במהלך לימודי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה מבינים הסטודנטים שהענף אינו עשוי מיקשה אחת, אלא מבוסס על אסכולות ותיאוריות רבות ושונות למדי. התיאוריות המרכזיות בפסיכולוגיה התפתחו מסוף המאה התשע עשרה ובמהלך המאה העשרים, והתחום ממשיך להתפתח ולהיחקר גם בימינו.
אסכולות בולטות בפסיכולוגיה
במהלך לימודי פסיכולוגיה נחשפים הסטודנטים למגוון רחב של גישות ואסכולות, עליהן נמנות בין היתר:
• הגישה ההתנהגותית- גישה זו המכונה ביהביוריזם מתמקדת בעיקר בהתנהגות הגלויה והמעשית של האדם על פי חוקים משותפים, ועוסקת בדרכים לעיצוב התנהגותו. החוקרים הידועים באסכולה זו הינם סקינר ופבלוב אשר שאפו לבסס את הפסיכולוגיה כמדע מדויק..
• פסיכואנליזה- גישה טיפולית ותיאוריה אשר פותחה על ידי זיגמונד פרויד, העוסקת בחקר מבנה האישיות והתפתחותה התקינה או הפתולוגית. שיטה זו מכוונת בעיקר לטיפול בהפרעות רגשיות והתנהגותיות בעזרת תצפית קלינית המתרחשת במהלך טיפול.
• גשטאלט - אסכולה שפותחה על ידי מקס וטרהיימר הדוגלת בהתבוננות על האדם כשלם, ולא על מרכיביו הבודדים. זאת מכיוון שתהליכים מנטאליים הינם חוויה שלמה התלויה במכלול נפשו של האדם ויחסיו עם סביבתו.
• הגישה הקוגניטיבית- גישה החוקרת תהליכים שכליים מורכבים של עיבוד מידע, תפיסה וזיכרון, אשר הושפעה רבות מתחום מדעי המחשב והתקשורת.
• הומניזם – אסכולה שעל מייסדיה נמנים אריך פרום וויקטור פרנקל, החוקרת את החוויה הסובייקטיבית של האדם באמצעות מושגים כמו דימוי, תפיסה ומודעות עצמית. גישה זו מתבססת על היות כל אדם ייחודי ובעל תפיסת עולם שונה אשר משפיעה על אופן חשיבתו, רגשותיו והתנהגותו.
• הזרם הסטרוקטורליסטי - נשען על מחקריהם של ויליאם וונדט ואדוארד טיצ'נר. חוקרים אלו דגלו בחקר וניתוח מבנים נפשיים ובידודם למרכיביהם הבסיסים, באמצעות עידוד המטופלים להתבוננות עצמית ולתיעוד דיווחיהם.
מוגש כשירות מטעם המרכז ללימודים אקדמיים
