בין אימון לייעוץ
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בין אימון לייעוץ 

מאת    [ 01/03/2008 ]
מילים במאמר: 1223   [ נצפה 2209 פעמים ]

 
 

מאת : פנינה מילוא – מאמנת

בלימודי האימון נחשפתי לשתי פרדיגמות בסיסיות. הפרדיגמה הראשונה מתייחסת לוויתור שעושה המאמן ביחס להיותו מקור הידע ובחירתו להיות במקום הלא יודע, הסקרן לגלות את הידע הנמצא אצל המתאמן. תפיסה זאת היתה מנוגדת לתפיסתי המקצועית, כמי שבנתה לעצמה במשך שנים זהות מקצועית המבוססת על מומחיות בתחום, ראיתי בידע שצברתי עוצמה רבה. האימון אילץ אותי לבחון מחדש את הנושא ולראות בידיעה חסם, המונע ממני להיות סקרנית ומאותגרת לגבי הלקוח, מפני שאני כבר יודעת. חשתי בקושי האישי שלי להיות במצב של אי ידיעה, עובדה שמאוד הטרידה אותי.

הפרדיגמה השניה אליה נחשפתי, היא שלא המאמן בא לאמן את המתאמן אלא, שהוא, הלקוח, הגיע לאמן אותך, המאמן, בתחומים בהם הינך זקוק לאימון. הינך מושך לקוחות בהתאם להתפתחות האבולוציונית בה אתה נמצא (שרה ארבל). שאלתי את עצמי כיצד אוכל לשלב את כל מה שאני יודעת, וליצור זהות אימונית המבוססת על הידע וההתנסויות שרכשתי במשך השנים, מבלי למחוק, לטשטש או להכחיד ואף ללמוד, לצמוח ולהתפתח דרך המתאמנים,שהגיעו אלי.

רחל (שם בדוי) היתה המתאמנת דרכה ואיתה יכולתי ללמוד כיצד הידע המקצועי שלי בתחום העבודה הסוציאלית והידע שרכשתי באימון, יכולים להביא לתוצאות שלא היו קורות ללא השילוב בין השניים. היא הופנתה אלי ע"י חברתה, שעברה אצלי אימון בנושא קריירה, ששאלה אותי אם אסכים לאמן את חברתה, שיש לה בעיה בתחום הזוגיות. כשהגיעה בפעם הראשונה, ראיתי אישה בשנות בשנות השלושים לחייה, בעלת פנים יפות, צעירות מאוד ושיער מתולתל, נשואה ואם לשלושה ילדים קטנים, העובדת כעצמאית במקצוע טיפולי. היא שמעה ממני וחשבה שזאת יכולה להיות הדרך המתאימה לה. בפגישתנו סיפרה בפרטי פרטים על מערכת היחסים בינה לבין בעלה, על השוני ברקע המשפחתי ממנו באו, בעלה גדל במשפחה מזרחית גדולה עם אב אפנדי ואם כנועה, ואילו היא גדלה כבת למשפחה קטנה ניצולת שואה.

"אינני מוכנה להיות כנועה כמו אימו!" הכריזה. היא תארה מסכת של השפלות מילוליות, קללות ושתיקות, כשהמצב הולך ומחמיר. היא הציגה עצמה כמשקיעה, משתדלת, מתחשבת, לוקחת על עצמה את רוב האחריות. מותשת ועייפה, ונמאס לה להשקיע. היה חשוב לרחל שאדע את כל הפרטים הקטנים על התנהגותו של בעלה. בדרך שבה הציגה את הדברים, הבליטה את ההסלמה בהתנהגות אלימות מילולית, שבאה לידי ביטוי בקללות, ועברה לאלימות זריקת חפצים. כשניסיתי לעצור את שטף הדיבור, לא הצלחתי, מאחר ויש עוד פרט אחד שהיא טרם סיפרה. לאחר שעה, אמרתי לה "כל מה שאת מתארת מוכיח שאת צודקת", מה את מצפה שאעשה? הרי אינני יכולה לשנות את בעלך, האימון עובד על השינוי של המתאמן עצמו. "זה בדיוק מה שבעלי טוען" ענתה לי, שאני זו שחייבת להשתנות. אני אמנם יודעת שאינני טלית שכולה תכלת, אך אני לא מוכנה שיקללו אותי, הוא זה שחייב לחדול לקלל אותי.

כמאמנת חשתי את אומללותה, חוסר האונים שלה, הרצון בשינוי, הפער בין המצב הנוכחי למצב הרצוי לה וכן את עוצמתה. כעובדת סוציאלית ראיתי את מאבקי הכח, הפער הבין תרבותי, את בעיות התקשורת, התפיסות השונות לגבי זוגיות ומשפחה, מנסיוני יכולתי להבין את חוסר האונים של הבעל, שצריך להשפיל אותה, כנראה שגם הוא מרגיש מושפל. הסיפור של רחל אילץ אותי להבהיר לעצמי – מי אני רוצה להיות? בתחילת דרכי כמאמנת רציתי להמשיך בדרכי המקצועית כיועצת ולהוסיף לסל הכלים את האימון. תוך כדי תהליך, התברר לי שאינני רוצה להמשיך בייעוץ , אלא באימון בלבד. אני רואה באימון של רחל את התנועה בין אימון לטיפול. סביר להניח שלולא הרקע המקצועי שלי בעבודה סוציאלית, לא הייתי מקבלת את רחל לאימון, משום שאת הבסיס לאימון, שהוא העבודה על העצמי, סירבה לקבל ונלחמה בו כל העת. היה צורך במספר מפגשים עד שיכלה להסיט את המיקוד מבעלה אל עצמה.

כיועצת, האמנתי שבתהליך האימון תבין שאינה יכולה לשנות את בעלה. כיום ברור לי, שאניח בצורה יותר ברורה וחד משמעית את הבסיסים המקצועיים של האימון כבר בראשית התהליך. בסיום האימון הראשון שאלה "את מאמינה שזה יכול להשתנות?" "את בעצמך מאמינה , זה תלוי רק בך!" עניתי. "בבסיס האימון מצויה האמונה שהכל אפשרי, השאלה הינה כמה את רוצה בכך, ומה הינך מוכנה לעשות כדי שזה יצליח" כששאלתי אותה איך אישה בעלת עוצמות כמו שלה נותנת לבעלה לנהל ולהשפיע כל-כך על חייה, היא הציגה את התנהגות בעלה כבעיה המרכזית בחייה, המרוקנת אותה מאנרגיות והורסת לה את החיים. שאלתי אותה "האם קיימות עוד מערכות יחסים קשות בחייה"? היא ציינה את מערכות היחסים עם אמה האלמנה ועם בתה האמצעית. התברר, שלרחל יש תפיסה מאד ברורה לגבי איך מערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות צריכות להראות וכאשר היה שוני בתפיסות בינה לבין אמה או בעלה, היא כפתה את תפיסתה הנכונה על האחרים. כאשת מקצוע יכולתי לראות כיצד רחל איננה מקשיבה לדברים שנאמרו לה ע"י בעלה או אמה ולא התחשבה ברצונותיהם היא ציפתה מכולם למלא אחר רצונותיה .

רחל ראתה שמערכות היחסים המשמעותיות ביותר בחייה לוקות באותם קשיים. לאחר מספר מפגשים בהם תרגלנו דרכים אחרות לבחון את המתרחש בחייה, לבדוק איך היא יכולה לזהות את השלבים הקודמים להתנגשויות בינה לבין בעלה, חל שיפור במצב , רחל סיפרה שיש רגיעה ומערכת היחסים משתפרת, אך היא מתוחה ודרוכה לקראת הסערה הבאה שלא תאחר להגיע. תוך כדי הפגישות, הועבר המיקוד לרחל, אך מדי פעם חזרה ומיקדה את הקשיים בבעלה. באחת הפעמים הגיעה בשיאו של התקף אסטמה, שסימל לדבריה, את חוסר האוויר בחייה. מאחר וכבוד היה ערך בסיסי בחייה, שאלתי אותה, האם היא מתייחסת בכבוד לגופה, למצוקה שהוא מבטא " איך את מצפה לכבוד מבעלך כאשר את בעצמך אינך מכבדת את עצמך ואת גופך ומותחת אותו עד קצה גבול היכולת. מה צריך לקרות שתיקחי אחריות על עצמך, גופך, וחייך"? באחד מימי השישי רחל התקשרה אלי לאחר ריב ונתק עם בעלה, כדי לספר לי את מה שקרה "מה אני צריכה לדעת, מה זה ייתן"? שאלתי "את המטפלת שלי, את צריכה לדעת " ענתה לי "אני המאמנת שלך ולא המטפלת שלך".

נראה היה לי שרחל ממשיכה לרצות לשנות את בעלה, ואני הודעתי לה שאימון, כפי הנראה, אינו הדרך המתאימה לטפל בנושא מאחר ואינני יכולה לשנות את בעלה. "יכול להיות שאת צריכה טיפול אחר – אולי כדאי שתפני לטיפול זוגי?" רחל ענתה שכבר היתה במשך שנתיים בטיפול זוגי ובטיפול פרטני, התייעצה עם רבנים, הפעילה את המשפחה של בעלה וחברים, אך ללא הצלחה. אמרתי לרחל שאינני יודעת מה היא צריכה לעשות, עד עתה היא פנתה לחפש תשובות אצל אחרים שיפתרו לה את הבעיה ואף אחד לא הצליח. האימון אומר שהתשובות נמצאות אצל המתאמן וזו ההוכחה שהתשובות והפתרונות נמצאים בתוכה והיא רק צריכה לחפש .

בשל מחלות חורף נוצר פסק זמן באימון, שאיפשר לרחל להתמודד עם נושא הזוגיות, בתובנות ובכלים שרכשה במסגרת האימון. בשיחתנו האחרונה סיפרה שהיא ובעלה יצאו לחופשה משותפת, לאחר שנים שיצאו לחופש בנפרד או עם הילדים. כמתאמנת באה רחל לחדד אצלי את מיומנויות האימון שלי כמאמנת:

1. למקד ולהדגיש את השונות בין אימון לייעוץ.

2. לראות כיצד אוכל לשלב בין הייעוץ והאימון.

3. להגדיר ולעצב מחדש את זהות המאמנת שלי .

4. להיפטר מהחשש לפטר מאומן.

5.להבין שהכלה וקבלה מתאימים כשהם מקדמים את המאומן.

כיום ברור לי, שהידע המקצועי הקודם מעבה ומעמיק את יכולות האימון שלי. הזהות האימונית הייחודית נוצרת ומתהווה מסך התנסויותיי האישיות והמקצועיות,המקדמות ובונות את מי שאני.

 

ת לחיים מלאים www.lifecoacher.co.il

פנינה מילואלמעלה משני עשורים בייעוץ והדרכה לפרטים ואירגונים לממוש ומצוי היכולות האישיות,בשנתיים האחרונות מאמנת אישית,זוגית וקבוצתית. www.lifecoacher.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב