שיטת הפרשנות התכליתית במיסוי (רק אם זה לרעת הנישומים)
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

שיטת הפרשנות התכליתית במיסוי (רק אם זה לרעת הנישומים) 

מאת    [ 23/07/2013 ]
מילים במאמר: 731   [ נצפה 1833 פעמים ]

 
 

עלייתה המחודשת של שיטת הפרשנות התכליתית של דיני המס (אך כנראה רק אם זה לרעת הנישומים)

 

בעניין רפאל פישר אחזקות בע"מ (ו"ע 54914-05-12) סיווגה ועדת הערר חברה כאיגוד מקרקעין למרות שהנכס העיקרי שלה הינו זכויות חכירה במגרש לתקופה הקצרה מ 25 שנים (חכירה שנחשבת כזכות במקרקעין לצרכי דיני המס). יתרה מכך, למרות הקושי הלשוני ואף קריאתו של בית המשפט למחוקק לתיקון המצב- פסק בית המשפט כי בחישוב מס רכישה יש להטיל מס גם על נכסי מקרקעין שמוחזקים על ידי חברות בת וזאת גם לגבי חברות שמוחזקות  באחוזים נמוכים (16 % למשל) וזאת בהתבסס על תכלית החוק (שסבלה מהקושי הלשוני כאמור לעיל) שנועדה למנוע הימנעות ממסי מקרקעין באמצעות הקמת חברות.

ועדת הערר בירושלים הכריעה בשאלות המעניינות שלהלן: האם חכירה לתקופה הקצרה מ 25 שנים מהווה נכס מקרקעין לצורך סיווג איגוד שמחזיק באותן זכויות חכירה  כאיגוד מקרקעין ? האם בחישוב מס רכישה ברכישת איגוד מקרקעין שמחזיק באיגוד מקרקעין אחר יש לקחת בחשבון את שווי נכסי המקרקעין שמוחזקים על ידי אותו איגוד אחר כך שבפועל מתבצעת השקפה של כל שרשרת החברות בתוך האיגוד לצרכי חישוב המס?.

 נקדים ונאמר כי נפקות הדיון המעניין הזה נעוץ בעובדה שרכישת חברה רגילה אינה מחוייבת במס רכישה לפי חוק מיסוי מקרקעין. יחד עם זאת, רכישת חברה שמסווגת כאיגוד מקרקעין (היינו- נכסיה העיקריים הם זכויות במקרקעין) מחוייבת במס רכישה.

 השאלה הראשונה נובעת מהעובדה שזכות חכירה לתקופה שאינה עולה על 25 שנים אינה מהווה זכות במקרקעין כלל ועיקר אשר מחוייבת וכפופה לחוק מיסוי מקרקעין. היתכן כי זכות שאינה מהווה "זכות במקרקעין" לפי החוק מביאה לסיווג חברה שמחזיקה באותה זכות כאיגוד מקרקעין?!.

 ועדת הערר בירושלים קבעה  כי באם האיגוד מחזיק בפועל הן בזכויות הבעלות במגרש (בעקיפין – היינו דרך חברה אחרת שמוחזקת על ידו) ומצד שני הוא גם מחזיק בזכויות חכירה של אותו מגרש אפילו לתקופה שאינה עולה על 25 שנים (חכירה שאינה מהווה זכות במקרקעין לצרכי חוק מיסוי מקרקעין) אז די בכך בכדי להסיק כי זכות החכירה נבלעה בתוך זכות הבעלות (שמוחזקות על ידי אותו אדם- כפי שקבעה ועדת הערר)- ומשום כך אין בזכות החכירה שאינה מהווה זכות במקרקעין להוציא את האיגוד מגדר "איגודי המקרקעין".

 ועדת הערר הסיקה מסקנות אלו מיישום פסיקה קודמת, לרבות פסיקה בעניין וילאר נכסים (1985)

 בכך חטאה לדידנו – בכל הכבוד- ועדת הערר הנכבדה. במקרים שנסקרו על ידי הוועדה הנכבדה היה המדובר בחברות אשר רכשו זכויות בעלות בנכס כשקודם לכן החזיקו (הן עצמן) בזכויות החכירה וכדו'. אז נפסק שזכות חכירה בנכס נבלעת בזכות הבעלות בידי אותו אדם/רוכש (דבר שמובן).

 ברם בעניין רפאל פישר החברה החזיקה רק ב 16% מחברה אחרת שהחזיקה בזכות הבעלות במגרש ורכשה 100% מזכויות החכירה כך שלא קיימת זהות בין בצדדם. היינו, גם אם נשקיף את החברה הזו ונייחס 16% מהבעלות לחברה עדיין אין זהות כלכלית, משפטית ועסקית בין זכות הבעלות לבין זכות החכירה ואי אפשר לבלוע זכות אחת על ידי השניה, כי בעליה שונים!.

 לגבי שאר השאלות, ועדת הערר קבעה כי לשון החוק אינה ברורה ואף נוטה לכיוון אי היכולת להשקיף החברות למטה. ועדת הערר אף קראה למחוקק לתקן את הגדרת איגודי המקרקעין בסעיף 1 והרחבת סעיף 9 לחוק. יחד עם זאת, ועדת הערר קבעה כי יש לבצע את ההשקפה למרות הקושי הלשוני ולהטיל מס על כלל נכסי המקרקעין שמוחזקים בשרשרת איגודי המקרקעין שמחזיקה החברה הנרכשת. למסקנה זו הגיעה ועדת הערר מתכלית החוק למנוע הימנעות ממס רכישה על ידי הקמת חברות או חברות בנות ומסונפות למיניהן.

 נציין כי ועדת הערר לא התמודדה עם הקושי והאבחנה שאולי נדרשת בין חברות בנות (שבפועל הנשלטות על ידי החברה האם) לבין חברות אחרות שהחברה מחזיקה בהן בשיעורים קטנים כך שהשקפתם הינה יותר בעייתית.

 בפס"ד חדש  אחר (אהוד פורת) מנע בית המשפט מאדם לנכות הוצאות הרכב ( כגון הוצאות דלק ופיתוח) האמתיות שלו שהוצאו על ידו בקשר לעסקו וזאת מאחר ושר האוצר קבע בתקנות שיעור ניכוי נמוך יותר. בית המשפט התעלם מהפרשנות התכליתית הנדרשת וקבע כי התקנות הן חזקה חלוטה שאי אפשר לסתור אותה גם במחיר אי ניכוי הוצאות אמתיות והטלת מס שאינו אמת. שינוי 180 מעלות מפסקי דין קודמים של בתי המשפט העליון שקבעה למשל קודם לכן שחזקת תלות בהכנסה בין בני זוג היא חזקה שאינה חלוטה (למרות שהיא קבועה בחוק עצמו ולא בתקנות של שר האוצר שאין להן אותתו כוח משפטי כמו חוק) ואפשר לסתור אותה. ההבדל בין שני פסקי הדין הם שמיים וארץ. האם מסתמן מהפך בגישתם של בתי המשפט!?. לבסוף, טוב שהאמור כאן הוא פסק דין של בית משפט מחוזי ושניתן לערער עליו.

 

טארק בשיר, עו"ד (רו"ח), שותף

 

 

 

 

    .Creative -Tax  


Tarek Basher- Attorney at law, CPA(ISR) – MBA Partner


 Tel aviv, Ramat aviv, Pastrnack st. 3


Tel: 03-6055391 , Email: href="mailto:Tarek@creative-tax.comTarek@creative-tax.com">">Tarek@creative-tax.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב