רבות אנו שומעים על סין בזמן האחרון, על אותה מדינה שמומחים רבים מנבאים לה שתוך פחות מ- 20 שנה תהפוך למעצמת-על.
סין זהו דרקון שהתעורר בשנים האחרונות, והיום הוא שועט קדימה.
לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון ב- 1949, אחרי מאה שנים של השפלות מצד המערב, ולאחר תפיסת השלטון ע"י דנג שיאו פינג ב- 1978 - נקבעה הדרך - רק הרווח הכלכלי והרצון להצליח בשוק החופשי הוא אשר יביא את המדינה שראתה את עצמה לאורך אלפי שנים כממלכה התיכונה, מרכז העולם - להיות המעצמה של המאה ה- 21.
וכך, בפתח המילניום ה- 3, אנו רואים ומרגישים את נוכחות סין בעולם. כמעט כל מוצר שנקנה הוא תוצרת סין - מנעלי נייק, משחקי ילדים ועד מכשירים אלקטרוניים.
לאורך ההיסטוריה של סין - הדת הסינית היוותה חלק מחיי האדם הסיני. בימינו כבעבר - הדת הסינית הינה חלק מתפיסת העולם הסינית - חיה אתה בהרמוניה, ואולי אף דוחפת אל הצלחה וקידום - משאת נפשו של כל אדם סיני.
הדת הסינית - נקראת הדת הסינית העממית - 99% מהעם הסיני מאמינים בה.
הדת הסינית יונקת למעשה מ- 3 הדתות הגדולות בסין - הבודהיזם, הדאואיזם והקונפוציוניזם. לאורך כל ההיסטוריה הסינית עמד בראש המדינה קיסר אחד ויחיד, אשר התחלף עם החלפת השושלת, והוא מתוך פחד לשלטונו - דאג שהדת לא תתפוס כוח ולא יהיה לה ממסד סדיר. כך התפתחה לה דת עממית בלי חוקים, בלי סדרי תפילה, אלא עם מנהגים עממיים המשרתים את רצון העם.
למעשה, מה שמעניין את האדם הסיני בדת זו הוא "מה שעובד" - מה יוריד לו גשם, מה יעשה אותו בריא, מה יעשה אותו עשיר וכו'.
לדת מס' מאפיינים כמו דת אלילית, פוליתאיסטית - אלים שהיו בעבר בדרנים או לוחמים אמיצים. כמובן שאחד האלים החשובים ביותר, אותו נמצא בכל מסעדה, עסק וכו' הינו אל הכסף - יושב בפתח המקום ומוקף במנחות רבות, ותפקידו להביא כסף ועושר לבעלי המקום.
צלאלים הללו מקריבים קורבנות - אם בעבר הביאו קורבן בשר, היום הכסף זה המתנה האהובה ביותר על האלים (וכנראה גם עלינו). דרך אגב - כסף הנייר הומצא בסין מתוך אותה אמונה.
הסינים מאמינים ברוחות ומאוד מפחדים מפולחן אבות, וכך מתוך אמונה עמוקה במטפיזיקה ישנה גם חשיבות עצומה לניבוי העתיד - הרצון לדעת את העתיד, אם אפשר לשנותו ולהפוך אותו לטובתנו.
בחבל סצ'ואן - שעתיים נסיעה מצ'נגדו, בירת החבל, נמצאים מפעלי ההשקיה - מפעלי סכרי מים ענקיים אשר נבנו כבר במאה ה- 3 לפנה"ס ומטרתם הייתה להזרים מים מנהר המין אל נפת צ'נגדו. מי שייסע לבקר במקום יפגוש בקומפלקס גדול של מקדשים אשר הוקדשו למלך ולבנו, על תרומתם לבניית הסכרים, שסיפקו השקיה ויבולים טובים למדינה, ש- 75% מאוכלוסייתה חקלאית.
בקומפלקס התחתון נבקר במקדש בו נמצאים מגידי עתידות - זהו אחד המקדשים החשובים לתושבי האזור. וכך אזרחי סין - איש עסקים מצליח או פקיד קומוניסטי, איכר מקומי או חייל - באים למקדש לברר את עתידם. הם שולפים מקל מתוך קופסא מלאה מקלות - ונזיר מיוחד קורא את עתידם שכתוב בקודים עתיקים על גבי המקל. האדם הסיני מזדהה עם הכתוב - אח"כ הוא יילך למקדש הסמוך ויבקש את ההצלחה (נקווה !) הרשומה ע"ג המקל.
כשהאדם הסיני נזקק לרפואה, הוא בדרך כלל יילך אל המקדש בו נמצאת גואן יין - אלת החמלה. כסף נבקש מאל הכסף. מבודהה אפשר לבקש הכול - הצלחה, אהבה, חתונה, ומה לא.
וכך היא הדת הסינית העממית - בלי חוקים, בלי נוהלי תפילה מסודרים, בלי ממסד, פשוט לבוא לאחד המקדשים הקרובים ולבקש את כל העולה על רוחנו. האיכר יבקש גשם, יבול פורה ועוד, הסטודנט הצלחה באוניברסיטה, חייל אולי יבקש חופשה - הם באים, מבקשים, מביאים מנחה קטנה (או גדולה), וכך למעשה דואגים לעתיד טוב יותר.
נראה אם כן, עם הלהיטות הסינית להצלחה ולפיתוח כלכלי מואץ - אין מתאים מהדת הסינית להתקדמות ולרצון אישי להיות מס' אחד בפוליטיקה העולמית.
