השינויים בחוק ההסדרים - נאמנות חלק א' (השינויים בהגדרת חברה להחזקת נכסי נאמנות) 

1. כללי:

ביום ה-30 ליולי 2013 התקבל בישראל חוק לשינוי סדרי עדיפות (הקרוי "חוק ההסדרים"), על אף שבהקדמה ומטרות החוק מדובר על מטרות של צמיחה כלכלית וחיזוק הצמיחה הכלכלי. חוק זה, כמו חקיקה נוספת בתחומי המס והנאמנות המורכבים, ראוי להיקרא בעיקר החוק להגדלת ההון השחור בישראל והברחת הון זר. חבל שדווקא משרד האוצר הוא שמוביל את יצירת הקשיים למשקיעים ולכניסת הון זר ולמעשה מדרדר את כלכלת ישראל הנסמכת נכון לכיום, על ניסים (מציאת גז והגדלת תמלוגים).

יצירת חקיקה ברורה, קוהרנטית והגונה תוביל לקלות בגביית המס – הגדלת רשת המס והגדלת נשיאה בנטל.

בשורת הפרסומים הקרובים נעסוק בנושאים המרכזיים מתוך חוק ההסדרים, תוך שימת דגש על היבטי הנאמנויות, מיסוי המקרקעין והמיסוי הבינלאומי.

בכל רשימה ננסה לעסוק בנושא אחד או שניים בהרחבה.

2. חברה להחזקת נכסי נאמנות

2.1. כללי – נוסח החקיקה החדשה

סעיף 40(5) לחוק ההסדרים, ביקש למחוק את הגדרת חברה להחזקת נכסי נאמנות שהייתה קיימת בפקודה ובמקומה ביקש להוסיף את ההגדרה הבאה:

")א)במקוםההגדרה "חברהלהחזקתנכסינאמנות" יבוא:

"חברהלהחזקתנכסינאמנות" - חברההמחזיקהבנכסי –הנאמןבעבורהנאמן, במישריןאובעקיפין, שמתקיימים בהכלאלה:

1.היא

הוקמהלשםהחזקתנכסיהנאמנותבלבד;

2.לענייןחברההמחזיקהבנכסינאמנותתושבי, ישראלאובנכסינאמנותנהנהתושבישראלאובנכסי נאמנותלפיצוואהשישבהנהנהשהואתושבישראלאו בנכסי נאמנותשהםבישראלעלהתאגדותהומעמדהככזונמסרההודעהלפקידהשומהבתוך 90 ימיםמיום ההתאגדות;

3.הנאמן

מחזיקבכלמניותיה, במישריןאובעקיפין. לענייןפסקהזו, "החזקה בעקיפין" רקהחזקהבאמצעותחברהאחרתשהיאחברהשמתקיימותבה הוראותפסקאות(1)ו-(2) והנאמןמחזיקבכלמניותיה";

חשוב להבחין שהגדרה זו הקובעת שלושה תנאים מצטברים, אינה עוסקת בחברות המשמשות כ-"נאמן" בעצמן, אלא בחברות המחזיקות את הנכסים עבור אותו נאמן (על אף שלמעשה המדובר כאן בנאמנות על ידי מעין "נאמן שני").

2.2. תנאי ראשון – החברה הוקמה לשם החזקת נכסי הנאמנות

כפי שניתן לראות, הרי שבשונה מן העבר, אז יכלה חברת נאמנות להיות חברה שיש לה גם פעילות עסקית ו/או כל פעילות אחרת לצד תפקידה כ-חברת נאמנות, הרי שכיום, בהתאם להוראת המחוקק, חברת נאמנות יכולה לשמש ככזו, רק במקרה בו הוקמה לשם החזקת נכסי נאמנות בלבד!!

במקרה בו היה רצון לעשות שימוש ב-"חברת מדף" (במובן, פשוט של חברה ישנה שקיימת ולחסוך כסף), הרי שהתנאי הראשון אינו מאפשר זאת. הגבלה כאמור לא ברורה, יתירה מכך, וודאי שאין היא מביאה לוודאות כלשהיא, שהרי אין קביעה המחייבת כי תקנון החברה ו/או החלטת דירקטוריון של החברה תורה כי היא חברה להחזקת נכסי נאמנות בלבד !

לאור האמור ניכר שהיה ראוי עשרות מונים, כי לשון המחוקק תקבע כי "תקנון החברה" יורה, כי החברה משמשת להחזקת נכסי נאמנות בלבד. בדרך זו גם ניתן היה לחסוך, בהוצאות וגם ליצור וודאות, כמו כן, היה ניתן לפתור מצבים (פרקטיים – כפי שנראה להלן) בהם לדוגמא, החברה משמשת בתחילה כשליח בלבד, ולאחר מכן הופכת לחברת נאמנות – בשני המקרים אין לה חובת דיווח וחבל שפעם נוספת האוצר ואנשי רשות המיסים לא נועצו באנשים מן הפרקטיקה הישראלית והבינלאומית של תחום זה.

היה ראוי, במקום זה לקבוע שתקנון החברה (ואולי אפילו להסתפק ב-החלטת דירקטוריון ו/או אסיפה כללית) יקבע במפורש שהחברה תשמש כחברה להחזקת נכסי נאמנות בלבד.

2.3. תנאי שני – דרישת הודעה מוקדמת

בהתאם לתנאי המצטבר הנוסף אותו קבע המחוקק, הרי שכל חברה שהינה חברת נאמנות, לה קיימת זיקה גם לישראל (נאמנות לפי צוואה שיש בה נהנה תושב ישראל, או נאמנות שיש לה נכסים בישראל, נאמנות תושבי ישראל ו/או נאמנות נהנה ישראלי) נדרשת להודיע על התאגדותה ומעמדה ככזו בתוך 90 ימים לפקיד השומה.

חשוב לשים לב, דרישה זו קיימת לכאורה גם ביחס לחברות זרות ונאמנויות זרות בהן יש נהנה ישראלי ו/או נכס כלשהו בישראל (אפילו כספים בבנק).

מדובר בדרישה מופרכת (לא פחות) שתיצור נזקים משמעותיים לנהנים תושבי ישראל ו/או לנאמנויות להן נכסים בישראל. ראוי היה לקבוע דרישה זו, רק ואך ורק ביחס לחברה ישראלית.

בנוסף, חשוב להזכיר שכבר התקיים דיון רחב על כך שכל נאמנות לה נכס בישראל חייבת בדיווח בישראל. כנגד רשות המיסים עלו טענות, מדוע לחייב נאמנות זרה לחלוטין המחזיקה כסף בבנק, להגיש דיווחים בישראל ? במה היא שונה מתושב זר (חוץ) המחזיק כסף בישראל? (באותו עניין העלנו גם את השאלה – מדוע קיימת חובה לדווח על כל נכסי הנאמנות ולא רק על הנכסים בישראל?)

נציגים ברשות המיסים עימם שוחחנו הסכימו עם העניין אך אמרו שבעניין זה נדרש המחוקק לבצע את התיקון. וכמובן הואיל והמחוקק לא עשה זאת, יצאו מישראל עשרות – מאות מיליוני דולרים זרים.