תהליכי קבלת החלטות במערכות מורכבות וחופש הבחירה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

תהליכי קבלת החלטות במערכות מורכבות וחופש הבחירה 

מאת    [ 09/10/2013 ]
מילים במאמר: 3388   [ נצפה 4042 פעמים ]

 
 

     האם לאבן סתמית על הירח או האם מערכת אסטרונומית נטולת ביוספרה יש חופש בחירה? התשובה לכך באופן כמעט מיידי תהיה ברורה ושוללת. זאת כיוון שהדיון במהותו מחייב התייחסות לסוג של תבונה בתוך מרחב של תהליכי קבלת החלטות. למסה של חומר נטולת תבונה בין אם בנפילה חופשית או בתנועה מסלולית קבועה אין שום השפעה ביחס לשאלה של  'חופש בחירה'. יחד עם זאת, רצוי להגדיר את המושגים בכדי לאפשר תקשורת והחלפת רעיונות בין אלו הרוצים לקחת חלק במרחב הדיון. מושגים שונים נוצרים כדי לייצג תופעות שונות ולרוב הבחירה איננה בין שני מושגים חלופיים, אלא באלה שמייצגים את התופעה הנדונה באופן הנכון והשימושי ביותר. בדומה לכך קיימות בכל מסגרת של דיון גם מספר הנחות יסוד, או אקסיומות, שאינן דורשות הוכחה ומהן ניתן לגזור טענות חדשות לניסוח הקשר, או דפוס התנהגות בין מושגים שונים.

     לכן, ראשית לכל יש להגדיר למה מתייחס המושג 'ידע' שעל בסיסו אנחנו מבקשים לבסס הבנה ביחס למשמעות של חופש בחירה ושל דטרמיניזם בתהליכי קבלת החלטות אנושיים. כמו רובם של המושגים גם כאן ניתן לבחור במגוון רחב של הגדרות. לצורך הדיון הנוכחי ניתן לקבוע כי מדובר במערכת מתפתחת שכוללת תבונה, חושים, זיכרון, שיפוט ביקורתי, וניסיון. מיפוי משמעות הידע החל בתחום פילוסופי הנקרא תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה, ביוונית Episteme). תורת זו הייתה כבר על סדר יומו של אריסטו ומאוחר יותר הייתה מונחת גם ביסוד טיעוניהם של לוק (1632-1704 ,Locke), ברקלי (Berkeley, 1685-1753) ויום (1711-1776 ,Hume). הדיון הפילוסופי-היסטורי קשור לבחינת שאלות כגון מה אנו יודעים, כיצד ניתן לדעת, מה הם תנאי הידיעה, או איזה סוגי ידיעה קיימים (יורמסון ג'. או. 1967, תורת ההכרה, הוצאת ש. פרידמן, תל-אביב). למשל, טענתו של קאנט (1724-1804 ,Kant) שקיימים מבנים בתודעה המכתיבים לנו את אופן ראייתנו והבנתנו את העולם, היא טענה השייכת לתורת ההכרה. על בסיס הגותם של ענקי רוח אלה, פיטר דרוקר (Drucker, 1909–2005) הניח את יסודותיה הפילוסופיים של תורת הידע בעידן שלאחר המהפכה התעשייתית כאשר טבע את המונח 'עובדי ידע'.

     מאמץ לא מבוטל הושקע בעבר בניסיון להבין את כלי החשיבה והידע העומדים לרשותנו. לימוד הנושא העלה שאלות מהסוג של מדוע אנו מתייחסים אל האסטרונומיה כאל מדע, בעוד שלא כך אל האסטרולוגיה. מדוע במתמטיקה הטהורה מצויות הוכחות של משפטים, בה בשעה שלא ניתן למצוא כאלו בהיסטוריה או ברפואה. בתחומים מסוימים יהיה זה בלתי מתקבל על הדעת להסתפק בהשערות מתקבלות על הדעת, ולעומת זאת בתחומים אחרים 'מספיק טוב' הוא בהחלט מספיק טוב. בכלכלה אף הוענק פרס נובל על טענת 'המספיק טוב' (סיימון, 1978). אין אלו שאלות תיאורטיות בלבד מכיוון שיש להן גם משמעויות כספיות כבדות, ומכאן גם העניין הרב שהן מעוררות. תוך כדי ברור מהותם של כלי המחשבה והידע עולות גם בעיות סביב מושגי הזיכרון. שאלה מהסוג של כיצד אני יכול לומר בוודאות אם אני באמת נזכר במאורע מן העבר או שאני רק מדמה אותו לעצמי, גם היא בעלת משמעות מעשית.

     קאנט (1776) בספרו 'ביקורת התבונה הטהורה' (תרגום: שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך. עריכה: דב סדן, מוסד ביאליק, תשכ"ו), הציע תבנית שמאוחר יותר שימשה גם את הנחת יסודות התיאוריה של ניהול הידע. הוא הציע שהכרת המציאות חייבת להתבסס על שני רכיבים: התבונה שמאפשרת את פעולת החושים מצד אחד, והחושים המזינים את התבונה מצד שני. מעין מעגל וירטואלי תמידי היוצר דיאלוג מתמשך בין שתי הישויות הללו. התבונה מספקת את העקרונות המארגנים התיאורטיים שבעזרתם אנחנו מבינים את העולם, מפענחת את קלט החושים של האותות המגיעים אלינו מהסביבה, ומאפשרת לבנות את המציאות הנתפסת שלנו בהתאם. החושים הם אלה שמספקים את הקלט העומד להיות מאורגן על ידי התבונה.

     ייחודיות האדם ניכרת באפשרות ללמוד ולהתפתח, וכאשר אנו מגלים טעות בהתנהלות יש לנו את היכולת לבדוק ולתקן את הפעולות שהביאו למצב השגוי. התבונה מתפתחת באמצעות תהליכים בלתי פוסקים של לימוד ביקורתי מתמשך. קאנט הגדיר שהעקרונות המאפשרים בדיקה ותיקון בהתנהלות, הם היסודות של התבונה הטהורה ובכך הניח גם את התשתית לניהול תהליכים של למידה ומשוב. המשמעות של שיפוט ביקורתי היא היכולת לדעת לאתר טעויות, להתכונן ולתקן בעת הצורך. עלינו גם להיזהר מפני הנטייה הטבעית להתייחס אל המציאות הנתפסת בתבניות מוגדרות וסדורות ובעזרת סטריאוטיפים ודעות קדומות. בתהליך צבירת הידע יש חשיבות גדולה גם לניסיון. מקובל להשתמש במונח ניסיון במשמעות הכוללת את ממד הזמן ולהגדירו כעיסוק רצוף או ידע מצטבר. האדם לומד מתוך שהוא רוכש לעצמו כמות מסוימת של ניסיון ובוחן ומפתח את כישוריו על ידי הפעלתם לאורך זמן. מנהל מנוסה הוא אדם שעסק בכך במספר רב של אירועים ומצבים בדרגות קושי שונות. העובדה שמומחיות מקורה בניסיון, באימון ובעיסוק, היא בעלת חשיבות רבה בהתנהלותם של תהליכי למידה בתנאים של סביבה משתנה באופן בלתי פוסק.

     עד כאן לא התייחס הדיון לחופש בחירה ולדטרמיניזם, אלא בידע שמשמעותו תבונה ולימוד. אך יסודות אלו הם הכרחיים לכל עיסוק בנושא כיוון שאין חופש בחירה ללא תבונה, ואין תבונה ללא תהליכי לימוד וצבירת ידע. כעת, משמונחת לפנינו הגדרה של ידע ניתן לעצב את משמעות המושג מערכת ידע, ובעיקר מערכת ידע דינמית. מהו ההבדל בין מערכות ידע סטטיות לדינמיות? בדרך כלל הנטייה היא להגדיר את ההבדל ביכולת התנועה והשינוי של המערכת, אך לא כך הדבר בעולם הידע. האם ניתן לומר על ידע כי הוא בעל יכולת תנועה? הדוגמה בעזרתה ניתן להסביר את ההבדל בין מערכת ידע סטטית לדינמית היא זאת: כאשר אדם נוהג ברכב בנתיבי איילון בשבת בבוקר ליד מגדלי עזריאלי זוהי מערכת ידע סטטית. מדוע? מכיוון שרובם הגדול של תהליכי קבלת ההחלטות מבוצעים על ידי הנהג והוא זה שאחראי, כמעט באופן בלעדי, להתנהגות המערכת. כאשר אותו נהג, באותו רכב, באותו מקום ובאותה שעה נוהג ביום חול רגיל, זוהי כבר מערכת ידע דינמית. מדוע? כיוון שמעט מאד החלטות נקבעות בלעדית על ידי הנהג עצמו. מי שימצא את עצמו טס מעל לטור המכוניות בעומס הכבד של שעות הבוקר ביום חול רגיל, יראה את כל הטור כמערכת אחת המורכבת מהרבה יחידות משנה קטנות. מהירות הטור נקבעת על ידי כל המערכת, אפשרויות המעבר מנתיב לנתיב גם הן מוגבלות על ידי שאר רכיבי המערכת, כך גם עצירה, או האצה פתאומית, יגררו משובים קשים מהיחידות הסמוכות. ההבדל המהותי בין מערכת ידע סטטית לדינמית נשען על מערכת יחסי הגומלין שלה עם הסביבה. מערכת ללא יחסי גומלין עם הסביבה, או עם מעט מאד קלט/פלט לגורמים חיצוניים, היא מערכת ידע סטטית. מערכת שעשירה ביחסי גומלין עם הסביבה היא מערכת ידע דינמית.

     העולם האנושי של תהליכי קבלת החלטות מאופיין ומבוסס על מערכות ידע דינמיות, מורכבות, שמגיבות לסביבה הנמצאת בתהליכי שינוי מהירים מאד, ובקצב גובר והולך. שינויים מהירים אלה מחייבים את המערכת להגיב במהירות ולהתאים את עצמה לשינויים התכופים. תגובה זו מתאפשרת אך ורק באמצעות למידה בלתי פוסקת. מכאן גם עולה החשיבות העליונה של הבנת המושג מערכת מורכבת כהכנה מתאימה לבחינת שאלת חופש הבחירה ודטרמיניזם. מערכת היא אוסף של מרכיבים (ישנן הגדרות רבות למושג "מערכת" ואין מושג אחיד המקובל בספרות) מוחשיים או מופשטים, שקשורים ביניהם ומתפקדים יחד. מערכת יוצרת שילוב של רכיביה כך שהשלם מייצר ערך גדול יותר מאשר סך מרכיביו. סביבה אנושית היא מערכת של ישויות ידע ותהליכים שונים שפועלים זה עם זה באופן מתואם. רכיבי המערכת נמצאים בקשר של יחסי גומלין ומחוברים יחד, בדרך שבה שינוי במצבו של רכיב אחד משנה את מצבם של רכיבים אחרים. פלט של תהליך אחד יכול להיות קלט, משאב או אילוץ, של תהליך אחר. מערכת מורכבת היא התנהגות לא טריוויאלית ומאפיינת בסיבוכיות של מערכת מסתגלת. מערכת הבנויה ממרכיבים הנמצאים בקשרי גומלין, מצייתים לחוקים, מחליפים השפעות עם הסביבה הפנימית והחיצונית ומשנים את הסביבה בה הם פועלים במידה רבה על ידי פעולותיהם הפשוטות. הסיבוכיות גבוהה יותר כאשר מספר קשרי הגומלין של מרכיבי המערכת גדול יותר (Sherman H. and Schultz R., 1998, Open Boundaries,Creating Business Innovation through Complexity, Santa Fe Center for Emergent Strategies, Perseus books, ISBN 0-7382-0005-0, p. 17).

     במערכת מורכבת, דינאמית, ולא-ליניארית, כמו שמערכות אנושיות חברתיות מתפקדות, ניתן למצוא מקרים רבים מאד בהם שינויים קטנים בתנאי ההתחלה עשויים לגרום לשינויים גדולים בהתנהגות המערכת בטווח הזמן הארוך. תלות רגישה בתנאי התחלה מסוג זה מקשה מאד על ניבוי התנהגותן של מערכות מורכבות. כל שינוי קטן בנקודת המוצא יביא לתוצאה שונה בנקודת הסיום של התהליך, ויכול לגרום או למנוע שרשרת מאורעות בקנה מידה גדול. בהפעלת קומקום החשמלי להרתחת מים למשל, כלל לא חשוב מהי טמפרטורת המים ההתחלתית. הם תמיד ירתחו בערך במאה מעלות ובאותו הקצב. לעומת מערכת הקומקום, רובן של המערכות האנושיות מושפעות בעוצמה מתנאי ההתחלה של המערכת.

     חופש בחירה מתקיים אך ורק ביחס לאפשרויות זמן עתיד. נכון לכתיבת שורות אלו אין לנו שום יכולת מדעית להשפיע על אירועי עבר, ובמידה רבה מאד גם אירועי ההווה נמצאים כמעט לגמרי מחוץ ליכולת האנושית של השפעה בגלל המעורבות של גורמי החלטה כה רבים שאין לנו אפשרות ניטור ביחס אליהם. בנוסף, העולם סביבנו בכלל והמערכות האנושיות בפרט אינם פועלים באופן ליניארי וזו בהחלט בעיה. כלומר העובדה שאיננו יכולים יותר לסדר דברים באופן פשוט כסיבה ותוצאה ישירים מאלצת אותנו לחיות בעולם מורכב, מסובך ודינמי. אחד הקשיים הראשונים שנובעים ממציאות זו היא היכולת המוגבלת לחזות מראש את התרחשותם של אירועים. התנהלות בעולם שאינו משתנה, או שקצב השינוי בו הוא איטי מאד,מאפשרת לאדם נבון ובעל ניסיון בתחומו להניח הנחות מושכלות על תכנון עתידו. מה שהיה אתמול קורה בדרך כלל גם היום וקרוב לוודאי שיקרה גם מחר. דורות עברו לפני שרעיונות חדשים הפכו להיות נחלת הכלל, ושנים היו יכולות לעבור לפני שתהליך של שינוי גרם לתפנית בהתנהלות האנושית. בעידן של מערכות ידע מורכבות ודינמיות השינויים הם כה תכופים ומהירים, עד כי הם עלולים להיות דרמטיים במידה שאין לנו מושג מה יקרה בשנה הבאה, ולא כל שכן בעוד חמש שנים. רעיונות מופשטים ומוצרים פיזיים חדשים מחליפים ישנים במהירות שיא וטכנולוגיות חדשות הופכות את אלו שרק אתמול נחשבו לפלא, למיושנות כמעט בן לילה. למקבל ההחלטות כבר אין פנאי לחשוב, לבדוק את התפתחותם של האירועים ולפעול בהתאם, כיוון שהאופק של העתיד התקצר מאד ותדירות השינויים גדלה. יתר על כן, התזזיתיות הבלתי פוסקת של חיי היומיום במציאות טכנולוגית של שינויים מהירים מאד גוררת בעקבותיה עצבנות אנושית וחוסר סבלנות מתמשכים. היכולת שלנו להמתין, לחכות ולדחות סיפוקים הולכת ונכחדת בתהליך חברתי מתמשך ואנחנו נדרשים לתהליכי קבלת החלטות מהירים מאד. כל החלטה חייבת להתקבל דרך שגרה בתוך שניות ספורות. החיים מול הרשת באופן מקוון מחייבים תגובות מיידיות לכל דבר כל הזמן, אחרת אתה לא בעניינים. מחשב שמגיב באיחור של 20 שניות ללחיצת המקש נחשב לגרוטאה שאי-אפשר לעבוד איתה. אם לא קיבלתי תשובה בדיוק ברגע שעלתה השאלה במוחי, חיי אינם חיים.

     הטכנולוגיה היא ללא ספק מהמאיצים הגדולים ביותר של העולם הלא-ליניארי. למרות שהיא מוגדרת כמשטח עבודה בלבד, הרי ברמות הסיבוכיות של המערכות הסופר טכנולוגיות ישנה למורכבות הזאת עוצמה שחורגת מכלי עבודה פשוט. בעולם אנושי המשתנה לאט מאד ולאורך דורות לכלי העבודה היו משמעויות מאד בסיסיות ומובנות. לעומת זאת, אם ננסה להגדיר את משמעותו של ההתקן הסלולארי האחרון שיצא לשוק על אוסף האפשרויות האדיר שהוא מציע, אנו עלולים למצוא את עצמנו בקשיים. מי באמת זקוק לכל המגוון האינסופי הזה ככלי עבודה מבין כל אלה שנושאים אותו בין כליהם? סיבוכיות היא ממאפייניה של טכנולוגית הידע, ומבלי שהתכוונה לכך מעצימה הטכנולוגיה את רמת יחסי הגומלין בין אנשים ורעיונות. יכולתם של אנשים לגשר באמצעות תבונה של סיליקון על פני מרחקים גיאוגרפיים אפשרה פיתוח ושמירה של קשרים אנושיים, שבתקופות היסטוריות קודמות היו נדונים להיעלם. חיזוק רמת הקשר גררה בעקבותיה עליה בחשיבות הגורם האנושי כך שנוצר מעין משוב מפצה שמחזק את עצמו. קיומו של המשוב הוא מאפיין חשוב בעולם המערכות המורכבות הלא-ליניאריות. העולם האנושי הישן התנהל בקצב איטי שרק מעט משובים יחסית יכלו להתפתח ולהשפיע על מערכותיו. מכאן שהשאלה של חופש בחירה ושל דטרמיניזם היו שאלות פילוסופיות מאד חשובות לקביעת ערכי מוסר למשל. בבסיסו של עולם איטי עם משובים ארוכי טווח שבן אנוש ממוצע אינו יכול להיחשף אליהם נמצאות מערכות סגורות ששואפות לשיווי משקל. אבל עולם טכנולוגי המאופיין באמצעות טכנולוגיה מתקדמות ושינויים מהירים, באמצעות משובים נראים לעין וקשרי ידע דינמיים ולא-ליניאריים, המערכות האנושיות הן פתוחות ומורכבות ומקיימות קשרי משוב בלתי פוסקים עם הסביבה בה הן פועלות. אלו הן מערכות שהפלט שלהם לסביבה חוזר פנימה אליהן כקלט באמצעות המשוב. הבדל חשוב נוסף הוא היותן מערכות מתפתחות ורחוקות ממצבים של שיווי משקל, והרי לנו עולם אנושי שנוהג על פי כללי משחק שונים לגמרי מאלה שהיו מקובלים עד לפני מספר מאד קטן של עשורים.

     יש הנוטים לבלבל בין המסובך והמורכב, ומומלץ בחום להימנע מכך כיוון שיש הבדלים יסודיים בין שני המושגים. מערכת מורכבת ניתנת להבנה רק בניתוח של כל רכיביה, אך במערכת מסובכת ניתן להבין כל אחד מהרכיבים בפני עצמו. במערכת מורכבת יש חשיבות לקשר בין הרכיבים ובמערכת מסובכת הקושי הוא בהרכבתם המתואמת של הרכיבים. מערכת מורכבת מאופיינת בגישה הוליסטית, בעוד שמערכת מסובכת מאופיינת בגישה פרטנית. במערכת מורכבת הרכיבים שזורים יחדיו ולאחר שהפכו למערכת אחת, נעלמת הייחודיות שלהם. במערכת מסובכת הרכיבים ניתנים להפרדה בקלות. מבחינה הנדסית קל למצוא מערכות מסובכות להפליא, אך קשה למצוא דוגמה חברתית למערכת מסובכת, שכן כל מערכת חברתית היא מערכת מורכבת.

     בכל מערכת מורכבת חייבים לפעול מספר סוכנים שמקושרים ביניהם. הסוכן יכול להיות אנושי, או אחר כמו רובוט, תוכנה או אפילו מתג. ניתן להבחין בין שני סוגי סוכנים. הסוכן הבודד שאין לו כל דרגת חופש בהחלטה או בפעילות, כמו למשל מתג חשמל המחובר לתרמוסטט ואמור לשלוט בהפעלת מכשיר בהתאם לנתונים חיצוניים. גם פקיד בנק עם הוראות קניה/מכירה ברורות בשוק ההון הוא חסר דרגות חופש בהחלטה ולכן הוא נחשב כסוכן בודד. הסוג השני הוא הסוכן העצמאי שלו יש דרגות חופש בהחלטה או בפעילות. מוקדן בחברת סלולר למשל, יכול בתוך מסגרת של תנאים מסוימים להפעיל שיקול דעת בהתנהלותו מול לקוח ולכן הוא יכול להיחשב באותם תנאים כסוכן עצמאי. קשרי הגומלין בין הסוכנים העצמאיים הם אלה שמגדירים את מבנה הרשת הארגונית. כיוון שלכל סוכן עצמאי ישנן מספר דרגות חופש שאינן בהכרח זהות, הן מאפשרות כמה ערוצי החלטה ולכן התוצאות של הדיאלוגים בין הסוכנים אינן ליניאריות.

     במערכת מורכבת אין כלל משמעות לשאלה של חופש בחירה מוחלט או דטרמיניזם. מספיק שיהיו לסוכן העצמאי הבודד מספר דרגות חופש למספר מצבי טבע שונים. העובדה שכל אחד מהסוכנים מקושר במערכת מורכבת למספר גדול של סוכנים אחרים יוצרת באופן מתמטי ומוגדר אקראיות בבחירה עבור המערכת. גם אם עבור כל אחד מהסוכנים העצמאיים במערכת מוגדרים כללי משחק שהיו לכאורה יכולים לפסול את הגדרתו כבעל חופש בחירה, הרי העובדה שהסוכנים העצמאיים פועלים תמיד בתוך מערכת של ידע מורכבת, גוררת בעקבותיה מצב של אקראיות הולכת וגדלה ככל שמספר השחקנים במערכת גדל עד כי מעבר לסף מינימום מאד מצומצם, המערכת עוברת למצב של אקראיות כמעט מלאה בתהליכי קבלת ההחלטות שלה ביחס לטווח העתיד הבינוני ובאופן מולט לגבי העתיד הרחוק יותר.

     התייחסות מעניינת לשאלת הסוכן היא מודל NKPV שמקשר את הסוכנים במערכת מורכבת. הנחת המודל היא כי במערכת קיימים מספר סוכנים (N) שכל אחד מהם מהווה צומת ברשת, כיוון שהם סוכנים עצמאיים המחוברים זה לזה. כל סוכן מחובר בקשרים (K) לסוכנים אחרים, שמשמעם שהם שולחים מידע זה לזה. התוכן שמעבירים הסוכנים באמצעות הקשרים הוא בעל ערך מסוים (V). לכל סוכן אוסף חוקים (P) שמגדיר את התנהגותו על בסיס הקלט המתקבל מסוכנים אחרים (Kauffman S., 1996, At Home in the Universe The Search for the Laws of Self-Organization and Complexity, ISBN13: 978-0-19-511130-9, New York, Oxford University Press). דוגמה לכך היא משחק הסודוקו. למרות שמדובר בטבלת משחק בלבד, זוהי דוגמה למערכת מורכבת בה קיימים 81 משבצות משחק אשר מתפקדות כסוכנים. כל אחד מהתאים קשור לשאר 80 התאים האחרים, ובסך הכול יש 6,480 קשרים ישירים ועקיפים. במשחק ישנם תנאי התחלה שקובעים את המשכו ותנאים אלה הם השיבוץ של 20–30 מספרים בתאים שיוצרים, בסופו של דבר, מערכת מורכבת שונה. כל הוספת מספר מותנית במספרים שכבר הוצבו וישנם עוד קשרים הנובעים מחשיבות השורות, הטורים והריבועים. האם יש לסוכן במשחק שהוא התא הבודד חופש בחירה? לא יכול להיות כלל ויכוח שלא. בכל זאת המערכת של המשחק יכולה להציע מגוון כה רחב של אפשרויות כמערכת, עד כי ניתן לומר כי בקרוב תוצאת 'ההחלטה' של התא הבודד היא קרובה לאקראית ובודאי שלא דטרמיניסטית.

     למרות זאת, עדיין ברמה הפילוסופית יכול להיווצר עניין באם גם לסוכן האנושי הבודד יש אפשרות בחירה. אבל כיוון שכיום המערכת האנושית פועלת, ברובם הגדול של תחומי הפעילות, במסגרות של קשרי ידע מורכבים, ונדיר מאד למצוא סוכן שהוא מעין 'רובינזון קרוזו' על אי בודד שפועל לבדו בלא קשרי ידע עם סביבה טכנולוגית המשתנה במהירות. גם אם נמצא שחקן מסוג זה, הרי הוא מיעוט שבמיעוט ומהווה מקרה פרטי בלבד. מערכת מורכבת היא זו שיש לה את היכולת להתפתח ואשר תלויה במספר הסוכנים המרכיבים אותה ובדרגות החופש שלהם. חשוב להזכיר שוב כי סוכנים אינם חייבים להיות בהכרח אנושיים. אמנם מערכת מורכבת יודעת להתפתח, אך היא אינה יכולה להתפתח מעבר למספר מוגבל של אפשרויות, ויש לה מגבלות שתוחמות אותה. נוסף למגבלות אלו קיימים גורמי השפעה מעכבים או מעודדים, שקובעים את קצב ההתפתחות.

     הנטייה הטבעית היא לראות במערכת מורכבת כזו שזקוקה לאוסף לא-פשוט של חוקים וכללים לפיהם היא מתנהלת. באופן מפתיע המורכבות מתאפשרת על ידי מספר קטן של חוקים. ניתן לראות זאת במספר דוגמאות פשוטות כמו למשל משחק סודקו שהוזכר לעיל. דוגמה אחרת היא להקות ציפורים הנודדות מעל ראשינו שאנו נוטים להתייחס אליהן בטבעיות וללא כל פליאה. מערכת של בעלי כנף שגומאת במעופה אלפי קילומטרים בסדר ובמשמעת, אינה התנהלות ברורה מאליה. הקו המנחה את נדידת הציפורים נשען על שלושה חוקים בלבד. חוק ההפרדה האומר לכל אחד מהפרטים בלהקה: 'היי חבר אל תצטופף, תן מקום ושמור על מרחק סביר מהאחרים'. חוק ההתיישרות האומר שיש צורך בשמירת זווית המעוף ביחס לצפון המגנטי של כדור הארץ. החוק השלישי הוא חוק התלכדות, האומר שעל כל פרט להתקדם לכיוון המיקום הממוצע של הלהקה. נניח לרגע כי קיימת מערכת אנושית שאינה מקיימת תנאי של סינרגיה. נבחר, למשל, בוועדה או צוות שמוקם לצורכי מטרה כלשהי והיא כפופה לאילוצים, כמו מגבלות זמן ותקציב. במצב זה ישאף כל אחד מחברי הצוות להשיא את התועלת הפרטית שלו בעצם היותו חלק מהמאמץ המשולב הזה, ומהר מאד יקלע הצוות לשיתוק ולהתפרקות. אם לא מתקיים התנאי שבו התמורה למאמץ של כל אחד מרכיבי המערכת האנושית גדולה יותר מהמצב בו הם פועלים בנפרד, הרי שלא ניתן יהיה להחזיק את הרכיבים הללו יחד כמערכת.

     כאשר המערכת מורכבת מסוכנים עם יחסי גומלין שמייצרים משובים התוצאה היא חוסר ליניאריות בהתנהגותה של המערכת. ליניאריות ניתנת לביטוי פשוט באמצעות סוכן בודד, המתג למשל. ללא דרגות חופש תנאי מסוים מביא באופן ישיר לתגובה מוגדרת מראש. כאשר ישנם מספר רב של סוכנים עצמאיים עם מספר דרגות חופש ועם מערכת מסועפת של רשת קשרים, כל תגובה אפשרית הופכת להיות הסתברותית ותלויה באוסף נרחב של תנאים. במערכות של העולם הישן והאיטי הדברים ברורים מאד וחד-משמעיים. ככל שמתקדמים לעומקה של מערכות הידע, הדטרמיניזם הולך ופוחת והמציאות הופכת להיות מוגבלת יותר.

     כלומר: הסוכן, ההתפתחות, החוקים, סינרגיה, משוב, חוסר ליניאריות, חוסר דטרמיניזם ומציאות מוגבלת, רגישות לתנאי התחלה והתארגנות עצמית, מעבר לתנאי סף מוגדרים הם מאפיינים שמגדירים מערכת מורכבת. על כל אחד מהם בפני עצמו ניתן לומר דיינו, על אחת כמה וכמה כאשר נאלצים בהתמודדות עם כל מערכת אנושית להתמודד במקביל עם רובם.

     המשמעות של הדברים שלעיל היא מסקרנת במיוחד. אין זה חשוב כלל אם לאדם הבודד יש או אין חופש בחירה, או האם העולם אותו רואה האדם הבודד הוא דטרמיניסטי. אין גם משמעות רבה בניסיונות לחבר רכיבים של תורת הקוונטים לשאלות של עולם המאקרו בניסיון לנתח את המציאות בה פועל הסוכן במנותק מהמערכת. כיוון שרובם המכריע של תהליכי קבלת ההחלטות האנושיים מבוצעים במערכות מורכבות, דינמיות, ולא-ליניאריות, שאלות של מוסר כמו אחריות לביצוע פשע של האדם הבודד ללא ההקשר למערכת המורכבת בה פועל האדם הן בגדר של הוצאת דברים מהקשרם. הסוכן העצמאי במערכת יודע כמעט מיום היוולדו על בסיס של תבונה ושל ניסיון נרכש כי הוא פועל בתוך מערכת מורכבת. גם אם בתנאים מסוימים מספר דרגות החופש מצומצם, עדיין התוצאה עבור המערכת בה הוא פועל היא תמיד ובאופן מוחלט של חופש בחירה, ושל האחריות האישית הנגזרת מחופש בחירה זה. רצח בתנאי מערכת א' יגרור אחריו ענישה חמורה עד לגזר דין מוות בעוד שרצח במערכת ב' יעניק למבצעו אותו הוקרה והערכה רבה. בשני המקרים עובדת הרצח איננה עומדת בויכוח, וההבדל המהותי בין שני האירועים הוא הגדרות המערכת בה התקבלה ההחלטה והתוצאות שליוו את ההלטה הזו היו שונות באופן מהותי רק בגלל הקשרי הידע המורכבים שמעצבים באופן שונה את המערכות זו מזו.

     בלי שום קשר למה שיאמרו תיאולוגים למיניהם, ברמה המתמטית נכון לרגע כתיבת שורות אלה, למערכת מורכבת, דינמית, לא ליניארית של בני-אנוש, הפועלת בתנאים של סביבה משתנה במהירות יש חופש בחירה מעשי הנובע מאקראיות תוצאות תהליכי קבלת ההחלטות של הסוכנים העצמאיים במערכת גם אם כל אחד מהסוכנים מוגבל למספר מצומצם של דרגות חופש. כתוצאה מכך, אין כל תוקף מתמטי לשאלה של דטרמיניזם עבור מערכת אנושית מסוג זה. כמובן שהדבר תקף רק כאשר הדיון חורג מרמת הסוכן הבודד ועובר לבחינה של המערכת המורכבת כיחידת היסוד, באופן דומה לכך שלא ניתן להסיק מפעילותו של התא הבודד על מערכת יחסיו החברתיים ואופיו של האדם שממנו נדגם התא האמור. גם אם לתא הבודד יש מספר דרגות חופש מצומצם מאד והוא פועל בסביבה דטרמיניסטית למדי, הרי שהאדם כמכלול פועל במסגרת של חוקים שונים ושיקולי קבלת ההחלטות הנגזרים מכך מצויים אף הם בממד אחר לגמרי.

     מכאן תעלה גם שאלה מוסרית אחרת ולא פחות חשובה הדנה בהגדרת זכויות הפרט של הסוכן העצמאי במערכת ידע מורכבת. כיוון שסוכן במערכת כזו אינו חייב כלל להיות אנושי, מהן המשמעויות של שוויון זכויות על בסיס של תפקיד תבוני במערכת קבלת החלטות בעולם של קשרי ידע מורכבים? מחשבים? מינים ביולוגיים לא אנושיים? אך זהו כבר בהחלט דיון מסוג שונה לגמרי.

המחבר סיים את לימודי התואר הראשון והשני בכלכלה באוניברסיטה העברית ואת לימודי התואר השלישי במדעי הניהול באוניברסיטת בן-גוריון. החל משנת 1984 עסק בניהולם של משאבי ידע ארגוניים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי בתפקידי נהול בכירים ובאקדמיה. משנת 2004 ד"ר גל מוביל את חברת בינה, ב.י. נהול בע"מ.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב