את הדמוקרטיה חייבים לתקן 2
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

את הדמוקרטיה חייבים לתקן 2 

מאת    [ 26/08/2013 ]
מילים במאמר: 2458   [ נצפה 1311 פעמים ]

 
 

 

מאמר זה הוא בהמשך לחלק ראשון שנקרה - את הדמוקרטיה חייבים לתקן 1

חלק שני -- הפתרון המוצע.

 מאחר ואיננו רוצים שעסקנים פוליטיים למיניהם יקבעו עבורנו עסקנים פוליטיים אחרים כמנהיגים, ומאחר ואנחנו מודעים לעובדה שלעם אין יכולת ואין כלים לשפוט ולהעריך את טיבם של

המועמדים להיות מנהיגים, חובתנו ליצור שיטת ממשל שונה

לחלוטין שתבטיח מערכת שלטון יעילה.

 

בשיטת ממשל זו יהיו ארבעה מוסדות.

 

א.       המוסד להכשרת מנהיגים הוא "בית הספר למנהיגים".

ב.       המוסד למינוי מעומדים הוא " המוסד למנויים".

ג.        המוסד לביקורת ופיקוח.

ד.       המוסד לסקרים ותאום עמדות. 

 

נתעכב על כל אחד בנפרד.

 

א.                   בית הספר למנהיגים

 

"בית הספר למנהיגים", כשמו כן הוא, תפקידו להכשיר מנהיגים. מנהיגי עם ומדינה. לא סתם אנשים. אנשים מלאים כרימון, מוכשרים, חרוצים, נקיי כפיים.

בבית ספר זה תוכשר כל הצמרת השלטונית, עד לרמות הנמוכות, בכל תחומי השלטון: כלכלה, חינוך, בריאות, בטחון ועוד.

כל הצמרת השלטונית, על שלוחותיה ואגפיה, תמונה אך ורק מתוך בוגרי בי"ס זה. ( תמונה ע"י המוסד למנויים ).

השנים הראשונות תוקדשנה ללימודים כלליים. בכדי שהתלמיד יכיר את הארץ והמדינה לאורכה ולרוחבה מכל היבט אפשרי. מההיבט ההיסטורי, הגיאוגרפי, הדמוגרפי, הכלכלי, הגיאולוגי ועוד ועוד.

 בכדי שהתלמיד יבין ויכיר ביסודיות את העולם בו אנו חיים מכל ההיבטים האפשריים.

 בכדי שישלוט בשפות העיקריות, ביחסים בין לאומיים, ברזי הכלכלה המקומית והעולמית, בנושאי מסחר, תעשיה, תקשורת ועוד ועוד.

בכדי שיצויד ביכולות ובכלים להתמודד בבעיות ניהול, שליטה ועבודת צוות.

שהותו של התלמיד תנוצל להערכת אופיו, יציבותו הנפשית, עקביותו, נחישותו, יחסי האנוש שלו וכן היבטים אחרים של אישיותו. הערכות אלה תילקחנה בחשבון כשימונה, אם ימונה, לתפקיד כל שהוא במוסדות השלטון. 

 

בית ספר זה יהיה בית הספר הקשה ביותר בעולם. זאת מפני שרמת הדרישות תהיה הגבוהה ביותר. מפני שהתלמידים שם יהיו נתונים תחת זכוכית מגדלת לאורך כל תקופת הלימודים. מפני שהדרישות האובייקטיביות ממנהיג הן הגבוהות ביותר.

 

ב.                   המוסד למינויים.  

 

למוסד זה מספר תפקידים:

 


    • לקבוע איזה משרדים יהיו במדינה וכן את המשרות והתקנים שיכיל כל משרד.
    • לקבוע את משך הזמן בו ישרתו הנבחרים במשרה הספציפית אליה נבחרו. (לכל משרה אמור להיות פרק זמן מוסכם שלאחריו יוחלף המכהן בה בנבחר אחר).
    • לקבוע קריטריונים למנוי המועמדים למשרות השונות במשרדים השונים.  
    • למנות את המועמדים המתאימים ביותר למשרות השונות ולדאוג להחלפתם בבוא העת בנבחרים חדשים.

 

חשוב לציין: מנוי המועמדים יעשה, עד כמה שניתן, באמצעות מבחנים אובייקטיביים שאינם תלויים באנשים אלה או אחרים. מנוי זה יסתמך הן על הישגיו של המועמד בבית הספר למנהיגים, כולל הערכות פסיכולוגיות וסוציולוגיות מבי"ס זה, הן על סמך בחינות ישירות, פסיכומטריות ואחרות של המוסד למנויים עצמו והן בהתחשב בתפקודו וניסיונו של המועמד במשרות האחרות בהם שרת.  רק היבטים מיוחדים באישיותו של המועמד, שיחייבו התרשמות אישית, יועברו להתרשמותו של צוות אנשים שיוכשר לנושא.

גם כיום , לשם דוגמא, קנה המידה לפיו סטודנט מקבל את התואר הנכסף, מבוסס על אמות מידה אובייקטיביות:- סידרה של בחינות ומטלות שנקבעו במסלול לימודיו ללא "מגע יד אדם". לכן ברור שניתן להכשיר אנשים ואחר כך למנותם למשרות השונות, על סמך אמות מידה אובייקטיביות מבלי להזדקק ל"ועדות מסדרות".

 

זאת ועוד: בעבר בחרו "הועדות המסדרות", המורכבות מעסקנים פוליטיים, את בעלי המשרות, מתוך קבוצה אחרת של עסקנים פוליטיים. כאן ממונים האנשים מתוך מאגר של אנשים שבו כולם ראויים לתפקיד ורק הטוב ביותר או הטובים ביותר הם אלה שנבחרים בפועל.

ואיך נדע שהם ראויים לתפקיד? הרי הם עדיין לא תיפקדו. – כאן בדיוק ה"פואנטה". אנחנו לא מאפשרים לאדם לתפקד ואחר כך בוחנים את תפקודו. כך זה כעת. אנחנו מכשירים אותו לתפקידו ובוחנים אותו מכל היבט אפשרי בטרם יתחיל לתפקד. רק המוכשרים והראויים ביותר ממונים למשרות המיוחלות, וזאת מתוך ההנחה ההגיונית שיתפקדו טוב יותר מאלה שכלל לא הוכשרו.

נאמר למשל שבית הספר למנהיגים יוציא משורותיו, אחת לתקופת זמן מסוימת, מספר מסוים של אנשים שראויים להיות שרים או מנהלים או כל תפקיד אחר. אך ורק מתוך מאגר זה, שכל החברים בו נמצאו ראויים למשרות הספציפיות, יצטרך המוסד למנויים לבחור את הטובים ביותר. אולי גם באמצעות הגרלה או סידרת הגרלות. המעומדים שלא ימונו או לא יזכו בהגרלה יזכו אולי במשרות אחרות שבמלאי, משניות יותר בהיררכיה השלטונית.

כשם שהאוניברסיטאות מוציאות מדי שנה מספר מסוים של אנשים שהוכשרו ונמצאו ראויים להיות רופאים או עורכי דין או מהנדסים כך יוציא בית הספר למנהיגים אנשים שהוכשרו לקחת חלק בניהול המדינה בתחומים השונים. רק מתוך אלה ניתן להגריל או לבחור את הטובים ביותר. לא צריכה להיות כאן בעיה.

 

חשוב לציין: לכל תפקיד תוקצב תקופת כהונה קבועה מראש. בתום תקופה זו יעבור המכהן בה לתפקיד אחר בהתחשב בתפקודו ובניסיונו. שיטה זו תאפשר צבירת ניסיון מעשי, גיוון ועניין בעבודה, מתן אפשרות לקידום וכן רענון מתמיד של המערכת בכוח עבודה חדש. סבב זה של תפקידים, תוך כדי קידום האנשים שהוכיחו את עצמם, יהיה גם הוא באחריותו של המוסד למנויים.

 

ומי ימנה את הממנים?  או את אלה שיקבעו את הקריטריונים לבחירה? או מי יקבע את תוכניות הלימוד? ועוד.

כל אלה ימונו באותה שיטה: א. הכשרת מאגר של מועמדים ראויים לתפקידים השונים ע"י בית הספר למנהיגים. ב. מנוי או הגרלה מבין אלה, ואיוש המשרות השונות באלה שזכו ונמצאו ראויים. כל זאת על סמך אמות מידה אובייקטיביות עד כמה שניתן. גם כאן לא צריכה להיות שום בעיה.

 

כמובן שנחוצה תקופת הרצה, וכמובן שצפויים קשיים התחלתיים, וכמובן שצריך לעבד ולשפץ את הרעיון מבחינות רבות, אך אין לי ספק שאם מאמינים בדרך ואם מוכנים באומץ ובראש פתוח לשחוט פרות קדושות, העתיד יהיה הרבה יותר ורוד.

 

ג.                    המוסד לביקורת ופיקוח

 

מוסד זה עצמאי לחלוטין, יפקח על עבודתם של שאר שלושת המוסדות מבחינת ניקיון כפיהם של העוסקים במלאכה ומבחינת יעילות עבודתם.

מערכת המשפט והמוסד לביקורת המדינה הקיימים כיום בהחלט יכולים להיות בסיס למוסד זה.

 

ד.                   המוסד לסקרים ולתאום עמדות.

 

חברים, לבחירות הנוכחיות שני יעדים ראשיים, וכל המעז לבטל את הבחירות חייב, בראש ובראשונה, לתת להן פתרון.

 

היעד הראשון הוא מתן לגיטימציה לשלטון. רצון העם, כפי שהתבטא בבחירות, הוא הוא הנותן לשלטון את הלגיטימציה שלו לשלוט. ללא גיבוי רצון העם, אין לשלטון זכות קיום, וברגע שנטלנו מהעם את "זכותו" לבחור, ערערנו את הבסיס החוקי לקיום השלטון. לסוגיה חשובה זו אשוב בהמשך.

 

היעד השני של הבחירות הוא הצגת דעות ורצונות העם. דעות ורצונות אלה באים לידי ביטוי בבחירת המפלגה המועדפת בזמן הבחירות. אם אני חושב, לשם דוגמא, שראוי שהרב עובדיה יוסף, תרכיז הפיגור החברתי והתרבותי, ינהל את המדינה, אצביע עבור ש"ס. אם אני חושב שראוי ליישב את השטחים לפני הנגב והגליל אצביע מפד"ל או ליכוד וכו . המפלגות, באמצעות הבחירות, הן הביטוי לרצונות ולדעות העם, וכל המעז לבטלן חייב למצוא מיידית פתרון ליעד זה.

 

למען הסר ספק, לעם יש דעות ועמדות ורצונות ורגשות. כל שלטון באשר הוא חייב להיות קשוב להן, חייב לתת עליהן את הדעת וחייב לפעול בהתאם.

 

סוגיה זו היא בעייתית. בעייתית מפני שנטלנו מהעם את זכותו להביע את דעותיו באמצעות המפלגות והבחירות. – כאן נכנס לתמונה "המוסד לסקרים ותאום עמדות."

 

למה "סקרים"?

 

בימנו, אין צורך בבחירות בכדי להעריך, במידה די מדויקת,  את דעותיו ורצונותיו של העם. ניתן להגיע, לא רק לאותה תוצאה, אלא אף להגיע למגוון רחב ביותר של נתונים באמצעות סקרים. מוסד שאמון על ביצוע סקרי קהל מסוגל לקבוע, בזמן אמת, ברצף ולאורך זמן, מגוון רחב של רצונות, דעות, מצבי רוח ונטיות של העם. ואמנם זהו תפקידו של "המוסד לסקרים ותאום עמדות" :- להציג ברבים, בצורה שוטפת, תמונה עדכנית ורחבה של דעות, רגשות, ורצונות העם. מוסד כזה עונה על הצורך בהבעת  רצונות העם, טוב שבעתיים מהבחירות המקובלות. מובן מאליו שמוסד זה , כמוהו כמוסד לביקורת, חייב להיות עצמאי לחלוטין.

 

 למה "תאום עמדות"?

 

מפני שקיימת כאן בעיה המחייבת תאום עמדות. תאום עמדות בין רצונות ודעות העם כפי שמונחות דרך קבע על שלחן, לבין מדיניות ופעילות המשרדים השונים.  אסביר:

 

אם נאמר, על סמך תוצאות הסקרים, ירצה העם לכבוש את רצועת עזה ואילו אלה האמונים על מדיניות החוץ והביטחון יחליטו שזה מיותר. מי יקבע?  או, אם, נאמר, שהשלטון לא יענה על ציפיות העם בנושא תעסוקה ורווחה. מה יהיה?  או, אם, נאמר, העם יחליט שעדיף ללמד בבתי הספר רק גמרא ותלמוד. מי יחליט? והרי העם הוא האדון, על פיו יישק דבר וחייבים למלא את רצונו.

 

האמת היא ששאלות אלה יכולות להישאל גם במשטר הדמוקרטי הקיים כיום. התשובה לשאלות אלה היא שלעם אין הרבה בררות. הוא חייב, תיאורטית, לחכות עד סוף הקדנציה ואז להחליף את המפלגה או המנהיג.

ואמנם, כידוע, הבטחות והצהרות של לפני הבחירות – לחוד, ומדיניות מעשית בשטח, לאור האילוצים - לחוד. העניין הוא שבמצב הנוכחי, העם, גם חסר יכולת להעריך את מנהיגיו, וגם בוחר, בבררת מחדל, את הפחות גרועים מבין כל הגרועים.

 

חייבים להבין, אנחנו מכשירים, וממנים מנהיגים שניתן לסמוך עליהם. ככתוב למעלה, אלה אנשים ראויים מכל בחינה אפשרית לקחת חלק בניהול השלטון, אלה אינם עסקנים פוליטיים מסוגם של אמיר פרץ, שר הביטחון, או מיודענו האנס הנשיא משה קצב. אנחנו חייבים לסמוך עליהם מבחינת יושרם, רוחב אופקיהם, נחישותם, חריצותם בקיאותם. לסמוך עליהם מפני שהוכשרו במיוחד לתפקידם ונמצאו ראויים.  אלה הם המנהיגים האמיתיים. וכידוע המנהיג הוא הוא המתווה את הדרך, הולך בה בראש, ומושך את כולם אחריו. מנהיג איננו ביבי נתניהו הקובע דרך על פי מצב רוחו של העם.  אנחנו חייבים לתת לצוות גדול ומיומן של אנשים מצוינים לנהל את המדינה. אנחנו חייבים לסמוך עליהם גם אם רצונות העם לא עולים בקנה אחד, במאת האחוזים, עם מדיניות השלטון.יש כאן ויתור מסוים על ה"ריבונות האבסולוטית" של העם מתוך מודעות לחולשותיו ולמגבלותיו כפי שפורטו למעלה.

 

אעפ"כ, מצב בו דעות ורצונות העם כלל לא באים לידי ביטוי הוא מצב צורם. מצב לא נוח המזכיר משטרים אפלים. כאן נכנסת לתמונה פונקצית "תאום העמדות". תאום עמדות בין רצונות העם, משאלותיו, דעותיו, רגשותיו – כפי שמתפרסמים ברצף ע"י המוסד לסקרים, לבין נציגי השלטון בפועל.

 

לשם השגת יעד זה ניתן ליצור סוג של פורום פומבי שבו יתנהל עימות רציף בין דעות, רצונות ורגשות העם, לבין נציגי המשרדים השונים. בפורום זה נציגי המשרדים השונים יציגו ויסבירו את מדיניות המשרד, יגנו עליה, וינסו לשכנע את העם בצדקת הדרך אל מול, נאמר, צוות שופטים שייצגו את העם, על סמך תוצאות הסקרים.

 

בנקודה זו חייבים להגדיר בברור את יחסי הכוחות, סמכויות הצדדים ויחסי הגומלין בין רצונות ורגשות העם מחד לבין נציגי השלטון מאידך. אין ספק שדרושה כאן מחשבה ועיבוד של צוות אנשים.  בכל אופן הקו המנחה, לדעתי, הוא מתן חופש פעולה מרבי לאלה שהוכשרו לעסוק במלאכה, מתוך מודעות ליתרונם ומתוך מודעות למגבלותיו של ההמון.

 

אני מודע לבעייתיות שעלולה, תיאורטית, להיווצר במצבים בהם יהיה פער משמעותי בין רצונות העם לבין החלטות השלטון. במקרים קיצוניים יצטרך העם לחכות בסבלנות עד לסבב הבא של המנויים בתקווה שהממונים החדשים יספקוהו יותר.  – זה מה יש, ואם יש לכם רעיונות והשגות בנושא – תבורכו.

 

לפני סיום אתייחס למספר נקודות שלא זכו להתייחסות.

 

1. נקודה משפטית חשובה שיש לדון בה היא שאלת הלגיטימציה לאותם צוותים שמונו לנהל את המדינה. במצב הנוכחי, הלגיטימציה והסמכות לשלוט ניתנת לנבחרים מכוח רצונו של העם כפי שהתבטא בבחירות. במצב שבו אין בחירות צפה ועולה השאלה באיזה זכות ישלטו השולטים.

אני רחוק מלהיות משפטן, אך כידוע המהנדסים והרופאים, לשם דוגמא, קיבלו את הלגיטימציה שלהם לעסוק בתחומם מעצם הכשרתם בבתי הספר המתאימים ומעצם הכרת המדינה במוסדות בהם למדו.  על אותו משקל, אלה שמונו או הוגרלו לנהל את המדינה, בשיטה המוצעת, מעצם היותם פקידים שהוכשרו לתפקידם  בבית הספר למנהיגים, אני מניח שניתן להקנות גם להם את הלגיטימציה הדרושה לעסוק בתפקידם. ואם יש כאן קושי מסוים אני סומך על המשפטנים שימצאו לקושי פתרון.

 

2. נקודה חשובה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא סוגית חקיקת החוקים. במצב הנוכחי הכנסת היא הגוף המחוקק. ובכנסת זו יושב אדון פלוני, "נבחר העם", בור ועם הארץ בענייני חינוך, ומחוקק חוקים בענייני חינוך. אבסורד מארץ האבסורדים.

רבותי, החוקים בענייני חינוך, וכך בכל התחומים האחרים, חייבים להתקבל בפורומים המתאימים, ע"י אנשים שהוכשרו ומיומנים באותו שטח , לא ע"י עסקנים פוליטיים!

 


    • הכנסת, היא הפרלמנט, נשמתה של הדמוקרטיה ומעוזה הקדוש, כפי שראינו, אינה אלא מושב לצים של עסקנים פוליטיים הדואגים רק לכיסאם. היא בדיחה רעה, לעג לרש. כל הפונקציות שהיא אמורה למלא יכולות להיעשות טוב שבעתיים ע"י צוותים שהוכשרו ונמצאו ראויים. אנחנו פשוט כל כך הורגלנו לה, וכל כך נשטפה דעתנו ב"גדולתה", שקשה לנו לוותר עליה. 

לעומת זאת, לסוג של ממשלה שבה יתכנסו האחראיים על

המשרדים השונים וידונו ויחליטו בנושאים כלליים המשותפים לכלל

המדינה, כנראה שיש מקום.

 


    • והכי חשוב:- אין מה לחשוש מפגיעה בחוסנה של הדמוקרטיה. נהפוך הוא. הדמוקרטיה תצא מחוזקת ומשופרת. מחוזקת ומשופרת ממספר סיבות.

א.          להבדיל מהמצב כיום, בו הממשלה מייצגת את רוב העם באמצעות הקואליציה, בעוד המיעוט, שיכול להגיע תיאורטית ל 49 אחוזים, כלל לא מיוצג במוסדות השלטון, בשיטה המוצעת "תמונת העם" על דעותיו, רצונותיו ותחושותיו, מונחת דרך קבע על שלחן הדרג השולט, מתעדכנת תדיר, ומחייבת את השלטון להתייחס לתמונה זו כיחידה אחת.  דעתו של המיעוט, בפרופורציות הנכונות, באה לידי ביטוי שוטף בתהליך קבלת ההחלטות ובמהלך יישום המדיניות בפועל. מה יותר דמוקרטי מזה? למה להוציא את המיעוט אל מחוץ לגדר?

ב.          כל ההיררכיה השלטונית, ללא יוצא מהכלל, אינם אלא פקידים מעולים ומיומנים הכפופים לתפקידם. הם אינם חייבים דבר לאיש מפני שמונו על סמך הישגיהם וכישרונם. תפקידם לשרת את העם והם כפופים לו.

ג.           כל שאר יסודות הדמוקרטיה יחוזקו וישמרו. תקשורת חופשית ועצמאית, מערכת משפט וביקורת עצמאיים, חופש דיבור, מחאה, אמונה. שוויון כולם כלפי החוק.  

 

סיכום

 

הרעיון המונח בכתבה זו בהחלט מהפכני. מהפכני מפני שנטלנו מהעם את אחד מעמודי היסוד של הדמוקרטיה. נטלנו ממנו את זכותו הבסיסית לבחור את מנהיגיו. חיסלנו במחי יד את הכנסת, היא הפרלמנט, אותו פורום של נבחרים, הבסיס לכל משטר דמוקרטי בעולם המערבי.

 

האמת היא שעצם המחשבה לשלול מהעם את זכותו להצביע ולחסל את הכנסת והמפלגות מעבירה בי צמרמורת.

 

אך צמרמורת זו פוחתת כשאני נזכר בבורותם ואפסותם של "נבחרי העם" (איזה שם מפוצץ), אל מול הכישורים הנדרשים ממנהיג. פוחתת כשאני מביט בהצגה הזולה, בקריקטורה הגרועה, בדמות כנסת של עסקנים פוליטיים הדואגים רק לכיסאם ושהגיעו למעמדם הרם בזכות כישורים ונסיבות מפוקפקים.

 

וכשאני חושב הלאה, על העובדה שהתפטרנו מהעסקנות ומהסחטנות המפלגתית והדתית, מהדילים המכוערים, מנורמת "שמור לי ואשמור לך", ממעורבות ההון בשלטון, מקבלני הקולות למיניהם, משוחד הבחירות – הצמרמורת ממשיכה להעלם.

 

וצמרמורת זו עוד ממשיכה לדעוך כשאני יודע ששאר יסודותיה של הדמוקרטיה: חופש הדיבור והביקורת, תקשורת חופשית, מערכת שיפוט עצמאית ועוד ועוד נשארים בעיינם ואף מחוזקים.

 

וכשאני חושב עוד, על האלטרנטיבה המוצעת, אלטרנטיבה המבטיחה איכות אמיתית של צוות גדול של מנהיגי עם, החולש על כל תחומי החיים, שעברו את ההכשרה הדרושה לתפקידם, שנבחנו בזכוכית מגדלת מכל היבט אפשרי ושממלאים את תפקידם ברוטציה ותחת ביקורת מתמדת  -  מתחלפת הצמרמורת הראשונית בהרגשת חום וסיפוק.

 

מאמר המשך יפורסם תחת הכותרת – את הדמוקרטיה חייבים לתקן 2.

תגובות/ הערות וכל שעולה בדעתכם – ניתן ליצור קשר ב:

Elilaniado4@gmail.com

מאמר זה נכתב ע"י דר' אלי לניאדו

 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב