדים, והחיפושים אחר כלה מתאימה התחדשו. הכלות המיועדות היו הפעם שתי אחיות  גרמניות בנותיו של הדוכס ג'ון מקליווס. הדוכס נפטר ובנו וויליאם אחז כעת בשלטון. נישואים עם אחת מאחיותיו, אן או אמיליה עשויים היו ליצור ברית בין אנגליה לגרמניה. וכך, שוב נשלח הולביין, הפעם לדורן, כדי לצייר את דיוקנן של האחיות מקליווס כדי שהמלך יוכל להחליט מי מבין השתיים מתאימה לו ביותר. דיוקנה של אן הוא זה ששבה את ליבו של המלך. הנרי לא יכול היה אשה ללא קשר לאילן היוחסין שלה או לתוצאות הפוליטיות שהיו לנישואיו, ובכל זאת הוא רצה אישה שאיתה יוכל לנהל רומן, ומעט "הקלה" מחובותיו כמלך. על הכלה החדשה היה לספק הנאה, והתרגשות ובשל כך היא הייתה צריכה להיות מושכת מבחינה פיזית כדי לעורר את תשוקתו. לכן לפני שיוכל להינשא לאישה שאינו מכיר, הוא היה חייב קודם כל לבחון אותה אישית, ואם לא יוכל לעשות זאת לפחות שיראה דיוקן שלה. הוטון, השגריר, הציעה פגישה עם הכלה בקלה אך סורב, ולכן הגיש בקשה דיפלומטית לצייר את הבחורה. על אף שקיבל אישור לצייר את הדיוקן הנדרש, חשב קרומוול, שראיון אישי יהיה מעשה נבון וכדאי להבטיח שהדיוקן יצויר על ידי מישהו שסומכים עליו.  לצורך כך הוא שולח את הדיפלומט הובי ואת הולביין, צייר החצר, לחצר בהולנד. אבל מיד לאחר הגעתו, התברר כי קיים כבר דיוקן של הבחורה שנעשה על ידי צייר החצר בבריסל. לפיכך, קבע הוטון פגישה דיפלומטית עם המלכה מרי, כדי לטפל בפרטים לציור דיוקן חדש על ידי הולביין- צייר המלך. כדי לשכנעה אמר לה בין היתר כי קרומוול שלח "אדם המעולה בציור תווי פנים".  אן לובשת את מיטב מחלצותיה והולביין מצייר את דיוקנה, הוא מתאר את שמלתה הרקומה הצבעונית. את כיסוי הראש הרקום המכסה את ראשה, הנמתח לצדדים ויוצר מעין מסגרת. עיניה מביטות קדימה והיא נעימה למראה. אן הייתה בת 24, מראיה לא היה זוהר במיוחד, אך היא נראתה מושכת, בעלת עור חלק ולבושה בבגד אקזוטי, מה שהספיק להנרי להיות מרוצה.  ואף אם היו לו ספקות לגביה, הצליח קרומוול להזימם באומרו "שיופיה עלה על זה של כריסטינה כמו שהשמש הזהובה מאפילה על הירח הכסוף". למרות הציור המחמיא והמלצותיהם של יועציו הנרי לא היה שקט. חסר סבלנות הוא מחליט לראות פנים אל פנים את כלתו לעתיד, הוא נוסע  לרוצ'סטר ביום הראשון של 1540 ומגיע אל אן ללא הודעה מוקדמת, כשהוא מוסווה בבגדים פשוטים ונושא מתנה בידו. כשעמד מולה קפא במקומו. אפה היה ארוך, ופניה מצולקות מאבעבועות רוח. היופי שניבט מציורו של הולביין, לא נראה על פניה של אן. המלך התרשם לרעה מאן, ודיווח בחזרה לקרומוול שהיא כלל לא דומה לדיווחים הזוהרים שהוא קיבל אודותיה. בספר "אני הנרי השמיני" מאת מרגרט ג'ורג' יש תאור פלסטי להתרשמות של הנרי מאן: "עכשיו קדה לפני הגבירה אן, שראשה כולו עטוף בכובע מגוחך כלשהוא עם כנפיים נוקשות וקפלים רבים, עפיפון של משוגע. היא קמה ורק אז נוכחתי כמה ענקית היא, גוליית ממין נקבה וכאשר הסתובבה אלי פניה היו דוחות! הן היו חומות כפניה של מומיה ומכוסות כולן במכתשי צלקות של אבעבועות רוח. הן היו מכוערות מפניהם משל מעוותי הצורה שמוצגים בירידי כפר, האישה קוף, הבתולה קורקודיל זה היה מחליא." הנרי זועם, הוא מרגיש שהונו אותו, בגדו בו כל האנשים שפגשו אותה, שהסדירו את הנישואים הם ידעו ולא אמרו דבר. ובמיחוד הולביין! הולביין שידע להנציח במכחולו את המאפיינים הדקים של פנים ששום עור לא היה לו בהיר מדי ששום גוון של לחי לא היה לו קשה מדי לשחזר ושום תכשיט לא מורכב מדי לתיאור ולהנצחה מושלמים על בד ציור- הולביין הציג אותה כאישה יפה.... הנרי האיץ בקרומוול למצוא דרך משפטית להימנע מהנישואים. אולם, בנקודה זו, התחמקות מהנישואים הייתה כרוכה בפגיעה בגרמנים.

הנרי נישא לאן למרות הכול, אך אן נצטוותה לעזוב את חצר המלך  ועד מהרה  נודע לה על החלטתו של בעלה לשקול מחדש את הנישואים. בתוך זמן קצר, אן נתבקשה לתת את הסכמתה לביטול הנישואין והיא אכן הסכימה. הנישואין בוטלו ב-9 ביולי 1540 והסיבה לך הייתה שהם מעולם לא מומשו – הנרי טען שהוא מוצא את אן מאוד לא מושכת עד כדי כך שהוא לא מסוגל לקיים איתה יחסים.  קרומוול שילם על כך בראשו, הוא הואשם בבגידה, הוצא להורג במצודת לונדון.  לאחר ההוצאה להורג ראשו של קרומוול הורתח והוצג בפומבי על גבי חנית.

הולביין למזלו הצליח לברוח מחרבו של המלך, ונפטר ממגפה בגיל 46.

 

לצפיה  בתמונות

 

הדסה גורוחובסקי
מרצה לתולדות האמנות, אמנית יוצרת ואוצרת
מדריכה סיורים בדגש אמנות בארץ ובחו"ל.
בקרו אותי בפייסבוק
 
 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2016
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS
כתיבת מאמרים

מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב