על הגיוס לצהל, הסדרת בני מהגרים לישראלים המתגוררים בחוץ לארץ ועל עולים חדשים - כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול 

בעל אזרחות ישראלית,  היגר עם הוריו לקנדה בהיותו בן  11 חזר ארצה מרצונו בגיל 25 ונעצר ע"י שלטונות צה"ל. זהו רק סיפור אחד מיני רבים.

תרחיש אופייני נוסף: זוג  שיצא מהארץ לביזנס טריפ ממושך מחוץ לישראל , ילדיו  נולדו בחו"ל וחיו שם מאז ומעולם אך הם מחזיקים גם בדרכון ישראלי.  הילדים גדלו והגיעו לגיל 16  וחצי,  מדינת ישראל קוראת להם להתייצב לשירות צבאי, עם הוריהם או בלעדיהם.

במקרים רבים ההורים  החיים בתפוצות לא מודעים לחשיבות או לא מבינים שאי התייצבות ילדיהם לשירות צבאי  או התעלמות נחשבת בישראל כעבריינות ועלולה לגרור רישום פלילי על כל  ההשלכות והמשמעויות הכרוכות בכך.

על פי חוק שירות ביטחון (נוסח משולב, התשמ"ז, 1986) חובת השירות בצה"ל חלה על אזרחי המדינה, גם אם הם מחזיקים באזרחות נוספת וגם אם הם מתגוררים במדינה אחרת.  בז'רגון הצה"לימכונה אזרח ישראלי מחויב גיוס 'מלש"ב' (מיועד לשירות ביטחון).

באם המלש"ב לא התייצב בלשכת הגיוס, לצו גיוס ראשון, הוא יוגדר כ"שוהה בחו"ל ללא רשות" .  הדבר נכון לכל נער/ה שהיגר/ה  עם ההורים לאחר שמלאו להם גיל 16, גם אם אותו נער/ה מחזיקים באזרחות כפולה .  האמור רלוונטי גם לילידי חו"ל ש אינם מחזיקים  בדרכון ישראלי אולם רשומים ברישומי משרד הפנים כבנים של אזרח ישראלי.

סוגי המלש"בים שמתייחסים לשוהים מחוץ לישראל :

חובת הגיוס לצה"ל חלה על כל אזרח ישראלי השוהה בחו"ל, בין אם דרך קבע או מטעמי שליחות זמניים. אבל תחילה יש לזהות את סוג המלש"ב שמתאים לילדים שלכם.

מלש"ב שהוכר כיליד חו"ל: מתייחס לנערים/ות שנולדו בחו"ל, ומקום מושבם הקבוע ברציפות מיום הולדתם הוא בחו"ל, אך הם מחזיקים גם באזרחות ישראלית. חשוב לדעת, שמלש"ב יליד חו"ל אינו פטור באופן אוטומטי משירות ביטחון.

מלש"ב שהוכר כבן מהגרים: נער/ה שעקר לחו"ל למטרת הגירה בעקבות הוריו, לפני הגיעו לגיל 16 ושעד גיל 18 היה מקום מושבו הקבוע במדינה אחרת, מחוץ לישראל, בה מתגוררים הוריו.

מלש"ב בן שליחים: כל מיועד לשירות ביטחון השוהה בחו"ל עם הוריו או עם אחד מהם, כאשר אחד מהם מייצג גוף ישראלי-ממשלתי, ציבורי, פרטי או אחר. בני שליחים יכולים לדחות את שירותם הצבאי עד גיל 20.

למעשה, מעמדו של הנער/ה הוא נגזרת של מעמד הוריו. כל עוד 'ילידי חו"ל'  ו'בני מהגרים' (אשר מעמדם הוגדר ככזה) רק מבקרים בארץ עד 120 יום בשנה קלנדרית, הם לא יחויבו בשירות צבאי אם יוכרו כחוק כ"בני מהגרים". במידה וילידי חו"ל או בני מהגרים יעלו לארץ לאחר הגיעם לגיל 18 הם יחויבו בשירות צבאי לפי 'טבלת משך השירות', המשתנה מעת לעת בהתאם למדיניות צה"ל.

מה  ניתן לעשות?  

מתוך הבנה שקיימים נערים/נערות  המחזיקים בדרכון ישראלי אך שוהים בחו"ל באופן זמני או דרך קבע, נקבע כי כל מלש"ב חייב להתייצב עם הגיעו לגיל 16 וחצי בקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגוריו לשם רישום כנדרש בחוק שירות ביטחון והסדרת מעמדו, בין אם הוא "יליד חו"ל" ובן אם הוא "בן מהגרים", או "בן שליחים".

במידה וילדכם  עונה על הקטגוריה הזו, הרישום אינו מסובך בדרך כלל.

עבור "ילידי חו"ל" ו"בני מהגרים", הרישום בקונסוליה נעשה על ידי מילוי 'טופס לרישום ולבקשה אישית של מלש"ב השוהה בחו"ל'.

עבור "בני שליחים"  אשר רק דוחים את שירותם הצבאי, הרישום נעשה ע"י מילוי טופס "בקשה לדחיית התייצבות לשירות ביטחון - אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל'.

 אי הסדרת מעמד/שינוי סטטוס לילידי חו"ל אשר מחזיקים בדרכון ישראלי, או בני מהגרים, עלול להסתיים בעיכוב ו/או מעצר הילדים בנתב"ג ע"י משטרת הגבולות או בסירוב לחידוש או הארכת הדרכון הישראלי בעתיד.

אם אחד ההורים, חי בארץ, על המלש"ב להוכיח כי הוא נמצא בחזקת ההורה השוהה בחו"ל. ובאופן כללי, אם שני ההורים חזרו לחיות בארץ והמלש"ב נותר להתגורר בחו"ל - הוא לא יוכר כ"בן מהגרים" אלא אם הוריו שבו ארצה לאחר שמלאו לו 21 שנים.

חשוב לדעת שגיל 16 הינו גיל קריטי ועל ההורים לקחת זאת כשיקול במסגרת תכנוניהם להגר בעתיד. לאחר שהוסדר המעמד, יש להימנע משהייה ממושכת של מעל 120 יום בשנה קלנדרית על מנת לא ליצור מצבים סבוכים עם השירות הצבאי..

משכי ביקור בארץ למי שהוכר במעמד "בני מהגרים" מבלי לאבד מעמד:

1. תקופה מצטברת של 120 יום, בכל שנה קלנדארית  (קרי,  מ 1/1 עד  31/12 באותה שנה)                       
2. מימוש "שנת שהיה":

א.      ביקור חד פעמי לתקופה רצופה שמשכה בין 121 ימים עד שנה מיום כניסתו ארצה בתנאי שלא ביקר בארץ 60 יום אחריה ולפניה.

ב.      לימודים תיכוניים בארץ  - מבלי לאבד מעמד- מכיתה י' ועד כיתה י"ב - עד שתי כיתות  ובלבד ש: הוריו בחו"ל או שמדובר במי שהוכר כ"בן מהגרים"  יליד הארץ אשר  היגר עם הוריו בהיותו צעיר מ 13 שנים.

על  הבדל בין בנים לבנות:  בנות פטורות, בנים לא

מועמדת לשירות ביטחון שהוכרה כ 'בת מהגרים' תהיה זכאית לפטור משירות בהגיעה לגיל 20 ובלבד שעד לאותו מועד לא שהתה בישראל תקופות החורגות מתקופות הביקור המותרות ולא ניצלה שנת שהייה. אם ניצלה "שנת שהייה" תהיה זכאית לפטור עם הגיעה לגיל 22. בנות יהיו פטורות משירות צבאי החל מגיל 20 אם שמרו על מעמד 'בן מהגרים' (משמע לא עלו לארץ לפני גיל 20 או ביקרו בארץ מעל 120 יום בשנה קלנדרית). בנים לא מקבלים פטור, הם מחויבי שירות גם אם עלו לארץ אחרי גיל 21".

באיזה מיקרים רצוי לשכור את שירותיו של עו"ד המתמחה בדיני צבא?

ככלל, מומלץ להסדיר מבעוד מועד את מעמדו של המלש"ב על מנת שלא להגיע למצב בו לא תהיה ברירה אלא לשכור את שירותיו של עו"ד. לצורך בשימוש בשירותים משפטיים יש מיקרים רבים ומגוונים, חלקם סבוכים יותר וחלקם פחות.  למשל: באחד המקרים בהם טיפלתי, יליד חו"ל עלה עם הוריו לארץ בגיל צעיר, אך בהגיעו לגיל 17 בקירוב, הוריו החליטו לעזוב שוב. לכאורה, הילד מחויב שירות צבאי וחייב להישאר בארץ לבד (לאחר גיוסו לצה"ל יוכר כ'חייל בודד' הזכאי להטבות שונות) למרות שהוריו כבר אינם מתגוררים יותר בישראל. זאת משום ששהייה בארץ לאחר גיל  16  מחויבת בשירות צבאי.

ממה צריך להימנע?

בכל מצב אסור לטמון את הראש באדמה ולהתעלם מהסוגייה. בסופו של יום, גם אם המלש"ב מרגיש חופשי ומאושר היכן שהוא נמצא כרגע, הוא הופך להיות אסיר בארצו משום שלא יוכל להגיע לישראל מבלי להסתכן במעצר בשדה התעופה, משפט צבאי ולאחר ריצוי העונש - גיוס לצה"ל.

 על עולים חדשים:

מתוך כוונה להקל על קליטת עולה חדש , בר גיוס בארץ, נקבעו הקלות לגבי שירותו הצבאי.

יודגש כי חוק שירות ביטחון מטיל את החובה לשרת על שתי אוכלוסיות: אזרחי מדינת ישראל ועל אנשים בעלי תושבות קבע במדינת ישראל.

לעולה חדש, הגיוס יתוכנן כך שיתחיל רק לאחר תום שנה מיום הגעתו ארצה לראשונה ובהתאם למצו המשפחתי, גילו ומצב בריאותו  בסמוך למועד הגיוס הצפוי לצה"ל.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד.

דנה נוף, עו"ד ומגשרת נייד: 050-9100287