צעקות שלא שומעים
עטויות בקפידת מחלצות
גופן הענוג של נשים שאינן
נרתעות ממיניותן המוחפצת.
אני נדרכת.
מביטה בפליאה אלי. עיני
בשדי, בירכי בבטני
קצת רופסת
בפני הבוגרות תאבות החיים
בנשיותי השלמה, המחוצפת
ויודעת שלא יכולתי אחרת
להיות רחוקה מעצמי או שותקת
מודרת, מוקטנת, מורחקת.
**
אענג אותך אתיר בך
אסורים אשסה
תשוקותיך מרבצן
בושתי שלי
באיבך פסקת מנוע
הן טרם ידענו את פרויד
בחרת בי לנדוד
בנבכי שורותי
וסעורת חיי
אל מחוזות אחרים.
**
אני סודקת אותך אלי
בכל המלים משתמשת
וכשאגבה מול עיניך
אתנפץ ואבוא בשעריך
אבקיע חומתך בצורה
לאלפי רסיסי עור שתזכור
שדמעותי לא שקופות או רכות
גם לא זולגות עצמן בי פנימה
ולא תמהרנה לשטף מעלי
את זכרון תשוקתי
שצרב את גופי
וחמד את כולך ולא באתי.
לא באתי אליך.
**
דברים שבירים:
מראה,
כדור בדולח,
זכויות,
זכרונות,
אתה ואני.
**
וכעת עלי להוקיר
את תוצאות מעשיך.
לא אסירת תוגה לך
רציתי להיות
ומבטי שהוסט
הרחק מעליך
העיד בי שאהבתי
אך לא יכולתי
ככה לחיות.
**
שנינו יודעים שאת בכלל לא
ריק להתמלא שאת ריקה
ואין בך שאיפות
גם לא לרצות או לרצות
שאת שפתיך אדומות
את פושקת בין רואים
לרוחות של גחמות
וריחות לא מוכרים
שממלאים את נחיריך
מסיטים את מבטך
ומונעים אותך ממך.
ולפעמים
באותם החסרים
כשאיש אינו שומע
גם לא יודע או רואה
את לך מתכנסת
אל תוכך ללא מלים.
**
אינה מגיפה תריסיה
פעורים היא מותירה
חלונותיה אל נפשה
והוא שפוסח על סעיפיה
עוור ועילג חורש בה אדמה
יותיר בה באסיף
את לקט שכחתה
לעצמה.
**
