זכויותיה של בת זוג שניה בנחלה חקלאית
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

זכויותיה של בת זוג שניה בנחלה חקלאית 

מאת    [ 13/09/2013 ]
מילים במאמר: 1639   [ נצפה 2789 פעמים ]

 
 

זכויותיה של בת זוג שניה בנחלה חקלאית

אבי המשפחה הלך לבית עולמו והשאיר אחריו את אשתו השנייה וילדיו. מי יזכה בזכויות בנחלה החקלאית? הילדים או האישה השנייה?

הזכויות במרבית הנחלות החקלאיות בהתיישבות העובדת הינן זכויות הנקבעות על פי הוראות חוזה ההתיישבות החל על הנחלה. לרוב מדובר בזכויות מסוג בר רשות לפיהן הזכויות בנחלה מועברות לאחר פטירת אחד מבני הזוג, לבן הזוג שנותר בחיים.

מאחר ובד"כ הזכויות אינן חלק מהעיזבון של הנפטר הרי שלכאורה במקרה של הוראות מנוגדות בין הצוואה של בן הזוג שנפטר לפיה יועברו הזכויות בנחלה למי שאיננו בת זוגו, לבין הוראת חוזה ההתיישבות החל על הנחלה לפיו יועברו הזכויות לבן הזוג הנותר בחיים, תגבר הוראת חוזה ההתיישבות, והזכויות יועברו לבן הזוג הנותר בחיים.

מה קורה כאשר בן הזוג הנותר בחיים הינו בת זוגו השנייה של הנפטר? האם דין בת זוג שנייה כדין בת זוג ראשונה? לכאורה שדין זכויותיה של בת זוג שנייה כדין הראשונה, אלא שלא כך היא.

זכויותיה של בת זוג שנייה הינן זכויות המוטלות בספק, הן אינן זכויות מובנות מאליהן.

בעוד אשר זכויותיה של בת הזוג הראשונה הוקנו לה ולבן זוגה מרשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות"), כיחידה זכויות אחת שלימה אשר נרשמה על שם שני בני הזוג בספרי הרשות, הרי שזכויותיה של בת הזוג השנייה אינן זכויות שהוקנו לה מרשות מקרקעי ישראל, אלא נובעות מזכויותיו של בן הזוג אליו הצטרפה כבת זוגו, אשר החזיק בכלל הזכויות, שהרי זכויותיה של אשתו הראשונה שנפטרה, עברו אליו.

מאחר וכאמור הזכויות בנחלה אינן חלק מהעיזבון, ומאחר ועל פי ההוראה החוזית הפורמאלית של חוזה ההתיישבות הזכויות בנחלה מועברות לבן הזוג שנותר בחיים, הרי שחלים שלש מערכות דינים שונות לגבי זכותה של בת הזוג השניה:

        א.     הזכות החוזית הנובעת מההוראה החוזית של חוזה התיישבות

        ב.      זכותה של בת הזוג לרשת את בן זוגה שנפטר מכוח חוק הירושה

         ג.      זכותה של בת הזוג לאיזון משאבים מכוח חוק יחסי ממון. כאשר מדובר בנישואין לפני 1974 – מכוח הלכת השיתוף

א.     הזכות החוזית הנובעת מההוראה החוזית של חוזה התיישבות

מרביתם של חוזי ההתיישבות הינם חוזה דו צדדי בין הרשות לבין האגודה, וחוזה משולש כאשר הסוכנות היהודית אף היא צד לחוזה.

נוסח הוראת החוזה הדו צדדי הינה לרוב כדלקמן:

העברת הזכויות לבן זוג:

"נפטר אחד מיחידי בני זוג שהנם חברי אגודה המחזיקים במשק (להלן - המנוח) והניח אחריו בן זוג – תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לבן-זוגו בלבד, וזאת אפילו אם המנוח השאיר ילדים ביחד עם בן הזוג."

העברת הזכויות לילד המסוגל לקיים את המשק מבחינה חקלאית:

"לא הניח המנוח בן זוג, או הניח יותר מילד אחד  תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק רק לאחד מביניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק. באין הסכמה בין הילדים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק יחליט בכך בית המשפט"

העברת הזכויות למי שנקבע על פי צוואה:

"כל אחד מיחידי בני הזוג שהינם חברי האגודה המחזיקים במשק רשאי להורות בצוואתו למי תימסרנה זכויות השימוש שלו במשק, ואולם לא יהיה בהוראות צוואה כאמור כדי לגרוע מזכויותיו של בן זוגו האמורות בפסקה (1) לעיל ולא יהיה בהן כדי לגרום למסירה של זכויות השימוש במשק ליותר מאדם אחד ולבן זוגו"

נוסח הוראת החוזה המשולש הינה לרוב כדלקמן:

"במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב ביישוב יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן/בת הזוג שנותר בחיים. באין בן/בת זוג לחבר האגודה או מתיישב ביישוב שנפטר יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר על ידי המיישבת.

באין בן ממשיך כאמור  יועברו כל  הזכויות  בנחלה בהתאם לעקרונות  הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה – התשכ"ה"

הנה  כי כן בשני סוגי החוזים, העדיפות הראשונה היא להעברת הזכויות לבן הזוג שנותר בחיים.

כאשר מדובר בבת זוג שנייה, ייתכן ועל אף שהיא בת זוג פורמאלית של הנפטר, היא לא תוכר ככזאת, וזאת לעניין חוזה התיישבות, מהסיבה שספק אם כוונת מנסח חוזה ההתיישבות הייתה גם לבת זוג שנייה, שהרי מדובר בחוזה משנות ה-60 של המאה הקודמת.

ולפיכך יש לפרש את המונח "בן זוג" על פי תכלית חוזה התיישבות, ולבחון בכל מקרה ומקרה האם מדובר בבן זוג ראוי לזכויות בנחלה אם לאו.

הרעיון המונח בבסיס חוזה ההתיישבות הינו הרצון לפזר את זכות השימוש במקרקעין חקלאי למספר רב של משתמשים בעלי זכויות, תוך שמירה על יח' מקרקעין גדולה מספיק לצורך פרנסת המחזיקים בה - הנחלה, על מנת לקיים רצף של עיבוד חקלאי, וזאת על מנת למנוע השתלטות של בעלי הון מעטים על כלל המקרקעין החקלאי בישראל, הן כאמצעי ייצור, והן לצרכים ספקולנטיים.

יישום הרעיון כאמור נעשה באמצעות הקצאת המקרקעין הנחלה בדרך של "נחלות", כאשר מחד גיסא לא ניתן לפצל נחלה, ומאידך גיסא לא יכול אדם להחזיק ביותר בנחלה אחת.

ולפיכך, בנוסף לקריטריונים הפורמאליים האובייקטיבים לפיהם מוגדרת "בת זוג", יש לבחון גם את הקריטריונים הסובייקטיביים לבת הזוג השנייה בהקשר לתכלית חוזה ההתיישבות כאמור לעיל.

ולכן, ההתייחסות לזכויות בנחלה איננה התייחסות לזכויות בנכס בהיבט הנדל"ני בלבד, אלא גם התייחסות לקיום משק החקלאי כחלק מאידיאולוגיה של ההתיישבות החקלאית המתחדשת בארץ ישראל על פי עקרונות הקואופרציה.

ולכן, ככל שמדובר במשק חקלאי פעיל יותר, כן תגבר חשיבות קיום המשק החקלאי לעניין מיהות האדם הראוי להמשיך ולקיימו מבין המועמדים הראויים לכך על פי הוראות חוזה ההתיישבות.

במאמר מוסגר ראוי לציין כי רשות מקרקעי ישראל מכירה בידוע בציבור כבעל זכויות, כך למשל ידוע/ה בציבור הינו בכלל "קרוב" לעניין העברת זכויות (נספח א' 21.26-21.28 בקשה להעברת זכויות במגזר החקלאי).

להלן פירוט של קריטריונים לעניין זכויותיה של בת זוג שנייה. הפירוט הינו על פי החקיקה, הפסיקה, ההיגיון והסברה.

א.   קריטריונים פורמאליים אובייקטיביים


    • האם בת הזוג השנייה הייתה נשואה לבן הזוג שנפטר, או ידועה בציבור.
    • האם מועד הנישואין קדם ליום 01/01/1974.
    • האם קיים הסכם ממון בין בני הזוג, האם ההסכם אושר כאמור בחוק יחסי ממון אם לאו.
    • קיומם של הסכמים נוספים בין בת הזוג השנייה לבן הזוג שנפטר בעניין הזכויות בנחלה.
    • משך הזמן שבת הזוג השנייה הייתה נשואה, או הייתה ידועה בציבור לבן הזוג שנפטר.
    • האם בת הזוג השנייה מוכרת ע"י רשות מקרקעי ישראל ו/או הסוכנות היהודית כבעלת זכויות בנחלה.
    • האם בת הזוג השנייה רשומה ברשות מקרקעי ישראל ו/או הסוכנות היהודית כבעלת זכויות בנחלה.
    • האם בת הזוג השנייה חברה באגודה להתיישבות שבישוב.
    • האם בת הזוג השנייה הגישה בקשה להתקבל כחברת אגודה.

ב.   קריטריונים מהותיים סובייקטיביים


    • האם מדובר בנחלה עם משק חקלאי פעיל, או נכס נדל"ני בלבד.
    • האם בת הזוג השנייה מתגוררת בנחלה.
    • האם בת הזוג השנייה מהווה חלק מהותי במשק החקלאי, או היוותה בעבר.
    • האם בן הזוג שנפטר ראה בבת הזוג השנייה כמי שתמשיך לקיים את המשק, או שייעד את המשק למישהו אחר, אחד מילדיו.
    • ככל שבן הזוג הותיר אחריו צוואה, התייחסות קונקרטית לבת הזוג, וכן התייחסות הצוואה לזכויות בנחלה ולמשק החקלאי.

ראוי לציין כי החלוקה בין פורמאלי אובייקטיבי לבין מהותי סובייקטיבי הינה חלוקה רעיונית גסה וודאי שאיננה חד משמעית. בכל מקרה, ההכרעה לפיה ייקבע אם בת הזוג השנייה הינה בת זוג לעניין חוק ההתיישבות, מתחשבת הן במעגל הפורמאלי שהינו בבחינת מעגל חיצוני, והן למעגל הסובייקטיבי שהינו מעגל פנימי המתייחס לנפשות הפועלות במסגרת המשפחתית, ובעיקר לכוונתו של הבן הזוג הנפטר, את מי ראה כראוי ורצוי להחזיק בזכויות הנחלה, את בת זוגו השנייה, או אחר.

ככלל נראה שנטייתם של בתי המשפט הינה יותר לכיוון הכרעה המתחשבת במעגל הפנימי הסובייקטיבי להתנהגותם וכוונותיהם של הנפשות הפועלות, מזו המתחשבת במעמד הפורמאלי של בת הזוג השנייה.

במקרה ובת הזוג השנייה איננה מוכרת כבת זוג לעניין הוראות חוזה ההתיישבות, עדיין אין בכך משום איון זכויותיה, שהרי לצורך זכותה על פי חוק הירושה, די בכך שהייתה זקוקה לגט מבן זוגה לו רצתה להינשא לאחר.

כאשר מדובר בחוזה משולש, הרי שבמידה ולא נקבע בן ממשיך אליו מועברות הזכויות, יועברו הזכויות על פי עקרונות סע' 114 לחוק הירושה, והזוכה בזכויות בנחלה יחויב בפיצוי שאר היורשים, בתנאי ששווי הזכויות בנחלה עולה על חלקו בעיזבון. ככל שבת הזוג תוכר כיורשת של בן זוגה שנפטר, אף היא תהיה בכלל היורשים הזכאים לפיצוי.

כאשר מדובר בחוזה דו צדדי, ייתכן כי על אף שיוכרע כי אין בת הזוג השנייה ראויה להיחשב כבת זוג לעניין הוראות חוזה ההתיישבות, וזאת על דרך פרשנות תכלית חוזה ההתיישבות, הרי שבמידה ובן הזוג מצווה את הזכויות בנחלה דווקא לבת זוגו השנייה, ייתכן והזכויות יועברו אליה.

כאשר הזכויות יועברו לאחד מהילדים, ככל הנראה שלא תחול עליו חובה לפצות את שאר היורשים, ובת הזוג השנייה בכללם.

ייתכן מצב לפיו בת הזוג השנייה לא תוכר כבת זוג לעניין הוראות חוזה ההתיישבות, אבל תוכר כבת זוג מכוח חוק יחסי ממון, ולכאורה תעמוד לה הזכות למחצית שווי כלל נכסי בני הזוג, מכוח זכותה לאיזון משאבים עקב פקיעת נישואין.

במקרה כזה ייתכן וכי יש להחיל את ההכרעה לפיה לא הוכרה בת הזוג השנייה כבת זוג לעניין הוראות חוזה ההתיישבות, על איזון המשאבים, ולכן הזכויות בנחלה אינן במסגרת בנכסים הנכללים באיזון.

כמו כן, על פי הוראות חוק יחסי ממון נכס שהיה של בן הזוג קודם לנישואיו איננו נכלל במסגרת הנכסים החייבים איזון, ולכן לכאורה שאין לבת הזוג השנייה זכויות בנחלה, אולם ככל שהמשק צבר נכסים כתוצאה מפעילות כלכלית בזמן חייהם המשותפים של בני הזוג, הרי שלכאורה תהא לבת הזוג השנייה זכות למחצית משווים של אותם הנכסים שנצברו במהלך חייהם המשותפים, ובתנאי שלא הוסכם אחרת בין בני הזוג במסגרת הסכם יחסי ממון, ואפילו הסכם אחר שהינו בעל תוקף מכוח דיני חוזים, וכן כאשר ברור כי היה ברור ומוסכם בין בני הזוג כי נכסי המשק אינם חלק מהנכסים הנכללים באיזון עתידי.

ולכן, ככל שבת הזוג השנייה הייתה חלק אינטגרלי של המשק, ובן זוגה ראה בה שותף בדרכו, אפילו הוסכם כי הזכויות בנחלה לא יועברו לבת הזוג השנייה והן אינן במסגרת נכסי האיזון, יכול שיהא על מקבל הזכויות בנחלה להעביר לבת הזוג השנייה חלק משווי המשק.

הכותב הינו עו"ד המתמחה בתחום המסחרי כלכלי ובמיוחד באגודות שיתופיות.

האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

 

 

 

עמיר דרורי, עו"ד
www.amir-drori.co.il
href="mailto:drorilaw.rut@gmail.com" drorilaw.rut@gmail.com">target="_blank">drorilaw.rut@gmail.com
כפר רות 6, 73196
טלפון משרד: 08-9761097
פקס משרד: 08-9761960
טלפון נייד: 054-5540188

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב